חכמה בינה ודעת 

כל זמן שבית המקדש היה קיים נוהג היה כל יהודי מכל פזורי ישראל בעולם לתרום מדי שנה מחצית השקל, מעין מס - דמי חבר בעם היהודי. מקרן זו ניזון המקדש וכך קוימה עבודת ה' בשם כל ישראל.
השיתופיות מהווה בסיס חשוב מאוד בהצלחתו של כל מפעל דהיום. מנהל שהוא מנהיג אמיתי מבין כי קוד חשוב בהצלחה הו שילוב האנשים העובדים עמו בחשיבה המביאה לעשייה חכמה ויעילה. האחווה, הקהילה, היחד גורמים מוטיבציוניים עיקריים לרצות לעמול יותר קשה ובאיכות גבוהה יותר. יצירת קשר בין העובדים להנהלה גורמת לתפוקות יותר טובות.
מחצית השקל שנתרמת על ידי כל איש מישראל קושרת את חיי האומה למשכן. האומה והמשכן, העם והקודש אינם שתי רשויות נפרדות. התרומה, הנתינה - מהווה גורם דומיננטי ביצירת הקשר.
מיקום הסנהדרין לדי המזבח עקרוני. ייעוד המזבח להביא דבר הצדק, השלמת הקדושה לתוך חיי האומה. לכן הבהירה התורה קווי יסוד בחיי האומה לפני פרשת בניין המשכן.
לכן, מחצית השקל לבניין המשכן מהווים חטיבה אחת. המשכן והאומות. המשכן לא הוקם על ידי הכוהנים למען הכוהנים, אלא למען כל העם. האומה כולה שותפה בכוחות רעננים וחיוניים המתחדשים בכל יום תמיד. נתינת מחצית השקל דווקא משמעותית לגבי השיתופיות. השלם בנוי משני חצאים. התורם צריך לחוש כי הוא חלק מהאומה. הנתינה שלו ושל חברו מהווים את השלמות. היחד נוצר מתרומתו של כל יחיד יש ערך לאדם מתוך ערבות הדדית ומתוך הנתינה. כשאדם נותן הוא שייך למניין, לכלל לפקודי בני ישראל. התגלמות ממשית. כשאדם שייך הוא חש את תודעת ערך עצמו.
על פי הרש"ר הירש יש אז ערך ומשמעות ל"נפשו" ולאישיותו. רק מי שנותן ותורם עולה למניין, מדגיש הרש"ר. רק מי שנותן ותורם קונה זכות להמשך קיומו. אז עולה הוא למעמד בקרב הבריות. רק מי שתורם את תרומתו זכאי להימנות במספר בני ישראל. השייך והקשור לחוג המינויים חש כי אין אצילות גבוהה יותר. אף אין תודעה שלאושר עילאי יותר מלהימנות על פקודי ה'. כלומר, הנותן צריך לדאוג שגם חבריו יתנו. פעולתו של היחיד לעצמו לעולם הוא מקצת דבר, השלמות תיווצר רק אם תהא התמסרות גם של אחיו. לא עליך המלאכה לגמור, אך אין אתה בן חורין להיבטל ממנה (אבות ב, כא). האדם נושא באחריות לנתינה, אך האדם אחראי גם להשכלתו, לפיתוחו האינטלקטואלי למילוי מצברי התרמה. לבניית המשכן נתמנה בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. הקב"ה היקנה לו חכמה בינה ודעת. רש"י מבהיר, כי חכמה - היא מה שאדם שומע מאחרים ולומד, תבונה - מבין דבר מתוך דברים שלמד, דעת - זו רוח הקודש. הרש"ר הירש מדגיש, כי תכונות אלה נתמלאו בבצלאל משום שהיו בו כוחות הרוח האלה. מכאן ברור פסוק נוסף - פרשת כי תשא - ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. מכאן למדו חכמינו את דבר האמת. אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה. (דניאל) כתוב גם בברכות נה - עח) יהב חכמתו לחכימין. ומדעא לידעי בינה. כלומר, הקב"ה משרה חכמה למי שיש בו כבר כשרון של חכמה טבעית והוא האדם מפתח בעצמו, בכוחו, יכולתו את הכשרון הזה, את החכמה וההתלהבות. הפתי הטיפש אינו יכול לספוג החכמה.
הנצי"ב בהעמק דבר מדגיש, כי החכמה פירושה (א) שכל וחריצות; (ב) לימודיות ומדעים שהעלו אחרים. וזהו שנאמר על פי הנצי:ב - במשלי - ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנייניך קנה בינה. כלומר, ראשית קניית החכמה היא מאחרים. ההורים, המורים, הסביבה, גורמים מניעים ללמידה של האדם, למידה ורכישת השכלה מכולם, מאחרים. אחר כך בכל קניינך קנה בינה, מכל מה שרכשת תשיג את הבינה, דבר מתוך דבר.
