המערכת מנועת גם ניצול לרעה של הרכב הצמוד לעובד כמו נסיעות אסורות מכיוון שהמעביד מקבל מידע מלא על מיקום התדלוק, הכמות וכו'.
החסרון הגדול של דלקן הוא שהמחזיק בו יכול לתדלק רק בסניפיה של חברת הדלק עמו התקשרה בהסכם החברה בו הוא עובד. כל ניסיון לעבור לחברה אחרת כרוך בפירוק מלא של ההתקן והחלפתו באחר, דבר שכרוך בהוצאה כספית לא משתלמת. לכן גם המחירים יחסית גבוהים - אין תחרות בענף וכל חברה כובלת את לקוחותיה.
הפתרון האידיאלי לבעיה הוא דלקן אוניברסאלי. מדובר על התקן דלקן משותף ואחיד לכל החברות אשר יעבוד על חיוב לפי תחנת הדלק בה תדלק המשתמש ולא תהיה חשיבות לסוג ההתקן. חברות הדלק ייערו ביניהן סילקה של התשלומים כפי שקורה היום בשוק כרטיסי האשראי.
הרעיון נמצא כבר בחקיקה אך דבר לא נעשה בנושא ובינתיים ממשיכים הנהגים לסבול ממחירים גבוהים כתוצאה מחוסר התחרות ובעיקר מחוסר בנגישות לכל תחנות הדלק ברחבי המדינה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



