מאת: נסים גבאי gabbai60@gmail.com
אין לתאר כיצד השתנו חיי מאז עליתי בצדק ובנחישות להתגורר בקרוואן על מגרשי הפרטי במרכזה של נתניה.
כל האלמנטים האישיים, המשפחתיים, החבריים, הציבוריים, והבירוקרטיים חברו להם יחדיו לשינוי אמיתי שאפילו בחיי התוססים ממילא - הם הפכו יוצרות כאילו עלו משחור תהומות והתרחבו עד אופק השמיים התכולים.
גיליתי יבשת חדשה, ואפילו בדרכו של רובינזון קרוזו.
גיליתי ולא גיליתי. ידעתי,אבל אפילו אני לא שיערתי רמת התפשטות גרורות הסרטן ברחבי קורי הניהול בנתניה.
מלחמתי חסרת הפשרות ברשות המוניציפאלית נתניה הנתמכת ע"י המדינה ומגובה על ידה, הוכתרה בניצחון מוחץ, אבל הסירה (שוב) את הלוט מעל כיעורו של השרות הציבורי בישראל.
נכון,רבות מדברים על הצורך בשינוי, אבל רק הבוחרים הם אלה שיכולים לעשות אותו - ולא בטוח שהם בשלים לכך.
עיריית נתניה שאמורה לדאוג לפיתוחה של העיר, דואגת קודם כל לנופשים לבכיריה, ואח"כ מתפנה לנקות את השולחן מתוכניות עירוניות שבסופו של דבר מצטרפות ומצטברות לאחיותיה מהעבר - בארון המלא אבק.
משהו מאוד לקוי עובר על העירייה הזו, וצריך לומר ביושר: הדג מסריח מהראש.
מאחורי כל שולחן האמור לשרת את משלמי המיסים בנתניה, יושבים בעלי תפקידים שסדר ההבנה והעדיפות אצלם, מלא וירוסים קטלניים. חלק מהוירוסים מביאים הם מהבית, ואת האחרים מחלקים להם במחלקות העירייה.
הם שבויים מחד בפחד הפיטורין שמא לא יבצעו "דבר ראש העירייה שלהם", ונטחנים מאידך עד דק מטענותיהם ותלונותיהם של התושבים הנתקלים בהם כאילו היו קירות אטומים.
איזה צד מנצח? שאלה רטורית.
אינני נאיבי.
לא ביקשתי שרות משלוחים חינם לעקרת הבית, ע"י פקחי העירייה.
מעולם גם לא רציתי שיכופפו את החוקים והתקנות כדי שלתושבים יהיה קל יותר. אבל קיימת בי התנגדות מולדת לשימוש באותם חוקים, תוך ניצול הסמכות לרעה, עד כדי כך שהתושב נשאר חשוף ערום ועריה בלי אפשרות להתגונן.
חוקים, תקנות, פיקוח, אכיפה, ובתי משפט - קיימים כדי לשמור עלינו מעצמנו, ומהמתנכלים לנו, ולא כדי להפריע לנו לניהול חיינו.
אבל יש גם את הצד המוסרי: השרות של נציגי הרשות המקומית חייב להיות עם הפנים לתושב, כאשר כל שיחות הנפש ושתיית התה והקפה במשרד - יונח בצד לעת הפסקות ומנוחה.
באופן ספציפי ישיר: לא יתכן שראש עירייה תשתולל כל פעם שמישהו מתלונן נגדה, או שואל אותה שאלה שאינה מוצאת חן בעיניה.
לא יתכן שראש עירייה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, תירק על בוחריה, ותסתגר מאחורי דלת רב בריח, כאשר לפני הדלת עומד שומר ומפנה את הפונים אליה - לכל עבר.
עצם העובדה שמוצמד לראש העירייה מאבטח מטעם המדינה, מוכיח עד כמה היא "אהודה על בוחריה".
ראש עירייה זה תפקיד שלא כל אחד ראוי לו.
ראש עירייה זה מקצוע ציבורי, מאוד ציבורי. לא בדרגת שר מורם מעם, אלא בגובה העיניים עולה ויורד בהתאם לגובהם של התושבים.
ראש עירייה צריך להיות איכפתי. אם תושבים מתלוננים, סימן שיש בעיה. אם יש בעיה, תפקידו של ראש העירייה להנחות את המנהל האמון על העניין הספציפי, למצוא פתרון, ומיידי. אם ראש עירייה נמצאת בחלל ממוזג, אין זה אומר שגם התושב הסובל מרגיש נוח כמוה.
ראש עירייה חייב להיות ישר.
ראש עירייה צריך להיות חכם. ראש עירייה לא צריך להמתין שהתושבים יסבירו לו כי הפקקים ביציאה לעבודה בבוקר משגעים אותם. ראש עירייה אמיתי אינו ממתין לתוצאות סקרים על מצב החינוך המידרדר בעירו. ראש עירייה נבון יודע לתקן טעויות של קודמיו, ואם למשל מרכז נתניה נראה בדיוק כמו כפר ערבי, עליו לעשות את הנדרש שהתיקון ייעשה בדרך המהירה והראויה - ולא באמצעות קמפיין פרסומי של כאילו מחדשים את מרכז העיר. החלפת השקעה של עמודים מיותרים, בעציצים גדולים - היא דוגמה אולטימטיבית לבזבוז כספי ציבור ע"י ראש עירייה שלא נחון בתכונות ניהוליות מי יודע מה.
ראש עירייה צריך להרגיש תחושת שליחות הזורמת בעורקיו. תחושת השליחות צריכה ללוות אותו מרגע קומו בבוקר, ועד עצימת עיניו בלילה.
ראש עירייה צריך להיות מחובק ע"י תושביו.
ראש עירייה צריך להיות חבר של התושב.
ראש עירייה צריך להיות מחובר לתושב.
ראש עירייה זה האיש שבונה, וחו"ח גם הורס.
בחיים שיגרתיים בעיר, אין מלבדו של ראש העירייה, וכל תפילה לבורא עולם לא תעזור, אם ראש העירייה הוא נגדנו.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
