ההצלחה פונקציה של הגדלת הפערים 

 

בס"ד

ההצלחה פונקציה של הגדלת הפערים

 

או צמצום פערים הגורם להישגים בינוניים

 

ד"ר יחיאל שרמן

 

מדינת ישראל צריכה לקבל פרס נובל על טיפוח מדהים והעלאת ההישגים הנפלאה של הרובד התחתון. רוב עשייתם של עובדי החינוך, מפקחים, מנהלים ומורים ממוקדים בעיקרם לשיפור הישגיהם של החלשים. אכן, החלשים טיפסו מעלה והגיעו לרמה בינונית ומעלה, רמה לה הם מסוגלים להגיע. בכך תלמידים רבים שנכשלו בעבר בחינוך היסודי (מיצ"ב) ובבגרות - מצליחים לזכות בתעודת הבגרות. רוב שעות היום הוקדש להם באשר מערכת הפיקוח והמבחנים הפנימיים והחיצוניים בדקו תמיד מצבים של הרובד התחתון. אכן, מאמץ של חמישים שנה נשא פרי נפלא.

ביקרתי רבות במוסדות חינוך בארצות תבל. הם אינם מגיעים לרמתה של מדינת ישראל. לנו מגיע פרס נובל בתחום חשוב זה - סוציאלי ואנושי.

לדאבוני הרב, זנחנו מעט את הטובים ביותר, את שלושים האחוזים המצוינים. ברמה שלימדנו כל השנים, בדרישותינו החינוכיות, הערכיות והלימודיות. הציונים הטובים שקיבלו הטובים בין 80% ל- 100% היה ביחס ל- 60% של החלשים.

במשך כל השנים לא העמקנו דיו להביא את הרובד העליון לשחקים. מעבר לתכנים הלימודיים לא נתבקשנו לעשות זאת.

העיקר - המוטל היה לצמצם פערים. צמצום פערים הוא לא טבעי ולא נכון. אם הטובים ביותר יכולים להמריא ל- 180% והחלשים ינועו ל- 60% הרי כולם יצליחו, אך הפערים יגדלו. אז מה? הפערים הנמוכים שלנו בארצנו לעומת ארצות אחרות אינן נובעות מיכולת נמוכה של תלמידינו אלא מהרמה שלימדנו, מהאתגרים שהוצבו. לא העפלנו לראשי הפסגות, לא טיפסנו להרים הגבוהים, לא המראנו לשחקים עם הטובים ביותר. התמקדנו ברובד התחתון והגענו לאמצע, לבינוניות. מצב זה גרם שהטובים ביותר, אלה המסוגלים להתגבר על כל מכשול, להבקיע כל סלע קשה, לחלוף ביעף על פני נהרות וימים לא נתבקשו כלל להתאמץ. לא ביקשו מהם להפעיל את מלוא האינטלקט הטמון בהם, בטובים, במצוינים, היכולת לא מוצתה.

בכל מוסד חינוכי חייב לקום מכון ויצמן, תזמורת פילהרמונית, ישיבה גבוהה, מכון למצוינים. רבים מילדינו הנהדרים בעלי הפוטנציאל האישי הגבוה, כאמור - לדעתי כ- 30% המגיעים לחמש יחידות בפיזיקה, במתמטיקה, בתלמוד, באנגלית ובביולוגיה, יכלו להגיע מעלה ל- 15 יחידות, בכל מקצוע. אפשר היה להרחיב את הידע שלהם בכל תחום, כדי שתלמיד בן 18 יהא בעל מטען ענק מעבר לתכנית הלימודים.

במהלך חיי ראיתי - בעבודתי החינוכית ובביתי שלי - כי חמש יחידות לא היוו עבורם בעיה, והעיקר והחשוב מכל לא - לא היוו עבורם אתגר מחשבתי, לא מיצו הם את היכולת הטמונה באדם צעיר. היצירתיות והמקוריות מצויה בעיקר בדור הצעיר, ואנו לא מממשים יכולת זו.

עלינו לפתח יכולתו של כל תלמיד בהתאם לרמה אליו הוא מסוגל להגיע.

במקומות בהם פתחנו כיתות אתגר, בכאלה שטיפחנו הרובד העליון, ראינו דברים מדהימים:

*   הטובים ביותר הגיעו לרמות נפלאות.

* הרמות הגבוהות משכו אחריהם את הבינוניים קצת יותר מעלה.

* החלשים זכו למימוש יכולתם הבינונית.

* הפער הלימודי נפתח ונפער יותר ויותר.

ככל שמוסדות החינוך קיבלו עליהם את האחריות למיצוי היכולת האישית, ככל שהובהר חד-משמעית כי על עם ישראל להעצים את הרובד העליון מעבר והרבה מעבר לתכנית הלימודים, ככל שהמורים הרבו במתן אתגרים אינטלקטואליים מגוונים ומרתקים, כן גבהו ההישגים של כולם וגדל הפער.

מצאנו מוסדות עם חוגים למצטיינים, כיתות אתגר, הורים משולבים בהרצאות, מרצים אורחים חיצוניים, שיתופם של התלמידים בהעלאת רעיונות לקידומם, תחושת השייכות למוסד גברה, מגוון החוגים לטובים גדל ופרח, חוגים למתמטיקה, לפיזיקה, לשפות, ליהדות, למחשבת ישראל וחוגים לאמנות, למוסיקה, לציור, לדרמה ולתקשורת.

הילדים הגיעו לרמות אינטלקטואליות גבוהות ומדהימות. אני חייב לציין ובשמחה רבה, כי במקומות שם הרבו בכך, היו מעט מאוד אלימות, שררה בהם אהבת אדם, הכבוד והיחס לתלמידים ולמורים גברו, מצאנו שימוש רב בעידוד, במילות שבח ובראייה חיובית של כל דבר.

