ברוך.
תילי מילים כבר נכתבו ונאמרו על ידי התקשורת על הצורך בהערכות מחדש של גורמי האכיפה ובעיקר המשטרה שצריכה להימצא יותר ברחובות ולהגיב על כל פרץ של אלימות באודו באיבו.
אך לצערנו ידוע, שאין ביכולת המשטרה למנוע רצח והיא אינה יכולה להיות נוכחת בכל מקום ובכל רגע נתון וצודקת היא בטענה ,שאין היא לבד יכולה וצריכה למגר לבד את תופעת האלימות, דרושה לשם כך ראייה מערכתי כוללת ומשולבת של משרד החינוך, גורמי הפרקליטות ובתי המשפט בתחום החמרת הענישה, שלא לדבר על הגדלת תקציבים לגיוס אלפי שוטרים, שלא בנמצא.
לאור מצב עגום זה, יש לחשוב על פן נוסף והוא יותר ישים, והוא לעודד ולאפשר תגובה מיידית של אזרחים נושאי נשק שנקלעים לאירוע אלים, עד בוא המשטרה לזירת האירוע וזאת לפני הערכות כל גורמי החינוך, האכיפה והענישה שתוצאותיהם יארכו קרוב לוודאי שנים.
הבה ונדמיין לנו שלאריק קרפ, ז"ל, היה ברשותו נשק אישי בעת האירוע האלים , והוא היה עושה בו שימוש תוך כדי ביצוע האלימות כלפיו, יתכן והוא היה בן החיים ואנו היינו זוכים כיום לקבל ממנו עדות אישית על מה שהתרחש בחוף תל ברוך.
.
אין לנו מידע אם אריק נמנה על מחזיקי הנשק ברישיון להגנה עצמית מתוך כ-200.000 הרישיונות שמשרד הפנים הנפיק לאזרחים . ואם כן היה לאריק אקדח, מדוע לא נשא אותו עימו? אך דבר אחד ברור, שאם היה לו נשק אישי, סביר להניח שהאירוע היה נגמר אחרת.
כולנו רוצים ומייחלים שגל האלימות ברחובות הטופח על פנינו לאחרונה, ייפסק. אך לפני שהרשויות כמו:משרד החינוך בתחום החינוך המקדים, המשטרה, בתחום האכיפה, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט, בתחום הענישה, יערכו מחדש כדי לבער את הנגע, על האזרחים שומרי החוק שברשותם בנשק אישי ברישיון , לשאת אותו עימם בפרט בשעות הערב והלילה, ולהתגונן בעת הצורך.
יגידו הצדקנים, שריבוי כלי נשק בידי אזרחים הוא מסוכן, והימצאותו יכול לגרום לשימוש מופרז או לרצח בכוונה תחילה, להם יש לומר, שכמות הנשק בשוק השחור הוא ממילא רב ולא נשלט, ומי שרוצה להגיע לנשק כדי לבצע פשע, ממילא הוא מגיע אליו.
זאת ועוד, בזמנו, בשנת 1979כאשר שימשתי בתפקיד ,כראש ענף אבטחת פנים וזירת העורף במטכ"ל 'אג"מ-מבצעים, יזמתי באישור הממונים עלי,רמטכ"ל וסגן רמטכ"ל, לחייב את כל חיילים וקצינים בצה"ל בנשיאת נשק אישי ביציאתם הביתה ומהבית חזרה לצורך תגובה מיידית כנגד טרור, היו חששות בפרט מגורמי הפרקליטות הצבאית, שריבוי כלי נשק מחוץ לצה"ל יצור מצב לא בריא בכמה מובנים, אך בכל זאת יזמתי הוצאת הוראות מפורטות לחובת נשיאת נשק, והסתבר בטווח של שנים רבות מאז, שלא כצעקתה.ואכן היו בזכות זו מקרים של מניעת טרור ברחובות ותגובה מיידית וזה הוכיח את עצמו עד היום.
גם כיום, עידוד נשיאת נשק על ידי אזרחים שעברו הכשרה,אימוני ירי וניסוי כלים, תאפשר גם תחושת ביטחון, וגם כאמצעי להתגוננות כתגובה נגד טרור אלים.ויתכן מאד שהימצאותו גם תתריע ותרתיע מפני ביצוע מעשה אלימות.
וידעו כל בני העוולה שבקרבינו,ומייצרי האלימות, שכל אירוע אלים מצידם יכול להיגמר גם אחרת. ויחלו לשמור על נפשם. וזאת עד יעבור הזעם!
גרשון אקשטיין,סא"ל,רעננה
לשעבר,ראש ענף אבטחת פנים במטכ"ל/ אג"מ-מבצעים
גרשון אקשטיין , ( 66 )סא"ל (בדימוס)שרות בצה"ל בסדיר בצנחנים ,בשרות קבע ,בתפקידי פיקוד,מטה והדרכה.
ביו היתר הקים ויסד את תפקיד ראש זירת העורף במטכ"ל אג"מ מבצעים.
.עם שחרורו מצה"ל, הקים את חברת "הכוון" שעסקה בייזום והקמת עסקים ,ובין היתר כתב מספר ספרים שהם מדריכים עסקיים.וכן את הספרים: סיעוד הורים בישראל" ו"קמתי ונפלתי וקמתי שוב"
בתפקידיו הציבוריים בארגון גמלאי צה"ל-"צוות" ,שימש במשך 17 שנה ,,כחבר הנהלה,יו"ר ועדת הסברה ומערכת,יו"ר ועדת ארגון ותקנון ויו"ר ועדת ביקורת ארצית וזכה לאות "יקיר צוות"
בעקבות אירוע מוחי שממנו השתקם,יצא לגימלאות בשנת 2005 ,כיום הינו סופר ופובליציסט.
אתר הספר : http://www.gershone.ios.st
אי-מייל: grshone@zahav.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
