קופסת כלי העבודה לפרויקט
? מריצה בשביל לסחוב ולערבב.
? מעדר לערבב.
? מוט הרמה להרים אבנים.
? פטיש כבד.
? פטיש רגיל קטן.
? כף סיידים ("שפכטל"): בצורת משולש גדול וצר בקצה.
? מפלס.
? מברשת מחוטי מתכת כדי לנקות את האבנים.
? קנה מידה.
? אזמל לפסל: אחד רחב ואחד צר.
? מסור עיגולי עם להב לבנייה.
? מגפי פלדה באצבעות הרגליים.
? כפפות.
? משקפי בטיחות.
חומרי עבודה
? תערובת מלט.
? תערובת בטן.
? צלחות עמידות וחזקות לתיקון.
? צבע לתנור עמיד בפני טמפרטורה גבוהה.
? לבנות חסינות אש.
? מלט מחוזק.
? גרילים.
? לוחות בטון.
? מיכסי בטון.
? זרבובית נמוכה כדי להזליף על הלבנים.
? חתיכת צינור.
טיפים לשבירת אבנים
היופי באבנים טבעיות נמצא בצורות הבלתי רגילות והמחוספסות. בשל סיבה זו, לבנה לא מעובדת חייבת להיראות טבעית יותר מלבנה מעובדת. הטריק הוא לשלוט בלבנה. אם תמקמו את הלהב של האיזמל הרחב על הסלע ותחבוט בה חזק מספיק או פעמים רבות, הסלע ישבר תחת האיזמל. השבר צריך לעקוב אחר קו הלהב לרוחב הסלע ולהמשיך בכיוון החלל דרך הסלע. במציאות, השבר יתקדם בקו שבו יהיה הכי פחות התנגדויות, ובחיפוש אחר קשר חלש בין שתי שכבות משקע, או לקחת קיצור דרך לרוחב הסלע הרזה במקום בקו הארוך שרציתם. כדי לשלוט בשבירת האבן, צריך לדעת שקיימת ההתפשרות בין ההכרה בחולשה הטבעית של האבן, לבין הידע שאם נפסל בקו ישר, על ידי החזקת האיזמל ניצב לסלע, לפעמים השבר ילך בעקבות הקו שרצינו. להב צר ירכז את הכוח, להב רחב יותר טוב בלפקח על הקו.
לרוב כל מה שצריך הוא פטיש כבד כדי להקטין סלע גדול לכמה חלקים קטנים, לחתיכות שמישות יותר. הסתכלו מקרוב ותראו שסוף הפטיש הוא קצה ריבועי. אם תניף ישירות מעל ראשך ותפגע בסלע מקדימה לרגלייך, הקצה המרוחק של הפטיש יפגע בסלע קודם, ישבור אותו מזרח-מערב אם תעמוד פנים מול צפון-דרום. כמו עם האיזמל, השבירה צריכה ללכת בעקבות קצה הפטיש. למרבה המזל, הרבה סלעים קטנים שימושיים כמו סלע אחד גדול, וכל הטעויות נהפכות לתרומה ללב ליבן של האבנים המרוסקות.
המקום היחידי היכן שהדיוק נחשב הוא עם הלבנים, השתמשו באיזמל רחב או ב"סט מיוחד ללבנים" כדי לתמוך בלבנה בעזרת משטח ישר או לוח. נשיפות קלות לאורך הקו יהיו יעילות יותר ממכה חזקה אחת. ואם הכול לא מצליח, הניחו להב של בנאים במסור העגול. דבר זה מצריך, משקפיים מיוחדים ומסיכה להגנה על העיניים והריאות.
טיפים להכנת תערובת מלט
לעבודה בגודל כזה, כדי להכין תערובת מלט הכי טובה צריך מריצת מתכת ומעדר. שיפכו שק של מלט מוכן (חול ומלט מעורבבים מראש) במריצה, תעשו מכתש באמצע, ושיפכו לתוכו מים, שיראה כמו אגם. משכו את צידי האגם לתוך המכתש ותעדרו מסביב עד שהמים ייעלמו ויראו ככתמים לחים וחוליים. המשיכו כך עם האגמים הקטנים האלו עד שהתערובת תהיה תערובת אחידה, לחה ואפורה, ללא כתמים וגושים בכלל. להתיז מעט מים ויחד עם המעדר לערבב עד שנראה כמו פירה. התערובת צריכה להחליק בקלות מהמעדר ויחד עם זאת להישאר תלויה בלי לצנוח.
