יום תשעה באב ידוע כיום בו נחרב בית המקדש, יום אבל הוא לעם היהודי, לא רק שביום זה נחרב בית המקדש, הוא גם יום שבו העם היהודי גלה מארצו ונתפזר בין מדינות העולם. נוהגים להתאבל בימים אלה, כששיא האבל מגיע ביום 9 באב עצמו, ימי האבלות מתחילים ביום 17 בטמוז עד יום 9 באב עצמו, ימים אלו נקראים ימי בין המיצרים. ההחמרה בדיני האבלות הם בעיקר מ-א באב עד-ט באב שהוא יום התענית. ידוע שבית המקדש הראשון נחרב בשל עוונותיהם הרבים של עם ישראל, בתקופת הנביאים ישעיה וירמיה שהוכיחו רבות את העם טרם החורבן. בית המקדש השני חרב בשל שנאת חינם. ישנו איזה הבדל מהותי בין שני הנביאים הללו (ישעיה וירמיה) שניבאו את החורבן הראשון. ישעיה בספרו הרבה יותר בנחמות יותר מאשר תוכחות לעם, לכן הוא מכונה נביא הנחמה. ירמיה לעומת זאת הוכיח יותר, הבדל מאד בולט בין שני הנביאים, שישעיה לא זכה לראות את נבואתו מתקיימת, לעומת ירמיה שראה את החורבן ואף היה עם עם ישראל בגלות ההיא. ההפטרות שקוראים בבית הכנסת בימי בין המצרים הם מספר ישעיה והם נקראים בטעם מיוחד שונה מטעם הרגיל של ההפטרה הרגילה. ישנו איזה פסוק שנאמר בספר ירמיה, מעט מאד אנשים יודעים שמילים אלו נאמרו בזמנים שכאלה, מילים אלו נהפכו בעתיד למילות שיר ידועות בחתונות, "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" נבואה עם הרבה תקווה.
יהודה אדרי
YEHUDAGGG@WALLA.COM מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
פרסם את המאמר
הדפס את המאמר
שלח לחבר
קישור ישיר למאמר
פניה לכותב המאמר
דווח מאמר בעייתי
