מידת החסד 

בניית המשכן נעשתה מתרומות בני ישראל. כתוב (שמות כ"ח, ב') "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" המגמה העיקרית היא תרומה מתוך רצון והבעת נכונות ולא בכפיה. אמנם היתה גם תרומת מחצית השקל שאז היו כולם חייבים בה.
לתורם ישנם 2 תכונות עיקריות הטמונות בו: יכולת ורצון. היכולת קיימת אצל אנשים רבים, יש התורמים גם כאשר היכולת נמוכה. אך הרצון תלוי מאוד בטבע האדם, בהתנהגותו, הנתינה, הנדבה לזולת, הסיוע לאחר, לנצרך, טמונה באופי האדם. אדם צריך לרצות לתת, צריך שיהא בו, בתוכו תכונה חיובית ערכית ורצון כדי שידרבן אותו לתרום. לתרומה, לנתינה, לנדבה זו אין תמורה זו התנדבות מלאה "איש אשר ידבנו ליבו"
עלינו ההורים והמורים לחנך את ילדינו לתרום, לתת, לעזור לחבר, חובתנו להרגיל הילד בקיום מצוה חשובה זו, כדי להפוך אותה לטבע, לטמוע בו, בתוכו של כל אדם. השימוש ברגש ובשכל כדי שיבין כי בעולמנו הנתינה, הנדבה היא תכונה נהדרת ויעילה ליצירת חברה מצויינת ואיכותית, כך יוצרים חברה נפלאה ואחדות עם.
הרי היו מספיק אנשים שהיו מוכנים "לתת" כל אשר צריך היה לבניית המשכן, אלא שהחינוך לנתינה חייב להיות מופנם בכל אדם. עלינו להרגיל עצמנו לתת מתוך רצון ולא מתוך כפיה. פתיחת סגור ליבו של האדם לתרומה יוצרת מידת "לב" נהדרת של הנותן, כאשר מחדירים תכונה זו לשכלו של האדם, הרי הלב נעשה יותר רך ומתמלא ברצון לתת. שילוב נפלא של אינטלגציה שכלית ורגשית. עיקר הנדבה היא "הלב" שבה. כדי שאדם ירגיש הוא נותן משהו משלו לזולת. רש"י מפרש ש"ויקחו לי תרומה" - לי - לשמי. כלומר כל מה שאדם נותן יהא לשם שמים ולא לשם כבוד, כדי שיפרסמו את שמו נדיבותו וצדקותו. מכאן אנו לומדים שלתרומה לנדבה לצדקה אין שיעור, כל אחד לפי רוחב ליבו.

אומרים בעלי המוסר שאברהם אבינו היה עמוד החסד, בניית המשכן כולו מעיד על כל מידות האדם, אלא שהחסד הוא עמוד התווך של כל המידות. על כן בחינוך למידות של הילדים ואף של המבוגרים, עלינו להמתקד בעיקר בחינוך למידת החסד, למצוא כל נתיב וכל רעיון חינוכי ודידקטי כדי שמידת החסד תהא חלק מהותי מאופיו של האדם.
חכמינו שואלים האם הקב"ה היה צריך "שיתנו" נדבה לבניית המשכן וכי לא היה יכול לברוא המשכן מעצמו? אלא שמיד עם יציאתנו ממצרים רצה הקב"ה לחנך אותנו למצוות הנתינה מתוך הלב. אברהם אבינו שפתח באהלו ארבעה פתחים לארבע רוחות השמים כדי שיכנסו אורחים ויסעדו ליבם בביתו.
בחסד - יש חשיבות באיכות החסד ולא רק בכמותו. לנתינת, אוכל לאדם יש חשיבות לאיכות המזון ולא רק לכמותו.
כך אברהם כאמור עמוד החסד יושב בפתח אוהלו כשהוא כואב ממילתו ממתין ומצפה לאורחים, כשהם, האורחים, באים הוא נותן להם הטוב ביותר. כתוב (דברים י"ג, ד') כי "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי..." למה? כי לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים, היינו לא היתה בהם מידת החסד.
מתאר הרב נבנצאל במאמרו על פרשת תרומה מדוע נצטוו בני ישראל על שילוח עבדים בפרשת משפטים מיד לאחר מתן תורה. כי רצה הקב"ה לצוותם במצוה זו דוקא בעודם מצויים תחת הרושם הקשה של עבדות מצרים וחשים הם היטב עבדות מהי, כך יבינו יותר טוב מצות היחס ההוגן לעבד. שילוב הרגש עם השכל. כשאדם מרגיש יותר עמוק חשיבות הפעולה הרי ליבו נפתח יותר, כך בדיני שמיטה, כלם שווים בשנה השביעית, כולם יורדים ולוקטים מפרי השנה השביעית, העשיר מרגיש נפש האביון.
במגילת אסתר מתואר כי אסתר אף היא מחפשת "רק" לתת. היא יכולה להעצים עצמה בפני המלך, אך כתוב: "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" חשיבות הנתינה של אסתר לאחר, אינה שומרת הכבוד לעצמה, מחפשת היא את הנתינה כך מביאים גאולה לעולם.
הרש"ר הירש מדגיש בתחילת פרשת תרומה: העקרון החשוב שכל יחיד ויחיד יתן את תרומתו, תרומה מלשון רום, הנתינה - התרומה גורמת להתרוממות ולהתנשאות מעל, כלומר, מורם ומובדל למען מטרת נעלה.

סיפור הקמת המשכן רווי בחינוך למידות רבות רצון טוב, התנדבות, רוח טובה, יד נדיבה, היושר וההגינות הם מנתיבי הדרך של המנהיגות. התרומות יועדו כולם לבניית המשכן, מדרש תנחומא ואף הגמרא מתארת החשבון כולו כדי למנוע צל של חשד. העומק המוסדי הנחה כל מובילי הדרך בבנית המשכן ובהגיעם לארץ לאחר נידודים במדבר.
תכלית הקמת המשכן היא להביא להשכנת השכינה בלב כל אחד מישראל, אברבנאל (שמות כ"ה א') מציין כי השראה זו מותנית בשלושה תנאים:
1.שלא יחשבו שהנשיאים וראשי העדה בלבד יעשו מלאכת המשכן על כן כתוב: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו"
2.שלא יכריחו לתת נדבה זו, "ידבנו לבו" נתינה מרצון.
3.שלא ישאלו לשום אדם דבר מה, אלא מעצמם יביאו תרומתם.
המדרש הגדול מתאר כי רצו הנשיאים לזכות לבדם במצות בניית המשכן אמר להם משה "ויקחו מאת כל איש"
בניית המשכן מנדבת כל אדם מישראל מלמדת אותנו כי עלינו לחנך את כולם למצוות הנתינה כדי שכל הזמן יוחדר בנו עמוק הרעיון "מאת כל העדה" כאשר כל אחד ילמד ויהא שותף לנתינה, לצדקה, לסיוע לנצרך, לעזרה לחברים או אז "ושכנתי בתוכם" בתוכו של כל אדם ואדם.
מידת החסד מהווה כאמור את גולת הכותרת בחינוך למידות, מידה שקיומה הלכה למעשה מבטאת את "ואהבת לרעך כמוך". - תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי