במסגרת אותו תיקון ניתנה אופציה למחזיקי ני"ע לבצע מכירה רעיונית עד ליום 31.12.05 ולהתחייב במס בשיעורים שחלו עד תום 2005 על הרווח הריאלי שנצמח עד לביצוע המכירה הרעיונית.
עם זאת, בנסיבות מסוימות, על אף העלאת שיעורי המס, עשויים הנישומים לצאת דווקא מורווחים. הדבר נובע מביטול המגבלה שהייתה קיימת קודם לכן, לפיה שיעורי המס המופחתים בשוק ההון לא יחולו מקום בו קוזזו הוצאות מימון. להלן יוצגו הדברים.
טרם כניסת תיקון 147 לתוקף, המס בשיעור 15% (או 10% בנסיבות מסוימות) הוטל מכח סעיף 105י"ב לפקודת מס הכנסה אשר זו לשונו:
"(א) על אף הוראות סעיף 91(א) ו-(ב) וחוק מיסוי מקרקעין, שיעור המס החל על רווח ההון הריאלי במכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה, לרבות ניירות ערך זרים, ועל רווח הון מעסקה עתידית הנסחרת בבורסה או בשוק מוסדר, בידי יחיד או בידי חבר בני אדם שהוראות סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה או הוראות לפי סעיף 130א אינן חלות בקביעת הכנסתם, לא יעלה על 15%, אם התקיימו כל אלה:
(1) היחיד או חבר בני האדם לא תבעו ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בשל נייר הערך או העסקה העתידית, לפי הענין;
(2) המכירה אינה לקרוב, ולענין עסקה עתידית, העסקה לא נעשתה בין קרובים."
(הדגש אינו במקור)
במסגרת תיקון 147 בוטל חלק ה'3 לפקודת מס הכנסה ונושא שיעור המס המוטל על ניירות ערך הוסדר במסגרת הסעיף הכללי בחלק ה' לפקודה העוסק בהטלת מס רווחי הון, הרי הוא סעיף 91:
"91 (ב) (1) יחיד יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי כאמור בסעיף 121, בשיעור שלא יעלה על 20%, ויראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. "
הנה כי כן, פקודת מס הכנסה אינה מתנה עוד את הזכאות להתחייב במס מוגבל (20%) בעת מכירת ני"ע בכך שהנישום לא תבע הוצאות מימון בשל הלוואה שנטל לשם רכישת נייר הערך, וכפועל יוצא מכך, בהחלט יתכן מצב בו המס האפקטיבי המוטל של נישומים בגין מכירת ני"ע סחירים ? אף ירד אל מתחת לשיעורי המס הקודמים (15% או 10%) בשל תביעת הוצאות הריבית.
הזכאות האמורה לנכות הוצאות מימון רלוונטית גם ביחס לניירות ערך שהוחזקו עוד מלפני ה - 1.1.06, קרי תחת משטר המס הישן!
זאת ועוד, ייתכן וניתן לטעון כי זכאות זו לניכוי הוצאות מימון, רלוונטית לא רק במקרה של נטילת הלוואה לרכישת ניירות הערך, אלא אף במקרים כלליים יותר, כדוגמת יתרת חובה בחשבון (תשלום ריבית על משיכת יתר) וזאת באופן יחסי - תוך יישום נוסחה דומה לזו הקבועה בסעיף 18(ג) לחוק.
לבסוף, יש לזכור כי ביחס לרווח שיוותר לאחר הקיזוז - שיעור המס של 20% הוא שיעור מקסימום, כאשר במקרה של היעדר הכנסות אחרות, עשוי היחיד לקזז כנגד הרווח גם את נקודות הזיכוי וכן להחיל מדרגת מס של 10% אם וככל שאינה מנוצלת וליחיד מלאו 60 שנה.
לכאורה, עשויה להתעורר השאלה האם גם רשויות המס יכירו בזכות לנכות הוצאות מימון כנגד רווחי ההון? דומנו כי התשובה לכך היא חיובית. בעבר היו גורמים ברשויות המס שטענו במספר הזדמנויות כי אין להכיר בהוצאות מימון כנגד רווחי הון. עם זאת, גישה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט, ודומה שבייחוד כיום לאחר פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין מ.ל. השקעות (ע"א 4271/00, מ.ל. השקעות ופיתוח בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין. מיסים יז/2 (אפריל 2003) ה-6,עמ' 6) אין עוד עוררין על כך שניתן לנכות הוצאות מימון כנגד רווחי הון. זו אף הייתה עמדת רשויות המס בפסק הדין בעניין מ.ל. השקעות, כאשר אלה טענו כי הדין הינו שונה לעניין חוק מיסוי מקרקעין (וכידוע, נפסק שאף כנגד שבח מקרקעין ניתן לנכות הוצאות מימון).
זאת ועוד, אף נוסחו של סעיף 105 י"ב שהבאנו לעיל מרמז על כך שהמחוקק היה ער לאפשרות הלגיטימית לתבוע הוצאות מימון כנגד רווח הון מני"ע כאמור, שכן באותו סעיף הטלת המס בשיעור 15% הותנתה בכך שהוצאות שכאלה לא תתבענה. מלשון הלאו בעצם הכללתו של הסייג ביחס לשיעור המס שיחול, ניתן ללמוד על ההן - הכרה בהוצאות המימון כנגד רווחי ההון באופן כללי.
לפיכך, דומנו שכיום לא יכולה להיות מחלוקת ביחס לזכאות לנכות הוצאות מימון גם כנגד מכירת ני"ע סחירים, אלא במקרים בהם אין המדובר בייחוס ספציפי, שאז עשויות להתעורר טענות מצד רשויות המס לעניין אופן הייחוס.
נחתום ב- 3 הערות:
א. יש לקחת בחשבון כי דרישת הוצאות מימון כנגד רווח מני"ע, בייחוד אם מדובר במימון זר בהיקף גבוה, עלולה להוות סממן נוסף העשוי לחזק את הטענה כי ההכנסה מניירות הערך היא פירותית ולא הונית, ועל כן תתחייב בשיעורי המס המלאים. מימון זר הוא מבחן אחד מיני רבים ביחס לקביעה האם ההכנסה היא הונית או פירותית, ובהחלט ייתכנו מקרים רבים בהם ההכנסה תיחשב כהונית על אף המימון בהון זר, בהתחשב ביתר המבחנים ביחס למשקיע, כגון מספר הפעולות, היקף העסקאות, בקיאות ומומחיות, משך ההחזקה וכו'. עם זאת, יש לקחת נקודה זו בחשבון כחלק ממכלול השיקולים. ר' לעניין זה גם חוזר מס הכנסה מס' 13/04 מיום 30.6.2004 "סיווג הכנסות ממכירת ניירות ערך ומעסקאות עתידיות הנסחרים בבורסה כהכנסה פירותית או הונית".
ב. האמור במאמר זה אינו חל לגבי הכנסות ריבית. המס המופחת החל על הריבית (15% ו - 20%) מותנה בכך שלא נתבעות הוצאות מימון כנגד הכנסה זו - ונותר הסייג בהקשר זה כפי שהיה לפני תיקון 147 (ראו לעניין זה האמור בסעיף 125ג(ד) לפקודת מס הכנסה, אם כי יש לקחת בחשבון שכיום שיעור המס המופחת חל ביחס לריבית ממקור כלשהו ולא רק במקרה של פקדונות או ני"ע סחירים).
ג. האמור לעיל ביחס לניכוי הוצאות מימון יפה גם ביחס לבעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה (מחזיק ב - 10% לפחות בזכויות בחברה שניירותיה נמכרים). עם זאת, שיעורי המס ביחס לבעל מניות מהותי הינם גבוהים יותר ביחס לבעלי מניות אחרים (בין אם ידרשו הוצאות מימון ובין אם לאו). בעל מניות מהותי יחויב במס בשיעור של 25% במקום 20% על רווחי הון (20% במקום 15% על אפיקים שקליים לא צמודים). כמו כן יחויב בעל מניות מהותי על ריבית לפי שיעור המס השולי (עד 49% בשנת 2006) במקום 20% או 15% במקרה הכללי.
דר' אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
רונן ארויו, עו"ד (רו"ח)
ניר הורנשטיין, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' - ייעוץ בנושאי מיסים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
