תזכורת למאמר:אמילי בראון מחברת הספר "דפוסים של בגידה " מחלקת את הבגידות לחמישה סוגים עיקריים.
1. רומן כתוצאה מהימנעות מקונפליקטים. זה מאפיין בעיקר זוגות הנשואים פחות מ-12 שנים ונובע בעצם מתסכול של אחד מבני הזוג, שאינו מעיז להביע אותו בתוך הנישואין.
2.רומן כתוצאה מהימנעות מאינטימיות. אופייני לזוגות צעירים הנשואים פחות משש שנים. אצל זוגות אלה ההתנהלות שונה: הם רבים כל הזמן, כמעט על כל דבר, והמריבות הללו בעצם מונעות מהם להגיע למצבים של קירבה ואינטימיות.
3.התמכרות למין מחוץ לנישואין. בבגידות כאלו כמעט לא מוצאים זוגות שיגיעו לטיפול, משום שהדבר מחייב קודם כל שבן הזוג הבוגד יכיר בהתנהלות שלו כהתמכרות ואחר כך שיסכים להגיע לטיפול זוגי.
4.רומן "הקן המתרוקן". רומן נפוץ אצל זוגות הנשואים יותר מ-20 שנה ומתרחשת כשהילדים נמצאים בתהליך של עזיבת הבית.
5. רומן "כרטיס יציאה" מהנישואין או מהמערכת הזוגית. מתרחש אצל זוגות צעירים וותיקים כאחד, כאשר הרומן מחוץ לנישואין או הקשר הזוגי מהווה "בקשה" לצאת מהנישואין ומהקשר הזוגי.
כמות התגובות הרבה,הציון בכוכבים שהוענק למאמר אשר נע בין כוכב אחד לחמישה כוכבים הצביע על מעורבות רבה של הקוראים באתר הזה ובאתרים נוספים בו בוא פורסם.זוגתי לחיים סימה אמרה לי שהיא אינה מופתעת כלל מהתגובות."חלק מאנשים בקשר זוגי,נישואין או אחר בוגדים בבני הזוג.חלק גדול מאותם בני זוג נאמנים חושבים על בגידה במהלך הזוגיות שלהם".
עד כמה אנחנו מונוגאמיים? נדמה לי שזו שאלת המפתח.אני זוכר שיחות במהלך אוגוסט שנה שעברה עם מירב שכנתי ברחובות.איתה ועם חברים נוספים.אלו היו שיחות ארוכות שנמשכו "עמוק לתוך הלילה" שיחות לא קלות,שיחות של חדירה פנימה לתוך הנפש.זוכר את השיחות על בגידות כנושא אקטואלי ונשוא קיים וברור.שוחחנו על בגידות בין בני זוג נשואים, על בגידות בין אנשים הנמצאים בקשר זוגי מחייב.שוחחנו על חוסר הביטחון של בן /בת הזוג השני/ה במערכת מעין זו.שוחחנו ארוכות ,הבענו דעות, לא התייחסנו לאנשים ,התייחסנו למהות.
היום, אני חושב אחרת.הבגידה היא אם כל הצרה. אם אתה בוגד אין כל סיכוי לקשר ,אין כל תקומה ואין כל תקווה.אין גם יכולת נפשית להישאר בקשר.סימה ואני שוחחנו על כך, לפחות בתחילתו של הקשר.לאחר זמן קצר ביותר הבנו שאין בינינו חילוקי דעות בנושא החשוב הזה.יש חברות, יש אהבה, יש זוגיות- אין בגידות.האמון ההדדי מושתת על היכולת להיות גלויים לחלוטין אחד לשנייה.הבגידה היא תמיד בצל, בחלק האפל, הסודי, הכמוס, השקרי.בגידה היא הרס הקשר הזוגי בצורתו הקשה ביותר.לכן זה לא יקרה לי ולא יקרה לסימתי.פשוט לחלוטין.
המוזר,הוא שלא כולם מבינים או מבינות את האקסיומה הכה פשוטה הזו.חלק מהאנשים סבורים ש"מה שהיה הוא שיהיה".הם כל כך טועים עד כדי רצון להסביר להם זאת. במחשבה שנייה אין צורך.אם הם לא הגיעו למודעות ולהבנה זו.הם בבעיה.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