החכמה הניתנת לבעל הפוטנציאל בחכמה מנוצלת ליעדים הנכונים והטובים. כדי שלא ילכו למקום שאינו ראוי. והכתוב... ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, שואל הנצי"ב מדוע חכם לב, שהרי כוח השכל אינו בלב, אלא שלדעתו העדכנית ממש בחינוך, חובה עלינו לשלב מוח ולב, שכל ורגש. יראת ה' שהיא ראשית חכמה משכנה בלב. הלב אחראי לתחומים חשובים מאוד, כמו ביטחון, טוב לב, אהבת אדם, כבוד, יחס. השילוב הנפלא של תבונת האדם במוחו עם מידותיו הטובות הנובעות מן הלב הם שיביאו את האדם לחכמה בינה ודעת עליונים. בתפילת שמונה עשרה אנו מתפללים "אתה חונן לאדם דעת... חננו מאתך חכמה בינה ודעת". הבניין השלם בנוי משלוש מידות אלו הקיימות בקב"ה ואנו מבקשים מה' "חננו מאתך...".
בעל התניא מסביר כי שלוש המידות שבנפש האדם הבונים את השכל והמידות מורכבים משלושת עמודי היסוד חכמה, בינה ודעת. המידות מושפעות מן השכל.
לדעת אבן עזרא חכמה ודעת אדם לומד מאחרים. הבינה מחברת את שניהם ויוצרת משהו חדש בתוך לבו של האדם.
בצלאל בן אורי ורעיו היו בעלי שכל ומידות טובות. המשכן המיועד לאומה כולה צריך שילוב חשוב זה שכל, חכמה עם הרגשת הלב. לכן העושים במלאכה צריכים להיות חכמי לב. החכמה היא מתנת אלוקים. צריך לדעת להשתמש בה לטובה. החכמה לרשע - תהא התוצאה רעה.
בצלאל בחכמתו בנה משכן. קורח שהיה חכם אף הוא אך רשע בפקחותו זו הרס עולם, וירד עם חבריו שאולה.
הפוטנציאל קיים אצל האדם. ההורים ומערכת החינוך צריכים ליצור סיטואציות לימודיות וחברתיות כדי שהאדם ילמד מסביבתו חכמה ודעת, וישלב מידות מתוך הלב.
כל חיי האדם הוא תהליכי למידה חכמה בינה ודעת. אדם בעל כושר חכמה רב הגדל בין חיות היער, לא ימצא מעולם יכולתו וכישוריו. כדי שתהיינה תוצאות ותפוקות יעילות גבוהות ומרשימות צריך לגרום לגירוי מתמיד, לתנאי מוטיבציה ממושכים ומרתקים כדי למצות יכולתו של האדם, כדי לממש הבסיס הקיים, לפתחו ולשכללו. אין סיבה שלא נהיה כולנו - העם היהודי, אור לגויים. עלינו להפיץ איכותנו, להגדיל תורה ולהאדירה בחכמה בבינה ובדעת.
מוטלת עלינו החובה, מנהלים, מורים וראשי הקהילה, הורים ומשפחה, ליצור, לבנות, להקים תכניות ייחודיות לפיתוח האינטלקט ולהעשרת הידע של כולם, אך בעיקר של הטובים. בידינו הכוח, העוצמה והיכולת להוסיף דעת וחכמה לחכמים, לבעלי הפוטנציאל. צריך להכין קרקע פורייה מגוונת, מאתגרת ויצירתית שתיתן לטובים שבנו מרחב מחיה לבחור, לקלוט ולהפנים את הטוב ביותר, אתהמעולה.
מתברר באופן חד-משמעי, שהאחריות להעצמתם האינטלקטואלית של הצעירים להוסיף חכמה לחכמים תלויה בנו, במערכת החינוך בבתי התלמידים, במסגרות הנלוות והשונות, כמו מתנ"סים ובוואדי מרכזים קהילתיים תורניים ובתי הכנסת.
נציגי הציבור ברשויות צריכים לשאת על גבם שלהם האחריות לפיתוחו של הדור הצעיר.
יהיר רצון שנשכיל כולנו להוסיף חכמה בינה ודעת לכל אחד בכל גיל. לעודד אנשים, חברים וידידים להשתתף בשיעורי תורה, וכל הזמן להוסיף ולשפר איכויות תלמודי התורה שבכל קהילה.

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי