מאת: צבי גיל
מי היה מכיר ומי היה יודע,מלבד תושבי חניתה,אילון , גרנות- הגליל והסביבה ,את ערב אל עראמשה,כפר ישנוני שכוח אל ואדם,ששוכן ליד גדר המערכת בגבול הצפוני של הגליל המערבי, אלמלא פאדייה בת 60 ושני בנותיה,סולטאנה בת 31 וסמירה בת 33 שבחייהם ובמותם ,מטיל קטיושה של החיזבאללה, לא נפרדו.על מפות בקושי שמים לב לפסיק הזה שיש בו 1500 תושבים ערבים שיעיים,ממוצא בדווי.רבים מבניו של הכפר משרתים בצה"ל ובמשמר הגבול.
לא מכבר הגיעו אל הכפר כתבים של אתר nrg של "מעריב" ודווחו שהשבים מרגישים שהמדינה פשוט שכחה אותם. כמעט ואין מקלטים וחדרים שאמורים להיות מוגנים הם לא מוגנים.הם לא התפנו לדרום ונשארו במקום.
אולם בעוד שבערים ועיירות ערביות התגובות על ירי הקטיושות במקרה הטוב הן מעורבות,או מאוזנות כלפי החיזבאללה והמדינה,בעראב אל עראמשה התגובות היו חד משמעיות.בכתבה ב"מבט" ביום א' ה- 6 באוגוסט,התייצבו גברים בפני המצלמה והודיעו בפה מלא שישראל היא מדינתם וכי לא ישראל היא שפתחה במלחמה.השלום חשוב להם מאוד,ככלות הכול בניהם משרתים בצה"ל בדומה לדרוזים,לצ'רקסים ולישובים בדווים אחרים שמהם נפלו חללים בשרות המדינה.והם אף גאים בכך.
תגובת המיעוט הערבי להרס והרג של חיזבאללה,אף שלעתים אינה ערבה לאוזן הישראלית לפחות בחלקה יש לה בסיס.המיעוט הערבי עדיין לא נהנה ממלוא הזכויות כאזרחי המדינה.זאת מציאות שכולם מודים בה.אפשר שהדמגוגיה של כמה ח"כים ערביים אינה משרתת את האינטרסים של ערביי ישראל,אך באותה מידה אפשר שאם מצבם היה שפיר יותר הם היו בוחרים בנציגות אחרת,לא עוינת.מכל מקום תגובתם והתנהגותם הייתה שונה.משום כך יותר משיש בתגובת ערביי ישראל משום התעלמות מן האכזריות של החיזבאללה,יש בה התחשבנות עם המדינה.אמנם אין הפלייה בין המתים,אבל יש ויש הפלייה בין החיים.וכל ההמלצות או רובם וכול הכוונות הטובות,ויש כאלה,בכל הקשור לתמיכה מתקנת לגבי ציבור זה, לא בוצעו.
בינואר 2004 פרסמה מזכירות הממשלה שוועדת השרים למגזר הלא יהודי בראשות ראש הממשלה אריאל שרון החליטה בין היתר על שורה של צעדים לשיפור המצב במגזר הערבי.
מדובר על תוכניות פיתוח בצפון לשנים 2004-2005 בנושא תשתיות,שכונות חדשות,בינוי בתי ספר,שיפור התחבורה,הקמת מערכת ביוב וכיו"ב, בעלות של 172 מיליון שקל.בהודעה צוין כי ראש הממשלה רואה חשיבות רבה בהפעלת התוכנית בישובים הבדווים בצפון אשר בניהם משרתים בצה"ל.
בשעתו היה מקובל מאוד המונח "ברית דמים", שמנחם בגין הרבה להשתמש בו,בכל הקשור ביחסי יהודים דרוזים ומיעוטים אחרים.אני לא אוהב מונח זה ומעדיף על פניו "ברית חיים" או "ברית אחים". אולם המשמעות היא אותה משמעות. ככה או אחרת במה זה מתבטא בפועל.מאז שפורסמה ההחלטה בדבר ההטבות לסייע למגזר הלא יהודי.כלום או כמעט כלום. משום כך בפרפראזה על פנייתו של הנשיא קנדי ,בנאום ההכתרה, לעם האמריקני,אלא שמהופך, אפשר לומר: אל תשאלו מה נתנה עראב אל עראמשה למדינה,שאלו מה המדינה נתנה לה.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
