פטור להסדר רכוש בגרושין בנוגע למקרקעין 

דנו בעבר לא פעם בשינויים שחלו בהסדר הפטור - או למען הדיוק - העדר חיוב בנוגע להסדר רכוש בנוגע למקרקעין, מכח הסכם ממון: או חוק להסדר יחסי ממון: או ההלכה לשיתוף בנכסים לבני זוג הנשואים מעל 33 שנים. סעיף 4א אחרי תיקון 55, שכותרתו העברה אגב גרושין, קובע בחלקו האופרטיבי כי לא יראו כמכירה או כפעולה באיגוד, העברת זכויות בזכות במקרקעין או העברת זכות באיגוד מקרקעין "הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גרושין. "תיקון 55 ביטל את הצורך לכריכה של פסק הגרושין עם הסדר הרכוש בנוגע למקרקעין, דבר שהיה יכול לעמוד בניגוד לפיצול הסמכויות שהיה נעשה כדין, מקום בו הסדר הרכוש היה נעשה בבית דין למשפחה המוסמך לכך, ואילו פסק הגרושין היה ניתן על ידי הערכאה המוסמכת לדון במעמד אישי (קרי בי"ד רבני, בי"ד שרעי, או בי"ד כנסייתי). התיקון נבע מהצורך להתאים את דיני המס לדיני הסמכויות הכללים וטוב שנעשה. ציינו עוד כי תיקון 55 הסיר ספק במה שהיה לא ברור קודם לכן, קרי כי המחיר המקורי ויום הרכישה הינם לפי יום ושווי שהיו בידי בן הזוג שחוייב על פי פסק הדין להעביר את הנכס לבן זוגו ממנו התגרש. קביעת שרשור זו איננה מוצדקת פעמים רבות, שכן אם לדוגמא האשה מקבלת את חציו של גרושה בדירת מגוריהם, הרי סביר להניח כי היא ויתרה על כסף או על מיטלטלין, או על תמונות, או על חפצים אישיים אחרים, או על תביעה לפנסיה, או הכנסה של בעלה. ויתור זה הינו למעשה מתן תמורה ועל כן היה על המחוקק לראות את ערך הויתור כעלות חדשה ויום רכישה חדש לפי שווי השוק של מחצית הדירה המועברת מהבעל לאשה. אמנם יש וויתור זה של האשה מעלה שאלות מיסוי לדוגמא, שעה שהיא ויתרה על מניות או מוניטין בעסק של בעלה. אך שאלות מיסוי אלו קיימות בכל הסכם גם כיום, אלא שכיום הן זוכות להתעלמות רועמת ואי דיווח לרשויות המס על ידי עורכי הדין, רואי החשבון ובני הזוג המעורבים בהליך הגרושין. התעלמות זו תהיה במוקדם או מאוחר נשוא לטיפול שומתי או חקיקיתי של רשוית המס. עם זאת בהתעלמות זו ממיסוי התמורה החייבת במס (אם מדובר בנכסים עסקיים להבדיל ממיטלטלין בבית או כסף), אין בה להשפיע על הצורך במתן עלות גבוהה יותר לאשה בעת מכירה עתידית של הדירה (במידה ויהיה מדובר במכירה חייבת ולא כזו שנהנית מהפטור מכירת דירות מגורים). מתן עלות גבוהה יותר תחסוך מס לאישה במכירה כאמור.
טעות נפוצה של עורכי דין בהקשר זה הינה דיווח, כולל מילוי טפסי דיווח למס שבח, או החתמת הבעל על תצהיר העברה ללא תמורה של חלקו בדירה לאשתו. הליך זה איננו תקין, מאחר והחוק קבע כי לא יראו העברה כאמור כמכירה. בהעדר מכירה אין צורך בדיווח. אין מקום להחתים את בני הזוג על טפסי מ"שח 2' והעברה ללא תמורה. ראינו לעיתים התייחסות קטנונית של מעריכים במס שבח -הגם שהיא חריגה- לפיה תצהיר כזה אינו אמת כי כל היפרדות כרוכה בתמורה מצד האשה לבעל. לעיתים אותם פקידים, שהינם מיעוט, יוציאו שומת חיוב מס שבח, ביטול פטור ממס רכישה- בשל שאין מדובר במתנה פטורה. לא תעזור העובדה כי אילו פעלו בני הזוג לפי החוק לא היה קיים כלל הצורך בדיווח. לפי החוק כיום, פסק הדין מהווה אסמכתא ישירה לרישום המקרקעין בטאבו על שם האשה ללא צורך באישורי רשויות המס. רשויות אחרות ובתי המשפט אינם מבחינים לרוב בין העדר מכירה נכח פיקציה לענין מס שבח לבין קיום מכירה לצרכים אחרים כדוגמת מס הכנסה, הרשויות המקומיות וממ"י. סעיף 4א נפקותו כלשונו לענין חוק מיסוי מקרקעין. קבלן המעביר דירה מהמלאי הרשום על שמו לאשתו יחויב במס הכנסה (אלא אם פקיד השומה לא יערוך סייוג מחדש תוך...? שנים, לפי הילכת חזן שספק אם חלה על מצב של אי דיווח למס שווח כנובע מסעיף 4א לחוק). יחיד יזם נדל"ן שקנה והתגרש בתוך פרק זמן קצר עלול להיות נישום על ההעברה מכח הסכם לחלוקת רכוש כאילו עשה עיסקת אקראי. נכון כי לרוב אין פקידי השומה מודעים לחלוקה זו בשלב השומה משום שאיננה מדווחת כעיסקה, אך אני צופה מצב בו יטען מול הנישום וברוח התקופה גם מול עורכי הדין שלו כי היא דיווח לפחות פורמלי למס הכנסה מהווה עברה פלילית של המייצג. ראו הוזהרתם. לא תמיד השכל הישר עוזר בתקופה זו של המילחמה בתכנוני מס אגרסיביים, כדוגמת הדוגמתיות בעת המילחמה בקומוניזם בשנות החמישים בארה"ב. גם ביחס לממ"י ולרשויות מקומיות אין תחולה אוטומטית להעדר מכירה מכח חוק מיסוי מקרקעין. אמנם כבר ניתקלנו בדוגמאות הרווחות כיום, בהם רשמי מקרקעין מסויימים, שהינם פקידי משרד המשפטים, רושמים את ההעברות מכח פסק דין אגב גרושין אוטומטית, ללא אישורי הרשויות, אך גם אם יש פטור להעברות מסוג זה בנוהלי ממ"י ורשויות מקומיות, עדיין פורמלית נידרש הרשם לפי חוק להיות אישור כתוב בתיק הרישום. לבסוף נסכם במה שניראה לנו אי דיוק חקיקיתי. הסעיף קובע העדר חיוב בגין העברה זכות בזכות במקרקעין. בפסיקה שעסקה בנושאים דומים נקבע לעיתים פרוש כי מדובר בזכות מישנית, זכות בניכסי הזולת שמשיירת זכות שיורית כלשהי ביד המעביר. ברור כי לא לכך כיוון המחוקק. הוא כיוון לתקן ולהרחיב את מסגרת הזכויות שכללו טרום תיקון 50רק בעלות במקרקעין. אך במקום לכתוב זכות במקרקעין (במקום בעלות) נכשל ורשם זכות בזכות במקרקעין ויצא כי לא דייק. רצוי לתקן שגיאה זו בהזדמנות קרובה.


(14.5.06)

דר' אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' - ייעוץ בנושאי מיסים http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי