בפרשת פנחס מבקשות בנות צלפחד ממשה בזקיפות קומה, בעוצמה ובביטחון "תנה לנו אחוזה", משה מברר את הבקשה ובסיימו מדגיש הפסוק הנפלא והמרתק: "כן בנות צלפחד דוברות". בנות צלפחד מבטאות עוצמה ונחישות בדבקותן בארץ ישראל, הן מבקשות ללא פשרות לקבל אחוזה בארץ ישראל. הן מדגימות לנו מאז ועד היום חשיבות האחזות בארצנו הקדושה.
רבים מחכמינו וכן הרב קוק מדגישים חשיבות החינוך, לנו ולדורות הבאים ב- 3 מוקדים:
*ארץ ישראל
*תורת ישראל
*ועם ישראל
כאשר נתבונן בתורה - נראה כי הנשים במעשיהן, בחשיבתן ובהתנהגותן לכל הזמנים הבינו תפיסת עולם זו ויישמו אותה הלכה למעשה, גם אם היו קשיים בדרך, דילמות וקושיות, הן התנהגו בדרך שונה מהגברים בכל שלושת המוקדים.
אנו רואים זאת בפרשת פנחס לגבי דרישתן הצודקת והנחרצת של בנות צלפחד לקבלת אחוזה בארץ, שהרי מהן אנו לומדים כי הנשים היו מאז ומתמיד מחבבות את ארץ ישראל, אף לא הקשיבו ולא האזינו למוציאי דיבת הארץ, כן לא היו שותפות לחטא המרגלים שחזרו מן הארץ והסיקו מסקנות שליליות לקראת הכניסה לארץ, אף בניגוד למרגלים שלא העריכו את עצמם ויכולתם, כאשר הם כינו את עצמם כחגבים, "ונהי בעיננו כחגבים",
לא הייתה להם אמונה בעצמם, ביכולתם, אף ציינו בהמשך ונהי כחגבים גם בעיניהם. מניין הם ידעו מה דעת יושבי הארץ על בני ישראל שבמדבר? כאשר האמונה בעשייה, בהצלחה, בכיבוש כל יעד אינה טמונה באדם, הרי הפחד או הרצון להתמודד אל מול אחרים חזק ומשפיע על ההחלטות.
נשים אמיצות יותר רואות את המציאות ומאמינות שנצליח להגיע לארץ ולהתנחל בה. אמונה זו טמונה בלב הנשים ומהם יכולים הגברים ללמוד וליישם על עצמם. ראוי שנלמד מהנשים
סוד הדבקות שלהן לארץ ישראל.
אנו מודעים היטב ליציאתם של בני ישראל ממצרים - לקראת קבלת תורה. משה רבנו שעלה להר סיני ולדברי בני ישראל מתמהמה - הרי המה בונים עגל. הנשים לא השתתפו במעשה העגל, הן לא תרמו מתכשיטיהן לבניית העגל.
בזה הן הוכיחו חשיבות תורת ישראל הנצחית שאינה ניתנת לחלופין.
גם אם יש קשיים בדרך, אף כי משה בושש לרדת מן ההר, אנו הנשים לא נהיה שותפות למעשה העגל. הן מאמינות בעוצמה רבה אל מול הגברים בתורת ישראל.
כאשר בני ישראל עבדו במצרים כעבדים, הרי הילודה רבה הייתה כפי שמצוין "ויפרצו וירבו מאוד מאוד..."
פרעה שחשש מריבוי טבעי גדול זה, החליט למנוע גידול הזכרים. היו אלה הנשים שהפרו החלטת פרעה. שתי המיילדות המשיכו במלאכת הקודש בעזרתן אל מול הנשים בלידתן - והמה החיו אף את הזכרים. גם כאן הן פעלו בעוצמה, בנחישות, באומץ לב ובזקיפות קומה.
הן האמינו בעם ישראל.
אנו רואים שבשלושת המקרים:
*המיילדות - בהיותם עבדים
*הנשים - במעשה העגל
*בנות צלפחד בבקשת אחוזה
מבטאות אמונה ב- 3 המוקדים הבונים ומבססים את היהדות לדורותיה,
עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.
אנו מודעים גם לארבע האמהות בהתנהגותן הנפלאה שנבעה באמונה פנימית נאצלה ובמעשיהן שנבעו מתוך אמונה. כפי שאמר הקב"ה לאברהם אבינו,
"כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה".
התנהגותה של רבקה אל מול עשיו ויעקב וכן לאה ורחל כאימהות שהקימו את שבטי ישראל.
מרים המנהיגה בולטת באומץ ליבה בעומדה אל מול בת פרעה בשמירתה האיתנה על משה בתיבה.
כן למדנו על מרים שהפגינה חשיבה מעמיקה ואומץ לב בפנייתה אל אביה בטענה - כנגד פרישה מן הנשים בגלל גזירת פרעה להריגת הזכרים.
מרים המנהיגה מתקבלת גם כחושבת מעמיקה לעתיד, כאשר לקחה עימה "תופים" שאותם ניצלה מיד לאחר חציית ים סוף, כפי שמצוין בחומש שמות:
"ותצא מרים בתופים ובמחולות..."
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