הטריק הוא להוסיף מים בכמויות קטנות כל פעם. יתר טפטוף של מים יכול להפוך תערובת כמעט מוכנה לתערובת לא שמישה. התערובת יכולה להישאר כשעה, כאשר נשארה בצל. במידה והתערובת מתחילה להתקשות, רצוי לערבב אותה עם המעדר, ללא תוספת מים.
תערובת הבטון מתערבבת בערך באותה צורה, אבל יותר סלחנית עם כמויות המים. מצבורים גדולים יותר בבטון עוזרים לתהליך הערבוב, לשבור גושים יבשים של הבטון והחול. כוונו למרקם של פודינג מחוספס, מרקם נוזלי ורך מספיק כדי לזרום מהמעדר.
ידיים חשופות בתערובת מלט או הבטון, יכולות להרוס את אצבעות הידיים הגלויות. לכן אל תשכחו לעבוד עם כפפות.
טיפים לעבוד עם כף סיידים (שפכטל), "פוינטינג"
"פוינטינג" צריך להיעשות שהבטון מתחיל להתקשות. בימים חמים זה יכול לקחת שעות אחדות. לכן כדאי להתחיל עם ה"פוינטינג" מהשורות הנמוכות הרבה לפני שמגיעים ללמעלה. אם מתחילים יותר מדי מוקדם, הבטון הרך יכול לנזול על החזית ולהכתים את האבן. אם מחכים יותר מדי זמן, הבטון יכול להתקשות יותר מדי ואז לא ניתן יהיה לעצב אותו עם השפכטל.
התחילו על ידי דחיפה חזרה פנימה של בטון עודף הנלחץ החוצה אל תוך החיבורים בין האבנים. אם אין בנמצא שפכטל, מגרד צבע בעובי 2 ס"מ יעשה את העבודה ויכול להתאים. באם אין כל דבר אחר, ניתן להשתמש באצבע עם כפפה.
אז, עם הקצה של השפכטל (או האצבע), גרדו את החיבור לכדי עומק אחיד. הבליטות הלא מיושרות של הבטון מתפוררים ומשאירים מאחור משטח חלק. נסו להחליק את החיבור עם הצד השטוח של השפכטל.
במעברים השונים סיחטו מעט מים על המשטח, כאשר משאיר אותו חלק, לח ומבריק. בליטות שנשארו כתוצאה ממעבר השפכטל ניתן וכדאי לחתוך.
דברים שיש לזכור
ישנם ברביקיו יותר גדולים, אבל כמות קטנה יותר של ברביקיו מאפשרים לבשל בו זמנית על ידי יותר מקומה אחת.
מכיוון שתכנון הברביקיו קובע את גודל קופסת הגחלים וכיוון התמיכות, ביחרו קודם כל את הגריל ורק אחר כך תכננו את כל מה שמסביב.
האבנים הטובות ביותר הן הקרובות אלינו. הקרוב ביותר הוא הטוב ביותר משלוש סיבות: כאשר הסיבה הפחותה היא המחיר. יותר חשוב הוא הצורה הטבעית. בניגוד לאבני מחצבה, אשר יכולות להיות חתוכות במרובע, אבנים מהאזור שלכם מתאימים יותר לסביבה כפי שנראית לנו. בנוסף לכך, קיים גם כוח העבודה. ערימת האבנים לסוג זה של ברביקיו יכול לשקול בערך 3,600 ק"ג. אבנים אלו, שמעבר לגדר ודרך היער, יכולות להיראות מעניינות בתחילת היום, אך בסופו של היום כל אבן שתימצא קרוב יותר לברביקיו, תיראה הרבה יותר טוב...
הביאו את האבנים למקום בניית הברביקיו, ופזרו אותם על הקרקע לפני שמתחילים לבנות. אתם מחפשים מגוון של צורות וגדלים מתוכן תוכלו לבחור. שימו בצד כל אבן עם צדדים ישרים או מרובעים, אבנים אלו יהיו שימושיות לפינות.
כשתגמרו את הבנייה, כסו את כל המבנה ביריעת פלסטיק לפחות לשלושה ימים, כדי למנוע מהלחות להיכנס בזמן שהמבנה מתייבש. הימנעו מכל פיתוי להשתמש בברביקיו בשבוע הראשון, ובכלל בחודש הראשון שימרו על אש קטנה. אין כל סיבה למהר, כשהמבנה עצמו יעמוד במאה שנים של ארוחות קיץ מיסטיות.
איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר (LIFE STYLE). מוצרים אלה כוללים, בין היתר, ג'קוזי (ספא), סאונות, ברביקיו
מיוחדים,גריל
, קמינים מעוצבים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
