חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 הינו חוק סוציאלי במהותו, אשר מטרתו העיקרית היא מתן סיוע ובסיס כלכלי לאוכלוסיה נזקקת.
בגדרי החוק והתקנות שהותקנו על פיו, ניתן למצוא הסדר חקיקתי בדבר זכויות תושבי ישראל המבוטחים על פי החוק , לקבלת גמלאות שונות והטבות בין כספיות ובין שווי ערך .
המוסד לביטוח לאומי, אשר פועל מכוחו של חוק הביטוח הלאומי מופקד על ביצועו של החוק והתביעות מוגשות אליו ומתנהלות בפניו.
הנה כי כן, כי מקום בו סבור מבוטח כי מגיעה לו גמלה ו/או הטבה על פי החוק הוא רשאי לפנות אל המוסד לביטוח לאומי למיצוי זכותו.
ואולם, מה דינו של מבוטח אשר אינו יודע כי עומדת לו זכות תביעה על פי החוק ואי ידיעה זו גרמה לכך שלא קיבל גמלה או הטבה לה היה זכאי על פי חוק.
האם גם עליו יחול הכלל בדבר – "אי ידיעת החוק אינה פותרת" ?
שאלה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתיק בל 2121/08 . באותו מקרה, דובר באדם שהגיש תביעה לקצבת נכות כללית במסגרתה נפסקה לו אומנם נכות רפואית בדרגה מזכה , אך דרגת אי הכושר שנפסקה לו לא עברה את הסף הנדרש על פי חוק והא ומסיבה זו הוא לא קיבל קצבת נכות.
לאחר מספר שנים אותו אדם הגיש תביעה לקבלת הטבות על פי הסכם הניידות- תביעתו התקבלה, לאור דרגת נכותו הרפואית, והוא החל לקבל קצבת ניידות.
מטעם זה הגיש אותו אדם תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בעילה נזיקית בה עתר לחיוב בפיצויים בגין הנזק שנגרם לו בשל כך שלא יידעו אותו על זכאותו לקבלת קצבת ניידות באותו מועד בה נדחתה תביעתו לקצבת נכות כללית.
בית הדין קיבל את התביעה בחלקה בקובעו, כי על פי ההלכה הפסוקה הנוהגת כיום על הביטוח הלאומי להנחות את המבוטחים, להאיר עיניהם ואף להתוות בפניהם את האפשרויות השונות למיצוי זכויותיהם, על מנת להגשים את הזכויות הסוציאליות של המבוטחים.
אין לחייב את המוסד לביטוח לאומי ליזום בעצמו פניה אל המבוטח כדי להציע לו להגיש תביעות שעשויות לזכותו בזכויות. אולם, כאשר המבוטח הוא זה שיוזם את הפניה, וכאשר בידי הביטוח הלאומי מצוי מלוא המידע המאפשר למבוטח לדעת שישנה אפשרות סבירה כי הוא זכאי לגמלה כזו או אחרת על פי חוק, עליו לדאוג להנחות את המבוטח שיפעל כדי למצות את זכויותיו.
באותו מקרה נקבע, כי משידע הביטוח הלאומי כי דרגת נכותו הרפואית הגבוהה של המבוטח עשויה לזכותו בהטבות מכוח הסכם הניידות היה עליו ליידעו במפורש על כך ולהנחותו כיצד לפעול לשם בחינת אפשרות זו. משלא פעל כך הביטוח הלאומי שאז הפר את חובתו כלפי המבוטח ומטעם זה חוייב המוסד בתשלום פיצויים למבוטח.
מנגד נקבע, כי יש לייחס למבוטח רשלנות תורמת בשיעור המגיע לכדי % 50 מהטעם כי יכול היה בעצמו להגיע למידע בדבר זכויותיו הנוספות, אליו היה מתעניין באותו מועד במכול זכויותיו ולא רק בזכויותיו בתחום הנכות הכללית.
שירותי המשרד כוללים ייצוג והופעה בבית המשפט, בבית הדין לעבודה, בפני וועדות רפואיות ובפני וועדות עררים.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה
כתובתנו : רחוב משה לוי 11, בית UMI,ראשל"צ
לפניות התקשרו : 9511126 - 03
כתובת אתר: www.samara-law.co.il
דוא"ל : gil@samara-law.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
