בתגובה לכתבה: מי יפקד על הסיבוב הבא
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/751904.html
שם השולח: מיכאל שרון
כותרת התגובה: תהליכי הסאוב ואי היעילות מחייבים גישה מערכתית כוללת
בידי הדרג האזרחי אין דרך ישירה ומפורטת לבדוק את מוכנות הצבא למלחמה. הצבא הזה, שהדרג האזרחי מזרים לו כ-45 מליארד שקל לשנה, יוצר מזה שנים רבות מצג, כאילו כל המערכות תקינות, ובכוננות ראוייה. ראשי הצבא, שלאחר פרישתם הם מאיישים מערכות משקיות ואדמיניסטרטיביות רבות, שמירת האינטרסים המשוריינים שלהם מותנית במצג של צבא משובח לכל עת. כפי שהראו חוקרים כגון פרופ` ואן קרפלד, עמנואל וולד וד"ר אורי מילשטיין, מדובר במערכת הלוקה בהפקת לקחים, בלוגיקה של צבא מיליציוני, במגמה לפאר את הפיקוד הבכיר גם על כשלונות תוך טיוחם; וכפי שכתבתי, מדובר בצבא גדול ומסורבל הלוקה בכושר התאום ברמת המיקרו ורמת המקרו הבין מערכתית, ביכולת האירגון, ונוטה להכנס לכאוס בכל משבר קטן שמתפתח.
במלחמת לבנון השנייה התעצמו בצבא מגמות של סאוב ורהב ריק. נדרש כאן שיפור מערכתי ורדיקלי ולא קירבון אדם כזה או אחר - פרקטיקה שאמנם מקובלת בישראל במגמה לשמר ככאלו מערכות הפועלות בתת-תיפקוד.
וכך, חלק מהרהב הפטריוטי הוא לעיתים מפלט הסאוב ואי היעילות, ואין לנתק את הצבא מתהליכי שחיתות כלליים בישראל. למשל בעיתון NFC, פורסם מאמר של אריה אבנרי "אולמרט - לך הביתה" תוך התמקדות בשחיתותו כביכול של רוה"מ.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-17484-00.html?tag=13-02-16
דווקא בנושא זה, חשוב להעמיד דברים על דיוקם: מיהם המפיצים הכפשת-אימים סביב אולמרט ללא לאות שנים רבות?
בלהט הפילפול והאשמות והשמועות החוזרות ונישנות כמו מנטרות נגד אולמרט במשך 20 שנה ויותר, הישכיחו מליבנו עובדה קטנטונת שמסבירה את פשר האשמות הללו. אולמרט היה מראשוני הלוחמים בפשע המאורגן בישראל, אדם שבשעה שהכל אמרו שאין פשע מאורגן, אולמרט אמר - יש ועוד איך, הוא מסוכן לישראל, ויש להלחם בו בכל דרך.
זאת, מעט לאחר שאדם מושכח אחר, העיתונאי יגאל לביב, פירסם בישראל לראשונה את רשימת משפחות הפשע המאורגן בישראל בסוף שנות ה-70. מאז הפכו חייו של לביב לגהינום, ואף כנגד אולמרט החלו להפיץ שמועות מכפישות. היתה זו בערך התקופה בה מינו את תנ"צ זיגל ללוחמה בפשיעה הכלכלית בישראל - אך ידיים עלומות ניטרלו את יחידתו על ידי היצף במידע פיקטיבי, האיש כמובן הושמץ, וסופו שניפטר בהתקף לב עקב הלחץ וההכפשה. אולמרט לא קיבל התקף לב, ולא נישבר, אלא יצר מעין ברית עם גורמים יצרניים במשק, אילי תעשייה, שאף הם היה להם אינטרס ללחום בפשע המאורגן, העשוי לגבות דמי חסות עצומים מתעשיינים, ושודד מחסני סחורות, ציוד יקר ומלאי ועוד.
הפשע המאורגן, לא היצליח להפיל את אולמרט, אך קידם גישה של השמצות אנשים בודדים, כהסחת הדעת מלוחמה מערכתית בפשע. כרגע, אולמרט ודיכטר היגדירו את הלוחמה בפשע כמשימה ראשונה, תוך הקצאת מליארדים לתגבור כוח האדם של המשטרה. ברור למי יש אינטרס להפיל את אולמרט בכל מחיר. יש לחתור לשידוד מערכות כולל כנגד השחיתות והפשע, הן בצבא והן במשק ובחברה, ולא לקרבן אנשים בודדים.
תגובתי למאמרו של ארי שביט "אולמרט חייב ללכת" (כולל קישור למאמרי המקיף "שיגיון לבנון כמשל")
http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=1168073&itemno=749461&cont=2
______________
בידי הדרג האזרחי לא היתה כל דרך ישירה ומפורטת לבדוק את מוכנות הצבא למלחמה. הצבא הזה, שהדרג האזרחי מזרים לו כ-45 מליארד שקל לשנה ויותר, 8% מהתוצר, יוצר מזה שנים רבות מצג, כאילו כל המערכות תקינות ודרוכות, ובכוננות ראוייה. ראשי הצבא, שלאחר פרישתם הם מאיישים מערכות משקיות ואדמיניסטרטיביות רבות, שמירת האינטרסים המשוריינים שלהם מותנית במצג של צבא משובח לכל עת. כפי שהראו חוקרים כגון פרופ` ואן קרפלד, עמנואל וולד וד"ר אורי מילשטיין, מדובר במערכת הלוקה בהפקת לקחים, בלוגיקה של צבא מיליציוני, במגמה לפאר את הפיקוד הבכיר גם על כשלונות תוך טיוחם; וכפי שכתבתי, מדובר בצבא גדול ומסורבל בעל מערכות נשק משוכללות שניקנו בהון רב, הלוקה בכושר התאום ברמת המיקרו ורמת המקרו הבין-מערכתית, ביכולת האירגון, ונוטה להכנס לכאוס בכל משבר קטן שמתפתח.
במלחמת לבנון השנייה התעצמו בצבא ובחברה מגמות של אי יעילות, פשיעה, סאוב ורהב ריק, תוך ביטחה מדומה, שמקורה ביכולת לפרוע באוכלוסיה פלשתינאית אזרחית במסגרת תפקידי שיטור ודיכוי. וכיצד יכול היה איפוא הדרג המדיני לברר ישירות ובפרוטרוט מה הכיסוי בפועל לרהב הזה? נדרש איפוא שיפור ותיקון ליקויים מערכתי, אם לא רדיקלי, מן היסוד, ולא קירבון אדם כזה או אחר, חלוץ או אולמרט ועריפת ראש או שניים נוספים - פרקטיקה שאמנם מקובלת בישראל במגמה לשמר מערכות הפועלות בתת-תיפקוד ללא שינויים.
אשר לרטוריקה המיליטריסטית והפטריוטית שמקורה בדומיננטיות הצבא ככלי שרידות באיזור - נוכח תגובות הנגד למעשי נישול, הטהור האתני משנת 48 ומגמות איון ודיכוי - ישראל אינה ספרטה וספק אם ראוי שתהיה ספרטה. ספרטה היתה ספרטה, ואילו בישראל מחפה רטוריקת "ספרטה" מיליטריסטית על שחיתויות ומעילות ענק במערכת הביטחון, על הזרמת כספי עתק, על אי יעילות ועל פשעים נגד האנושות. וכתבתי אתמול משהוא אודות שפיות אזרחית מקפת-כל.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&thold=-1&mode=nested&order=0&sid=4752#37745
וכך, חלק מהרהב הפטריוטי הוא לעיתים מפלט הסאוב ואי היעילות, ואין לנתק את הצבא מתהליכי פשיעה ושחיתות כלליים בישראל. למשל בעיתון NFC, פורסם מאמר של אריה אבנרי "אולמרט - לך הביתה" תוך התמקדות בשחיתותו כביכול של רוה"מ.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-17484-00.html?tag=13-02-16
דווקא בנושא זה, היה חשוב להעמיד דברים על דיוקם: מיהם המפיצים שמועות והכפשת-אימים סביב אולמרט ללא לאות שנים רבות?
