בנק הפועלים - תכנון פיננסי לחיים 

הנה עוד חוצפה של ילדים, וחוצפה גדולה יותר של בנק הפועלים, העולה מהקמפיין שלו לתכנון פיננסי לחיים.

פרסומת ראשונה: (קישור לפרסומת, מתוך אתר מזבלה)

דן תורן מגיע ומתיישב על כרית גדולה (פוף) ליד מי שמשחקת בתפקיד בתו. היא עושה תנועות של מי שאינה מבינה למה פתאום הוא מתיישב לידה. כמי שאמור לגלם את האב שבמבט ראשון נראה דביל, הוא מחליק מהפוף, והיא עושה לעצמה תנועות קטנות בראש של "איזה אהבל". כשהוא מצליח להתיישב הוא אומר לנו: "הבת שלי חושבת שאני לא מבין כלום".
השחקנית, שמגלמת נערה מרדנית בגיל הנעורים (ונראית מבוגרת יותר), מחזקת את דבריו בזלזול: "אתה באמת לא מבין כלום" (ובתוך כך היא שמה דגש על "לא מבין" במקום על "באמת", אבל מילא).
"אני לא מבין באופנה?"
"לא", היא מכווצת שפתיים בקוצר רוח.
מוסיקה? בחורים? - לא.
מה עם כסף - זה דווקא כן.
לא, הוא מבהיר לה, זה דווקא לא. בשביל זה הולכים ליועצת השקעות.
"אולי יצא לך להשקיע בהופעה שלך קצת?" היא שואלת בציניות.
"לא, אבל אני משקיע בעתיד שלך" הוא משיב לך בהגייה תקנית של סגול ב-ב`, שנשמעת כל כה תלושה ולא אמתית.
"מגניב!" היא מפטירה. כלומר: כל עוד יוצא לי מזה משהו וזה לא מפריע לי, מה אכפת לי? סבבה.

"אפשר חיבוק קטן?" הוא שואל בחשש וכמי שמנחש מה תהיה התשובה.

הבת מבטלת את דבריו בתנועת יד שמשמעותה: "תשכח מזה!", והוא מקבל זאת בהשלמה, כמי שצפה זאת.

מסקנות:

1) המבוגרים פתטיים, מבולבלים, כמהים לאהבה אך אינם ראויים לה, לא מבינים כלום ולא מודעים לכך.

2) ילדיהם הם דעתניים, ולכאורה בעלי ידע חובק עולם. הם גם יהירים ומתנשאים, כפויי טובה, תועלתניים, מעצבנים וחוצפנים.

פרסומת שנייה:

אימא ובת. האימא נשמעת שתלטנית ומטורללת: "תפזרי את השיער", ואחר כך: "תאספי את השיער". "זה רע מאוד שאת לא מקשיבה לאימא", ואחר כך: "זה טוב מאוד שאת לא מקשיבה לאימא"; "שבי ישר"; "תלבשי תכלת, זה מבליט לך את העיניים".

הבת מסתכלת עליה במבט נדהם, כלא מבינה.

מסקנות:

1) המבוגרים הם פסיכים, שתלטניים, החלטותיהם שרירותיים ואין בהן כל היגיון. הקשבה להם ("כל החיים אני מקשיבה לך") תושיב את הילד, לכשיתבגר, על ספת הפסיכולוג (שיחה משוערת: "ספרי לי על אמך" - "הוי, אימא" (מתייפחת) "היא שיגעה אותי. תפזרי את השיער, תאספי את השיער, תלבשי תכלת, תלבשי שחור".

2) ילדיהם של המבוגרים: צייתנים, ולכן גם מתוסבכים.

מסקנות משתי הפרסומות:

1) ילדים, אל תקשיבו לאבא! אל תקשיבו לאימא! מה הם מבינים. הקשיבו ליועץ ההשקעות שלכם לתכנון פיננסי לחיים בבנק הפועלים.

2) להיות ראשון זה מחייב (לעשות פרסומות מטופשות). עורכת לשון ומנהלת אתר לעריכה לשונית
למאמרים נוספים על פרסומות וקופירייטינג:
1) לא רק אובדן הסמכות ההורית
2) להעביר את דביר ? בנק מזרחי טפחות

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי