ברם, במרבית הדיונים הסוערים שהתקיימו באמצעי התקשרות בימים האחרונים, תפסה עבירת ההטרדה המינית את אור הזרקורים כמרכז הדיון, וזאת במנותק מעבירת המעשים המגונים, העבירה החמורה לאין שיעור בספר החוקים, בה הואשם עופר גלזר (להלן- גלזר).
כלי התקשורת חגגו בסוברם כי הנה ניתן פסק דין (במקרה דנן הכרעת דין), על ידי ערכאה ברמת בית משפט שלום בלבד (עם כל הכבוד הראוי), שמהווה קו פרשת המים בנושא ההטרדות המינית, וזאת תוך זניחת הניתוח המתבקש והענייני בנוגע ליכולתה של עבירה זו לעמוד בפני עצמה, ללא תמיכת אחותה הגדולה יותר, עבירת המעשה המגונה.
כתב האישום שהוגש נגד גלזר כלל בחובו שני אישומים שבכל אחד מהם נכללה עבירת מעשה מגונה בצמוד לעבירת ההטרדה המינית. באישום הראשון הורשע גלזר, בין השאר, בכך שחיבק, נשק למתלוננת על פיה, ואף ניסה לנשקה בהזדמנות אחרת, כל זאת בתוספת לדברי כיבושין שהיוו יסוד להטרדה המינית. באישום השני ליטף המתלוננת בעורפה, ברגלה , בגבה , בישבנה, הצמיד שפתיו לשפתיה עד שנהדף, והוסיף את המשפט האלמותי "אני רוצה חלב אם".
אומנם המדובר הוא במעשים מגונים שאינם נמנים ברף הגבוה של העבירה, כפי שבית המשפט נוהג לדון חדשות לבקרים, אולם עדיין מדובר במעשים מגונים שאינם נתונים לפרשנות דואלית, כך שבמידה ובית המשפט מוצא את גירסת המתלוננת אמינה ומהימנה, לא נותרת בידיו כל ברירה מלבד הרשעה בדין.
ההקדמה האינפורמטיבית לעיל מצויה בכדי להבהיר כי תיק מדינת ישראל נגד גלזר לא נדרש להתמודד עם ניתוח מעמיק של עבירת ההטרדה המינית לבדה. וכפי שמתרחש במרבית התיקים מסוג זה בו כתב האישום כולל עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית יחדיו, ברגע שבו בית המשפט מחליט, על פי חומר הראיות שהובא בפניו כי אכן התבצעה עבירת מעשה מגונה, אין אנו נדרשים לניתוח מעמיק של יסודות עבירת ההטרדה המינית באותו כתב אישום, וההרשעה גם בעבירה זו- נגררת ומתבקשת.
גודל המפץ התקשורתי שליווה את תיק גלזר, עוד משלבי החקירה המשטרתית, דחק הצידה בבוא יום הכרעת הדין, את האבחנה החשובה בין הטרדה מינית למעשה מגונה, בעוד שמבחינה עובדתית ומשפטית רחוקות צמד עבירות אלו במהותן ובפרשנות הניתנת להן על ידי בית משפט.
במשפט הישראלי הנגיעה בנושא ההטרדות המיניות החלה עוד בשנת 1988 , בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. סעיף 7 לחוק זה מדבר על הטרדה מינית בהקשר של יחסי עובד מעביד. החוק למניעת הטרדה מינית עצמו חוקק בשנת 1996 ובו מפורטים סוגי ההתנהגות החוסים תחת ההגדרה הרלבנטית. עם זאת, ככל חוק אחר, גם לחוק זה העניקה פסיקת בית המשפט חיים בכך שפירשה את אותה התנהגות אסורה כ"התייחסות חוזרת" מצד המטריד כלפי המוטרדת לאחר שהאחרונה הביעה חוסר עניין, התייחסות שכזו עונה למשוואה שיצר בית המשפט בנסיונו להתמודד עם הגדרת המינוח הבעייתי של הטרדה המינית. לא בכדי אף כב' סג"נ השופטת הדסי הרמן בחרה לצטט בהכרעת הדין בעניין גלזר את עש"מ 6737/02 מדינת ישראל נגד נחום זקן בו נאמר " אכן הטרדה מינית היא תופעה מוכרת אשר קל לזהותה אך קשה להגדירה".
כסף, כוח, שליטה, מיניות, ועוד פרמטרים פיקנטים רבים שהיוו מנת חלקו של תיק גלזר, לא יכולים להוות מענה ראוי לכך שעד עצם יום זה מתקשה מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם ניתוח יסודות עבירת ההטרדה המינית ולהגדירם באופן מוחלט בעומדה לבדה בכתב אישום. הגבול הדק בין מותר לאסור מטשטש, השטח האפור רחב וגדול מלבן או שחור, וחוק פלילי (הטרדה מינית) שהגדרותיו רחבות ואינן קוהרנטיות, שנועד, בין השאר, להכווין התנהגות של בני אדם, עדיין אינו מוצא את מקומו, כך שכל אזרח מן השורה יוכל לדעת מהו הדין, ומה יפסוק הדיין. עו"ד עודד מורנו הנו עורך דין פלילי, ובעל אתר: http://law.moreno.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
