נומרולוגיה בפרשה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
בפרשת "ראה" יש מספרים לא מעטים, ואף שהם מוכרים, ראוי לשים לב אליהם. ראשית, מידת 'המעשר' מוזכרת כמה פעמים בפרשה, היא המידה בה ניתנו מתנות ומסים. מעשר זה היה כרוך עם המספר 3, ככתוב: "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך" (דברים י"ד/כח'). בהמשך הפרשה כתוב: "מקץ שבע שנים תעשה שמטה" (שם ט"/א'), וכן: "לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך ה' אלהיך בכל אשר תעשה" (שם ט"/יח').
מפסוקים אלו מתברר המנהג לפיו מחזור השנים החקלאי היה 3, ולאחר שני מחזורים מסוג זה באה שנת שמיטה. המספר 3 מביע את ההרגל והקביעות, ועל כן: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר" (שם ט"ז/טז'). כלומר, המספר 3 מביע את הרעיון כי אדם רואה עצמו לפני ה' דרך קבע (ולא: 3 פעמים בלבד). השכירים היו משכירים את עצמם ל-3 שנים, כנראה בשל המחזור החקלאי שהיה מקובל אז, בהתאם לגידולים החקלאיים, ועבד עבד "משנה", כלומר: פעמיים כמנהג השכירים. כתוצאה מכך נקבעה הלכה לפיה משתנים המעשרות ממעשר ללוי (מעשר-לוי), למעשר-עני (מעשר שני), כל שנה שלישית.
המספר 7 מופיע בפרשה כמה פעמים, הן ביחס לימות החג, והן ביחס לשנות השמיטה, ומספר זה מביע, כמובן, את ברכת-אלוה, כפי שהופיע מספר זה לראשונה בפרשת הבריאה. כשם שהאל ברא את העולם ב-6 ימים וציווה את ברכתו ביום השביעי, כך אף שנות השמיטה, בבחינת "יום לשנה יום לשנה" (במדבר י"ד/לד'; יחזקאל ד'/ו'). כלומר, כשם שהאל פעל 6 ימים ונח ב-7, כך האדם, ועל האדם ללכת בדרכי ה', הן בימים והן בשנים. כתוצאה מכך משתחררים העבדים לאחר 6 שנות עבודה, שכן גם במקרה זה שחרור העבד אינו אלא כשחרור כל חקלאי מעבודת האדמה, פטור מעבודה הניתן מתוך הנחה שהאל יצווה את ברכתו באותה שנה (שביעית), כמו גם באותו היום (שבת).
העולה מכל המספרים הללו והשימוש בהם הוא כי ניכר בתורה שימוש מרובה במספרים לצורך מועדים, הן במישור הפרטי (שחרור עבד) והן במישור הלאומי (חג או מועד), הן בימים והן בשנים. בנוסף על כך, נראה כי גם אם לכל מספר יש ערך משלו - כמותי ואיכותי - הרי ששילובם ביחד, 3, 6, 7, 10, יוצר תאימות שיש בה סוג של השלמה או הרמוניה.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