תשובה:
בלהט הפילפול והאשמות והשמועות החוזרות ונישנות כמו מנטרות נגד אולמרט במשך 20 שנה ויותר, הישכיחו מליבנו עובדה קטנטונת שמסבירה את פשר האשמות הללו, לכל מי שלרגע מפעיל את ראשו. אולמרט היה מראשוני הלוחמים בפשע המאורגן בישראל, אדם שבשעה שהכל אמרו שאין פשע מאורגן, אולמרט אמר - יש ועוד איך, הוא מסוכן לישראל, ויש להלחם בו בכל דרך.
זאת, מעט לאחר שאדם מושכח אחר (מעניין מדוע) העיתונאי החשוב יגאל לביב, פירסם בישראל לראשונה את רשימת משפחות הפשע המאורגן בישראל בסוף שנות ה-70. מאז הפכו חייו של לביב לגהינום, ואף כנגד אולמרט החלו להפיץ שמועות מכפישות. היתה זו בערך התקופה בה מינו את תת ניצב זיגל ללוחמה בפשיעה הכלכלית בישראל - אך ידיים עלומות ניטרלו את יחידתו על ידי היצף במידע פיקטיבי, האיש כמובן הושמץ, וסופו שניפטר בהתקף לב עקב הלחץ וההכפשה. אולמרט לא קיבל התקף לב, ולא נישבר, אלא יצר מעין ברית עם גורמים יצרניים במשק, אילי תעשייה, שאף הם היה להם אינטרס ללחום בפשע המאורגן, העשוי לגבות דמי חסות עצומים מתעשיינים, ושודד מחסני סחורות, ציוד יקר ומלאי ועוד.
הפשע המאורגן, לא היצליח להפיל את אולמרט, אך קידם גישה של השמצות אנשים בודדים, כהסחת הדעת מלוחמה מערכתית בפשע. כרגע, אולמרט ודיכטר היגדירו את הלוחמה בפשע כמשימה ראשונה, תוך הקצאת מליארדים לתגבור כוח האדם של המשטרה. ברור למי יש אינטרס להפיל את אולמרט בכל מחיר נכון לעכשו - גם בעיתון ימני-כביכול כ-NFC אף שאולמרט נסוג בו לפני יומיים מתוכנית ההתכנסות.
יש לחתור לשידוד מערכות כולל כנגד השחיתות והפשע, הן בצבא והן במשק ובחברה, ולא לקרבן אנשים בודדים.
____
אריה אבנרי, אני מעריץ אותך שנים רבות, עוד מתקופת חשיפת מעשה הנבלה כנגד יעקב לוינסון בספרך "רצח אופי" (1985), אנא, ראה גם כאן נכוחה. הפשע המאורגן חולש על עשרות מליארדים, חלק ניכבד מהת.מ.ג., ואיני מתפלא על בעלי השפעה בתקשורת הפועלים כנראה בשרות אינטרסים שלו, לעיתים גם משיגים מאנשי הפשע המאורגן מידע בעניינים ספציפיים. אך אתה, אל נא תסחף בגל הזה. אני מאמין בך.
____
כאמור, יש לחתור לשידוד מערכות כולל כנגד השחיתות והפשע, הן בצבא והן במשק ובחברה, ולא לקרבן אנשים בודדים.
מאמרו של ארי שביט "אולמרט חייב ללכת"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/749461.html
ותגובתי למאמר (כולל קישור למאמרי המקיף "שיגיון לבנון כמשל")
http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=1168073&itemno=749461&cont=2
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
