חמאר יחמלכ אחסן מן חסאן ירמיכ על ארד
(עדיף) חמור שנושא אותך מאשר סוס שמפיל אותך לארץ. ההקבלה האפשרית היא לפתגם העברי- טוב שכן קרוב מאח רחוק שקיים אף הוא בערבית- ג'ארכ אל קריב ולא אחוכ אלבעיד. (שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק).
אלאעור פי בלאד אל עמיאן- מלכ
הסומא (עיוור בעין אחת) בארץ העיוורים- מלך. (יש הטוענים שאינשטיין ביסס את תורת היחסות על פתגם זה...)
אצאבעכ באידכ מש כלהן זי בעד
אצבעותיך בידך אינן אותו דבר. הכוונה היא להכיר בכישורים שונים של אנשים שונים (גם אם הם קרובים כאצבעות כף יד) ולמשל בהבדלים בין אחים. כך אומרים בהקשר דומה- אשכאל ואלואן, צבעים וצורות. לכל אחד צבע אחר וצורה שונה.
ברכות
המגע היומיומי בין אנשים בתרבות הערבית רצוף ברכות וגינוני נימוס. היעדרן של ברכות ייחשב לפגיעה חמורה בכבוד. אומרים ברכה, משיבים אחרת, מקבלים עוד אחת ומשיבים גם עליה. כל המרבה הרי זה מכובד. הנה ברכות הבוקר:
ברכה: צבאח (אמור: סבאח) אל חיר- בוקר טוב
תגובה: צבאח (אמור: סבאח) אל נור- בוקר אור
ברכה: צבאח (אמור: סבאח) אל ורד ואליסמין - בוקר של ורד ויסמין
תגובה: צבאח (אמור: סבאח) אלפל - בוקר של "אפונה ריחנית"
לנו נשמעים "צבאח" ו"סבאח" די דומים. אבל הראשון הוא "בוקר" והשני קשור לשורש ש.ב.ח, בדרך כלל בהקשר הדתי. כך אומר הערבי "סבחאן אללה" במשמעות "השבח לאל" ומכאן גם מחרוזת התפילה- ה"מסבחה".
המסבחה- מחרוזת התפילה:
שורש השם מסבחה הוא ס.ב.ח., מקביל לש.ב.ח בעברית. המאמין משבח את אלוהיו וכך אומר גם "סבחאן אללה"- השבח לאל. אפשר לראות את המסבחה כ"משבחה".
מקורה הקדום של מחרוזת התפילה נמצא בהודו. האסלאם אימץ את המחרוזת העשויה 33 או 99 חרוזים שמספרם מסמל את 99 כינויי הכבוד וההערצה לאל המוזכרים בקוראן (אלאסמא אלחוסנא- השמות הטובים).
על פי האסלאם חייב המאמין להזכיר את שם האל בכל עת, והחרוזים משמשים אותו למטרה זו, ובכל פעם שהוא מעביר חרוז הוא ממלמל אחד מכינויי אללה- את אותם שמות שונים שהוזכרו קודם לכן. המאמין יודע את כל השמות בעל-פה, עובר חרוז- חרוז ומרוויח מצווה ביחד עם מדיטציה. המסבחה הקטנה מייצגת בנאמנות את אחותה הגדולה וכל שצריך לעשות הוא לעבור עליה שלוש פעמים- העיקרון זהה לחלוטין. המחרוזת מחולקת לקטעים- שליש בכל פעם וביניהם חרוז שונה שמבדיל בין קטע לקטע. החרוז המבדיל נקרא "שאהד"- עד.
כדרכה של כל חברה- קיימות מסבחות פשוטות וזולות מפלסטיק או מחרצני זיתים ועד למסבחות מפוארות, משובצות זהב, פנינים ויהלומים.
היהודים שחיו במדינות ערב אימצו את המסבחה על מנת להטמע בנוף האנושי, אך כמובן לא השתמשו בה במובן האסלאמי.
חודש הרמדאן החל!
בתאריך 20-21 אוגוסט התחיל חודש הרמדאן המבורך- שהר רמדאן אלמבארכ. המועד המדוייק נקבע על-ידי חכמי דת סעודיים ומופץ לכל העולם המוסלמי. זהו חודש חשוב מאד בעולם המוסלמי מבחינה דתית וחברתית. נהוג לצום במשך כל היום ולאכול בחוג המשפחה את ארוחת שבירת הצום- אלאפטאר - בערב.
מילים מהסלנג העברי
• התחרפן, מחורפן- המילה חרפאן מייצגת את הזקן הסנילי. אנו משתמשים במילה לייצג את מי שהשתבשה עליו דעתו.
• מעפן- מילולית- מעופש, שהעלה עובש. אנו משתמשים במילה כדי לייצג חפץ או מקום שאין מה לעשות איתו או לבקר בו.
• פשלה- תקלה, כשלון.
• על הסובוח- על הבוקר. שיבוש של צבאח שראינו קודם.
יסמין לב
www.kaveret.org.il כוורת
www.lamigzar.com שער למגזר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