האופטימיות שררה בחדר המורים, בקרב ההורים ובעיקר בתוכם של התלמידים. הם הגיעו לבית הספר שמחים, לא התפרעו כלל וכלל, בית הספר היווה עבורם פתאום מקום שכדאי, רצוי וטוב להגיע אליו. במוסדות אלה מצאנו חיי חברה טובים יותר, אהבת אדם, המון הוראת עמיתים, עזרה לחבר המתקשה.

אפשר וצריך "לדרוש" מהמצוינים שיטו חלקם למען הכלל - בפעילויות חברתיות ובשיפור חיי החברה במוסדות החינוך. הם, שמקבלים מאתנו את הטוב ביותר יתרמו ברצון רב לעזרה לחלש, לסיוע לחבר. התלמידים החלשים ילמדו טוב יותר מחבריהם בני גילם. הספרות המנהיגותית מתארת הצלחות בלתי רגילות של נוער משפיע על נוער. ההשפעה הגדולה ביותר על הילדים היא מהחברים. לכן, נטיל על הטובים ביותר "אחריות" לקידומם של החלשים והבינוניים. הם, באחריות זו, יגרמו למניעת אלימות ובעיקר להפחתת השימוש בסמים. מנהיגי הנוער המשפיעים יורו לחבריהם הדרך הנכונה, החכמה והיעילה לחיות בעולם טוב יותר. כפי שתיאר תלמיד מסוים: מי שהכניס אותי לסמים היו חברים; מי שהוציא אותי מן הסמים היו גם כן חברים.

הם, המצוינים בהישגים לימודיים ירכשו מאתנו את המיומנות החברתית ויאלצו לקבל על עצמם אחריות זו. הם יצליחו גם בכך. בדרך זו של טיפוח המצוינים חייבים לשלב את ההורים; שילוב פדגוגי, דידקטי ומלא הבנה ושיתופיות. הם יאלצו לשנות מעט מדרכם ולקבל על עצמם אחריות להיות הורים שותפים לנו למערכת החינוך בהעצמת "בנינו".

אין לי ספק, שככל שנמצה יכולת של כל תלמיד ובעיקר הטובים , ניצור בהם, בכולם, מוטיבציה לרצות ולהוסיף ידע ומיומנות. הצלחה גוררת הצלחה. אתגר מוסיף רצון עז - מוטיבציה לאתגור נוסף. ככל שנרבה בחוויות של הצלחה לכל רובד, כן נזכה להיות הטובים בעולם.

ברור, ובאפן חד-משמעי, כי מיצוי היכולת של כל אחד ובמיוחד של הטובים ביותר, יגרום לפער גדול יותר בין התלמידים, היות שכולם יהיו מאושרים; החלשים שיחושו הצלחה והטובים כמובן. הפער לא יהווה עבורם תסכול אלא מנוף להמשיך ולהשתפר. בסולם יעקב נמצא כל אחד על רף אחד, אך כולם שמחים ומאושרים כי כולם עולים, כל אחד מדלג על מכשול משלו ומצליח. צמצום הפערים הינו גורם מונע ומתסכל ויוצר חוסר מוטיבציה לרוץ ולהגיע ראשון לקו הגמר. כל אחד וקו הסיום שלו. רוב מוסדות החינוך הם הטרוגניים בסופו של דבר, והפערים הם בלתי ניתנים לעצירה - אם חפצים אנו להיות הטובים והצודקים מבחינה אנושית.

במוסדות בהם קיימת הומוגניות של תלמידים - נוכל גם שם להעפיל לראש הפסגה. אם צוות ההוראה בראשות המנהל רק יאמינו בעצמם וביכולתם להעפיל למעלה, אם יוסיפו להט לאמונה זו - יראו הצלחה בעמלם.

אוכל לסייר עם הרוצים בכך, במוסדות שנחשבו חלשים מאוד - גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים כדי לאשרר התיזה כי המורים והמנהל בראשות הפיקוח וההדרכה הם הם האחראים לרמה ההישגית הגבוהה, הם ולא ההורים, הקהילה, הרצפה והתקרה, היינו האנשים המובילים שיקבלו על עצמם אחריות, ינצחו כל משכול.

הפער היא תופעה טבעית אנושית. אפשר להפוך הפערים למשימה אופטימית ומצליחה. מיצוי יכולתו של כל אחד - גם של הטובים ביותר, מהווה תמריץ ומגביר המוטיבציה להוסיף לפרוח ולהשיג יותר. ככל שנרבה בפעילות זו - נראה פרי בשל גדול ואיכותי יותר בעמלנו.

מותר לנו, זו זכותנו ואולי חובתנו, לדרוש ולבקש מכל המצוינים שיתרמו לחברה בפעילויות התנדבותיות. הם יעשו זאת בהתלהבות, בחן ובאיכות כפי שרובם עושים זאת גם כיום. עלינו לאתגר אותם למשימות אלו. כך מטפחים ייחודיות מתוך אחדות, כך מעלים רמתו של כל יחיד בעולם של ערבות הדדית ועזרה לזולת.

במוסדות החינוך ההטרוגניים, וכולם כאלה , אפשר שהמצוינים "ילמדו" את החלשים והבינוניים, השפעתם הרבה יותר חזקה ואיתנה, החברים הם הם המשפיעים הגדולים והאיתנים ביותר על החברים כולם.

פיתוח מנהיגות נוער שתשרת את הנוער היא צורך השעה. הוראת עמיתים ונשיאה באחריות של כל מצטיין לחבר בינוני - תצעיד את מדינת ישראל להיות הטובה ביותר בהישגיה בעולם כולו.

 

 

 

 

 

 

 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי