האם רפואה מונעת משפיעה על אורך החיים שלנו. 

ברצוני להפנות את תשומת לבכם לחלק מדיון חשוב בין חמישה רופאים שפורסם באחד מאתרי הבריאות לקהל הרחב, ושכלל את הנושא:
כיצד והאם רפואה מונעת יכולה להשפיע על איכות ואורך חיינו.

רפואה מונעת, דעתם של רופאים


פרופ' המרמן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, בקריה הרפואית ברמב"ם
"ההשפעה שלנו על עתיד חיינו, על ידי שינוי, למשל, בהרגלי החיים או תזונה, היא גבוהה ביותר ומוערכת כיום בסביבות 30 עד 40 אחוז. זה נתון מדהים, מפני שנהיה מוכנים להשקיע את כל כספנו והוננו על טיפול תרופתי כלשהו, שבו יש הורדת סיכון באחוזים שכאלה.
גבר שלא מקפיד על בריאותו ומעשן, במיוחד מעשן, יגיע ליחידה לטיפול נמרץ לב בשנות חייו הצעירות, גיל 40-30 עם אוטם בשריר הלב. לעומת זאת, בקיצוניות השנייה, אישה לא מעשנת, השומרת על תזונה נכונה, משקל גוף תקין ומקפידה על בריאותה, כשבנוסף יש לה את ההגנה הנשית בזכות ההורמונים הנשיים, יכולה לא להגיע למחלקתנו לעולם.
לא פחות חשוב - אותו גבר שמגיע מוקדם, ברגע שהוא יפסיק לעשן, ישמור על משקל גוף תקין ויקפיד על פעילות גופנית מידי יום או לפחות חמש פעמים בשבוע, הוא כבר מקפיץ את תוחלת החיים שלו בכ-10 שנים ויותר."

ד"ר אביזוהר,רופא בכיר במכון לבדיקות תקופתיות, בקריה הרפואית רמב"ם
"מאמצע שנות השישים ועד סוף שנות התשעים, נרשמה ירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב בצורה מאוד מרשימה, של כמעט 50%. זו תקופת זמן קצרה מידי בכדי שיווצרו בה שינויים גנטיים. לכן, הנתון הזה נזקף כולו לשינויים בהבנה שלנו את הגורמים למחלת הלב הטרשתית והיכולת שלנו לפעול, לזהות ולטפל בדברים האלה.
חלק גדול מאוד מגורמי התחלואה והתמותה, גם בנושא מחלות הלב וגם בנושא הסרטן, הם דברים שניתנים במידה רבה למניעה, או לפחות לגילוי מוקדם, כאשר גילוי מוקדם משנה לחלוטין גם את מהלך המחלה, הטיפול והפרוגנוזה. לא בכל המקרים, אבל בהרבה מקרים.
ניכרת עליה מתמדת במספר הפונים למכון לבדיקות תקופתיות, אולם אנשים שמגיעים אלי למכון לבדיקות תקופתיות, הם בדרך כלל אנשים שהם מעל גיל 35. הרפואה המונעת אמורה להתחיל בגיל הילדות. היא צריכה להתחיל ברגע שתינוק לומד ללכת או לאכול את האוכל הרגיל. הרפואה המונעת מתחילה בבית, בגן ונמשכת בבית הספר"

ד"ר לוי,מנהל מחלקה פנימית ד', בקריה הרפואית רמב"ם
"תורשה נקבעת על ידי גורמים מרובים. בהשמנה למשל, נהוג לומר, שהיחס בין הסביבה לתורשה הוא 50:50. בארצות הגוש המזרחי אורך החיים היום הוא סביב 60 שנה. בגלל הרגלים כמו עישון, אלכוהול ודברים אחרים, כמו כלכלת בריאות והשקעה בבריאות. לעומת זאת, אנחנו בישראל, משתווים לאורך החיים הגבוה ביותר הקיים כיום ביפן, שזה מעל גיל 80 אצל נשים וגיל 76 לגברים. לכן, ההבדלים הם עד סדר גודל של כ-20 שנה.

ד"ר גילה רוזן,מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, הקריה הרפואית רמב"ם
"בתחום המחקר של תזונה וסרטן, יש מי שמשייכים את הדומיננטיות של התזונה עד 70%, לעומת ה-30% של העישון. נכון שאלה כבר המספרים הקיצוניים, אבל הספרות מדברת על מספר שהוא סביב ה-35%. אני לא יודעת לתרגם את זה לשנות חיים, אבל אני כן יכולה לומר שאין ספק, שלמזון יש ערך מצטבר מאוד חזק. מדובר בטונות של חומרים שאנו מכניסים לגוף במרוצת החיים, המכילים מיליוני חומרים כימיים, שוודאי שיש להם השפעות, גם לטובה וגם לרעה.
היה צריך להתחיל עם מניעה כבר בהריון. ממצאים שנאספו במחקר מראים בוודאות, שלתזונת האישה בתקופת ההריון יש השפעה על התחלואה של הילוד במחלות לב ומחלות סוכרת ודברים אחרים בהגיעו לגיל 50. כמו כן, התזונה בשנת החיים הראשונה - מה שאנחנו קוראים כיום "התכנות המוקדם", היא מאוד קריטית מבחינת תחלואה לטווח ארוך ואין מספיק השקעה בזה."

פרופ' אברהם קוטן,מנהל המערך האונקולוגי,הקריה הרפואית רמב"ם
"בעישון למשל, אחד האבסורדים הוא, שאנשים פוחדים ממשהו ערטילאי, כגון קרינה מטלפונים סלולריים, שלגביה אין כל הוכחה שהיא בכלל מסרטנת, ובו בזמן הם מעשנים. ידוע שהפסקת העישון הייתה מקטינה את נוכחות הסרטן באוכלוסייה בכ-30%. למעשה, שכיחותן של מחלות ממאירות לא מעטות הייתה יורדת בעשרות אחוזים אם היה חדל להתקיים הנוהג של העישון. זה חד משמעי וזה בידינו.
או עודף משקל: באוכלוסיות עם עודף משקל יש יותר סרטן שד, יש יותר סרטן המעי הגס. לדוגמא, ידוע שנשים שמקבלות כימותרפיה לסרטן השד, באופן פרדוקסלי, עולות במשקל בכ-10%. אבל, מניעת העלייה במשקל, משפרת את הפרוגנוזה (מהלך המחלה) בסדרי גודל של כ-5%. אם למשל, תעשיית התרופות הייתה מביאה איזושהי תרופה, שמשפרת פרוגנוזה ב-5%, היינו הופכים עולמות כדי לקבל את התרופה הזאת. והנה, בסך הכל שינוי בהרגלי התזונה (דבר קשה בפני עצמו), יכול לשפר את הפרוגנוזה בסרטן השד."

במהלך הדיון, הרופאים נשאלו: "האם לרופאים, המקציבים לכל חולה מספר דקות ספורות יש בכלל זמן להתעסק במניעה?"

תשובה:
פרופ' קוטן:
לא, אין להם זמן. אבל, אלה שממתינים בתור לאונקולוג, הם אלה שהמניעה כבר לא תעזור להם, אצלם הנזק כבר נגרם. יש להגיע אל האוכלוסייה הבריאה, וזה צריך להתבצע דרך התקשורת, העיתונות, דרך החינוך בבתי הספר.
הרופא צריך להיות חלק מהמערכת שעוסקת בזה, אבל ברמת יועץ. בנושא המניעה צריכים לעסוק, לדעתי, גופים ציבוריים שתפקידם לפעול בחינוך, בהסברה ובמניעה, כגון האגודה למלחמה בסרטן.
אם חלק קטן מהמשאבים, שמושקעים כיום בלטפל בשלב האחרון של החיים, היו מושקעים במניעה, אפשר היה בהחלט להשיג תוצאות הרבה יותר טובות."

ד"ר לוי:
התפקיד שלנו הוא להשפיע על קובעי המדיניות. מבקרת המדינה, כבר לפני שנים, התריעה על זה, שמניעה בארץ היא לאקונה, ואקום, חלל ריק... אין מניעה משמעותית בארץ."


כותב המאמרים אינו רופא ואינו מטפל מומחה.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי