אלימות בישראל-קיץ 2009
כל הארץ גועשת ורועשת ובצדק רב. ארבעה מקרי רצח שהתגלו בימים האחרונים מביאים אותנו לסף של "רפובליקת בננות". מדינה חסרת יסודות דמוקרטיים ואכיפה נאותה.
הכותרות בכל אמצעי התקשורת היו דרמטיות היום :ידיעות אחרונות "מכות רצח" ובהמשך :"שום מקום אינו בטוח.כנופיית בריונים מג'לג'וליה.." כתורת נוספת בעיתון קבעה :"הוצא להורג".בעיתון הארץ הכותרת הייתה :"קיץ של אלימות ".מעריב פתח בכותרת על מקרה רצח אחר :"בדם קר. תעלומה:מי מחסל נשים ומבתר את גופותיהן?". ישראל היום :יצא בכותרת: "לינץ' בת"א " ובהמשך :"הצילו ,הורגים את בעלי!"
כמובן שלכך יש להוסיף את שלושת ערוצי הטלוויזיה העיקריים בארץ.רשתות הרדיו,כתבות שיתפרסמו במקומונים בשבוע הקרוב, שבועונים וירחונים.
צבי זינגר ציטט אמירה שונה של אחד מגדולי הקרימינולוגים בארץ פרופסור גיורא רהב."המספר הגדול של מעשי הרצח קרוב לוודאי מקרי ואינו קשור למזג האוויר."והוסיף בכתבה :" אין לנו כרגע שום אינדיקציות ברורות שמצביעות על כך שהחברה הישראלית הופכת להיות יותר ויותר אלימה."
כקרימינולוג אני נוטה להסכים עם קביעתו של פרופסור רהב. לפנינו רצף אירועים (מלבד ,כנראה שתי מקרי רצח על ידי אותו רוצח- שוב מדגיש לא בוודאות) אקראיים שנפלו על נקודת זמן אחת של ימים ולא התפרסו על מספר שבועות כפי שקורה בדרך כלל. אין לנו את היכולת להבין או לדעת את המקרים שנמנעו או המקרים שלא באו לידי ביטוי במציאות הקיימת שלנו.
לבי עם קורבנות הרצח וכמובן עם המשפחות שלהם."רצח הוא רצח או רצח" ושום כתיבה לא תשנה את העובדה המזוויעה הזו.נטילת חיי אדם על ידי אדם אחר היא העבירה החמורה ביותר ועליה גם מוטל העונש החמור ביותר.בצדק רב.נדמה לי שהציווי בתורה של "עין תחת עין" צריך לבוא לידי ביטוי במקרים אלו.כאשר הענישה ואותה "עין" מתורגמת למאסר עולם במשפט הישראלי.
בכל אמצעי התקשורת מפנים אצבע מאשימה למשטרה. זו טעות ובעצם בריחה מאחריות חברתית של כולנו.צריך לבדוק מלכתחילה היבטים חברתיים ,כלכליים שאינם באחריות המשטרה.בדרך כלל המשטרה מטפלת באירוע שקרה ובהצלחה די גדולה.( אחוזי פענוח מקרי הרצח בישראל הוא מהגבוהים בעולם).השנה גם ישי ירידה , למיטב ידיעתי במספר מקרי הרצח לעומת השנה הקודמת.גם אם היו השוטרים נתקלים באותה חבורה שתויה בחוף הים לא הייתה כל עילה לעצור אותם.שתית אלכוהול אינה עבירה בישראל. גם התנהגות קולנית ומרובת רעש של חבורת צעירים אינה מהווה עבירה פלילית ואין בצידה עילה לעיכוב או למעצר. התרועעות של צעירים ערבים עם צעירות יהודיות אינה מהווה, כמובן כל עבירה בכל תחום אזרחי או פלילי.
האקראיות שולטת בחיינו באופן קבע.שוב, אין לנו יכולת למדוד ואולי גם להעריך את מה שמנענו ואת כל מה שהצלחנו.( אנחנו- החברה הישראלית).אז מה הפתרון?
חשוב לעבוד ביחד.כולם ואני מתכוון לכולם. התחלה בחינוך מגיל הגן. חינוך לסובלנות,חינוך לכיבוד החוק, חינוך המסביר את המשמעות הקשה של עבירה מכל סוג שהוא.פיתוח מערך רווחה בתחום הערים וברמה הארצית שיאתר את אותה אוכלוסיה בסיכון.מכירת אלכוהול בשעות ממוקדות ובכמות מינימאלית בעיקר התמקדות במניעה שלישונית.הוספת בתי מעצר ובתי סוהר.חיזוק המשטרה בתקציב ובשוטרים ולא בדיבורים.שפיטה מחמירה של בתי המשפט. התנהגות ערכית של מנהיגי המדינה בחזקת " טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים".חיזוק יכולת האכיפה של השוטר/ פקח בחקיקה מתאימה.הצבת מצלמות הרתעה והתראה כפי שנעשה בחלק מערים במדינה.ראו את אנגליה כדוגמא.ענישה חמורה על כל אירוע של אלימות.ענישה חמורה, ברורה ומיידית.
לא אטעה אם אקבע שאדם יחליט לנהוג באופן שונה באם יידע שפעולתו מונצחת ותשמש ראיה נגדו.אם יידע שכל הוצאת סכין תהפוך לכתב אישום של פשע חמור עם ענישה רבת שנים בבית הסוהר.אם יפנים את חומרת המעשה.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
