כחלק משגרת חיינו ויומנו אנו נעים וחולפים על פני מדרכות וכבישים, לרגע איננו חושבים שבדרכים 'הבטוחות כל כך' בהם אנו נוהגים לחלוף מדי יום מצוי מכשול שכתוצאה ממנו אנו עלולים להיפגע פיסית ולסבול מנזקי גוף בדרגות חומרה שונות.
בשנים האחרונות מוגשות תביעות רבות כנגד עיריות או רשויות מקומיות שברשותם נפגע האזרח. מאמר זה צפוי לתת סקירה קצרה וגישות שונות של בתי המשפט בכל הנוגע להגשת תביעת נזיקין כנגד עירית או רשות מקומית.
סעיף 249 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע את סמכויותיה של עירייה:
(11) רחובות ציבוריים
לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
(12) סלילת מדרכות (תיקון: תשמ"ד)
לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;
הסעיף קובע כי תפקיד העירייה הוא לדאוג למצבם התקין של הרחובות בתחומה. מכוח סעיף זה, נקבע כי על עירייה מוטלת האחריות לדאוג לתקינותן של המדרכות והכבישים בתחומה, כך שלא יהוו מכשול בפני המהלכים בתחומה.
על מנת להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצויי על הנזקים אשר נגרמו לאזרח שנפגע בשטח המצוי בתחום השיפוט של עירייה או רשות מקומית, חלה חובה על הנפגע להוכיח קיום רשלנות מצד העירייה או הרשות המקומית קרי, יש להוכיח שהעירייה ידעה על המכשול, או צריכה הייתה לדעת על קיומו.
פסיקת בתי משפט המתייחסות לאחריות העירייה על מפגעים אשר אירעו בשטחה אינן מספקות קו פסיקה אחיד, ההפך הוא הנכון.
מחד גיסא, בפסיקה נקבע לא אחת כי רחובות ומדרכות אינן יכולות להיות משטח סטרילי ועשויים להיות בהם שיפועים, בליטות וכדומה. במתב דברים זה, לא ייתכן שהעירייה תחויב לבדוק כל העת את כל המדרכות והכבישים המצויים בתחום שיפוטה ולתקן כל סדק קטן, ומכאן שלא ניתן להטיל אחריות על העירייה בכל מקרה בו נחבל אדם בתחומה.
משמעות הדברים הינה כי לא ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד העירייה או רשות מקומית בגין חבלה שנגרמה כתוצאה מסדק קטן במדרכה שכן לא ניתן להטיל על העירייה אחריות בגין כל מפגע ומפגע המתרחש בשטחה. עם זאת, קבעה הפסיקה כי כאשר מדובר במפגע של ממש, מפגע בולט וחריג, כי אז ניתן יהיה להטיל אחריות על העירייה.
לדאבוננו אין המושג "מפגע של ממש" זכה לפירוש ברור בפסיקה או בחקיקה ולכן המצב כיום הוא שכל מקרה ומקרה נבדק לגופו.
מאידך גיסא, נקבע כי העירייה חבה חובת זהירות מושגית כלפי תושביה בעת שאלה מהלכים ברחובותיה. במסגרת חובת הזהירות המושגית, מחויבת העירייה לטפל במפגעים בטיחותיים המצויים בדרכים שבתחום שיפוטה ובאחזקתם התקינה, וכאשר יש מכשול במקום כלשהו בתחום שיפוטה וזה לא טופל כמתחייב, תוטל עליה חבות במקרה של חבלה אשר נגרמה כתוצאה ממנו (ראה סעיף 232 וסעיף 235 לפקודת העריות, ע"א 2203/00 הדר בע"מ ואח' נ' משולם לאה תק-מח 2002 (4), 897 ות"א 32791/93 מיכל לרון נ' עיריית רחובות, פ"ד נד (4) 37).
הפסיקה מטילה אחריות על עיריות בשל מפגעים בדרכיה, ובשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של העיר. אין זו דרכם של בני אדם, ואף עירייה או רשות מקומית אינה רשאית לצפות כי כך ינהגו תושביה.
אליבא דא שופט ברנזון קבע בע"א 643/69, 646/69 זלמן הכטר נ' המועצה המקומית רעננה וערעור שכנגד, פ"ד כד (1) 612,614- "מפסיקתו של בית משפט זה ברור בתכלית כי כל רשות מקומית בארץ שהיא בעלת דרכים ציבוריות המשמשות את הרבים, נושאת באחריות לתקינותם, והתרשלות עשויה לשמש עילה לתביעת נזיקין לכל משתמש שניזק כתוצאה ממנה".
כמו כן, בת.א. 4568/98 שמחה קארו נ' עיריית רמת גן, דובר במקרה בו חצתה התובעת את הכביש, כשלפתע נתקלה רגלה בקטע אספלט שהיה שבור ומשובש, והיא נפלה ונפצעה. כבוד בית המשפט קבע כי "לעירייה חובת זהירות מושגית לאור היותה מחזיקת המקרקעין אשר בתחום שיפוטה, לאור חובתה הסטטוטורית לדאוג לתקינות הכבישים בתחום שיפוטה ולאור שיקולי המדיניות המנחים שהועלו בפסיקה". כן קבע כי "בעירייה יש אחראי על אילו מפגעים ברחובות העיר וכי העירייה הייתה חייבת לדעת על קיומו של המפגע הספציפי, בעטיו ארעה התאונה והייתה חייבת לצפות כי הולך רגל במעבר החצייה דנן עשוי להיתקל בו, ליפול ולהיפגע". בית המשפט אף קבע כי "...העירייה הייתה צריכה לדעת אודות המפגע הספציפי בגינו ארעה התאונה וכי היא לא נקטה באמצעי זהירות ופיקוח סבירים כדי למנוע את הנזק".
יפים הם דבריה של סגה"נ כב' השופטת שריר בע"א אזרחי (מחוזי-ת"א) 2203/00, עיריית פתח תקווה נ' משולם לאה: "כולי עלמא לא פלגי כי על העירייה לטפל במפגעי בטיחות המצויים בדרכים שבטיפולה ובאחזקתה, וכאשר יש מכשול במקום הנתון לאחזקתה, מוטלת עליה חבות במקרה של פגיעה בגינו".
בשל אי הבהירות בעניין הגשת תביעת נזיקין נגד עירייה או רשות מקומית מומלץ לנקוט במספר פעולות במידה ונפגעת בתחום שיפוטן של עירייה או רשות מקומית:
יש להקפיד ולתעד את הפרטים הבאים:
1. המועד והמקום בו נפגעת.
2. ככל שהיו עדים לאירוע, מומלץ ליטול את פרטיהם האישיים ומספר טלפון.
3. ככל האפשר לצלם את מקום האירוע.
4. לאחר האירוע רצוי לפנות לחדר מיון ולעבור בדיקה רפואית מקיפה.
5. לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הנזיקין על מנת לקבל ייעוץ משפטי מקיף.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
שלי שוסטר, עורך דין גירושין
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה ב הסכם ממון, הוצאה לפועל
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
