כמו במקרים דומים אחרים, ההישג האישי המרשים מתורגם מהר מאוד גם להצלחה לאומית, ומדינתנו שבדרך כלל מגמגמת בכל הקשור למימון ותמיכה בדרך הארוכה והמפרכת לצמרת, מתייצבת בגאון על הפודיום (אף במובן הפיסי ? ראו מקרה גל פרידמן), מבקשת להתקשט באבק כוכבים ולחלוק יחד את גודל ההישג.
ואולם, המדינה אינה מסתפקת בהטבות ערטילאיות, אלא דורשת גם לנגוס בפירות הגשמיים של ההצלחה (כידוע, פירות ה"ספורט הלבן" עשויים לעלות לכדי סכומים לא מבוטלים) בדרך של מיסוי ההטבות הכלכליות המתקבלות כפרסים בתחרויות הספורט השונות, הכנסות מפרסום ועוד. ברשימה זו נבקש להרחיב את היריעה בסוגיה זו.
בהנחה ששחר פאר נחשבת לתושבת ישראל (סוגיה זו תידון בהמשך), היא מחויבת במס על בסיס פרסונלי. הווה אומר שכעקרון, פאר חייבת במס בישראל על הכנסותיה ממשלח ידה כספורטאית בין אם הן מופקות/נצמחות בישראל ובין אם הן מופקות/נצמחות בחו"ל. שיעור המס החל בישראל על הכנסות ממשלח יד עשוי להגיע עד למדרגה של 49% (ירד בהדרגה עד ל- 44% בשנת 2010).
בשל העובדה שמקום הפקת הכנסה ממשלח יד הוא מקום ביצוע השירות (ובמקרה של שחר פאר "השירות" ניתן רובו ככולו בחו"ל), מעורבים בשאלת המיסוי גם אלמנטים זרים ? דינים פנימיים של מדינות זרות והוראות אמנות המס, אם קיימות, בין המדינות.
ככלל, על-פי רוב אמנות המס שישראל צד להן, זכות המיסוי הראשונית על הכנסה שהפיק תושב ישראל כספורטאי מפעילויותיו האישיות שבוצעו במדינה זרה, נתונה לאותה מדינה זרה. יוצא שהכנסותיה של פאר מתחרויותיה ברחבי העולם ימוסו תחילה באותן מדינות זרות, וישראל תזכה רק להפרש המס, אם קיים, בין המס ששולם בחו"ל לשיעור שולי של 49% (הדבר נעשה בדרך של מתן זיכוי בישראל על המס ששולם בחו"ל).
חשוב להדגיש, כי פאר תחוייב במס רק על הכנסתה החייבת (הכנסותיה נטו - בניכוי הוצאות). בהקשר זה, יש להניח כי הוצאותיה כטניסאית גבוהות וכוללות, בין היתר, תשלומים למאמן, יעוץ מקצועי אחר (למשל תזונאית), חדר כושר, ציוד מתכלה (מחבטים, כדורים), ביטוחים, טיסות, לינה בבתי מלון, ביגוד, אש"ל, טלפונים ועוד.
עוד יש לזכור, כי דרכה של פאר לפסגת הטניס העולמי לא נעשתה בין יום. יש להניח כי עד להצלחותיה האחרונות בטורנירים חשובים (פטאיה, פראג, איסטנבול, וימבלדון, קנברה, רולאן גארוס) לא הרוויחה פאר סכומים משמעותיים ולמעשה נשאה במשך שנים ארוכות בהוצאות מרובות אשר הביאו אותה לכדי הפסדים עסקיים. במילים אחרות, יתכן כי תזרימי המזומנים האחרונים המייצרים הכנסות גבוהות לא מביאות את פאר לכדי חבות במס מכיוון שבאמתחתה צבורים הפסדים הניתנים לקיזוז מהכנסותיה.
כל הניתוח שלעיל מבוסס על ההנחה ששחר פאר לא ניתקה את זיקותיה לישראל עד כדי שתחדל מלהיחשב תושבת ישראל. השאלה אימתי יש לראות בשחר פאר, אם בכלל, תושבת חוץ, צריכה להיות מוכרעת על-פי מבחנים שונים וביניהם מבחן מרכז החיים המשקלל מספר פרמטרים (מרכז משפחתי, חברתי, כלכלי וחזקות ימי שהייה בישראל). אם אכן תיחשב פאר כתושבת חוץ לא תמוסה כלל בישראל על הכנסותיה שהופקו/נצמחו בחו"ל.
אנו תקווה ששיקולי המס לא יפריעו לשחר פאר ולא יסיטו אותה מדרכה המטאורית לכיבוש פסגת הטניס העולמית. דר' אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
איתי הוכברג, עו"ד
גיא רשטיק, רו"ח (משפטן)
משרד דר' א. אלתר ושות' - ייעוץ בנושאי מיסים www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
