יש מקומות כגון: מקומות קדושים, כנסיות, מסגדים, בתי כנסת, בתי חולים, אתרי עתיקות - שיש להם חסינות מפגיעה עפ"י האמנות. אבל לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. יש צורך דחוף לשנות את האמנות הבינלאומיות ולהתאימן למציאות.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
עד פרשת כפר קנא, העניינים התנהלו יחסית על מי מנוחות. אמנם היו ביקורות, מבפנים ומבחוץ, אבל פתיחת המלחמה ותגובת ישראל היתה בקונצנזוס בינלאומי.
לאורך כל תקופות הקרבות, ריחפה מעל ישראל העננה של פרשת כפר קנא מס' 1 - מתקופת מבצע "ענבי זעם" בלבנון לפני 10 שנים. היה ברור שאירוע נוסח פגז טועה שהפסיק את מבצע "ענבי-זעם" - אם יקרה בכל וריאציה שהיא, תביא למפנה בדעת הקהל העולמית והציבור הקיצוני, המחכה למעידה, לכישלון או אירוע חריג כדי להסתער על ישראל, צה"ל ומגמת התפשטות המלחמה בלבנון.
אותו ציבור ואותן ארצות שגינו מיד את ישראל, לא מצאו מקום וזמן להעביר ביקורת על נסראללה וחזבאללה, שעה שירו אלפי קטיושות על ישובי ישראל, תוך פגיעה בשני בתי חולים (צפת - נהריה) ומאות בתים, עסקים, רחובות ופגיעה באנשים ופציעת מאות אחרים.
לאחר שהתפזרו ענני העשן והאבק, מהבניין בכפר קנא, מתברר שמספר הנפגעים היה קטן בחצי מהדיווח, דבר שכמובן לא מוריד מחומרתו, וזאת למרות האזהרות לאזרחים לפנות את האזור.
מתברר גם מפיתוח תצלומי אוויר של האזור, כי אמנם היתה פעילות אקטיבית של אנשי חזבאללה בסביבה המיידית של הבניין, אבל המודיעין כשל בכך, שלא זיהה גם פעילות אזרחית, שתמנע את הפגיעה המיותרת והכואבת בבניין.
ברור לכולי עלמא, שמלחמה בלי נפגעים הרוגים פצועים גם מבין האזרחים היא בלתי נמנעת ולפעמים גם בלתי נסלחת. כללי המלחמה, האמנות הבינלאומיות, המשפט הבינלאומי - גיבש משך שנים רבות של סכסוכים מזוינים - כללים מנחים הן ע"י אמנות, הן ע"י פסיקה של בתי דין בינלאומיים, נוסח בית הדין הבינלאומי בהאג, ובמיוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה והשניה ספרות מקצועית ענפה בתחום המותר והאסור בזמן מלחמה וההתייחסות והטיפול באוכלוסיה אזרחית בשטחי מלחמה.
כשמדובר במשפט הבינלאומי - מתכוונים בעיקר ל-4 אמנות ג'נבה - שהפכו לתנ"ך של המשפט הבינלאומי ובמספר אמנות נוספות, כמו אמנות האג המכסות נושאים נוספים. ובכן האמנות הנ"ל לא חוקקו ביחד או בצורה רצופה אלא משך זמן ממושך תוך צבירת ניסיון מעשי בשטח. האמנות עוסקות בהתנהגות הראויה בין צבאות בזמן מלחמה. ישראל חתומה על האמנות ולכן מצפים ממנה, להתנהגות הולמת בהתאם, למרות שהמלחמה מבוצעת בפועל, נגד ארגון טרור או סמי טרור (לפי ההגדרה האירופית), נתמכת ע"י מדינות טרור - ולמעשה נהנית מיד חופשית, אי כפיפות לכללים ולקבלת מרות של ארגונים טריבונלים בינלאומיים, כנ"ל לגבי חמאס וחזבאללה כאחד.
מה הן אותן אמנות ובמה הן עוסקות.
אמנת ג'נבה ה-I, טיפול בפצועים בשדה הקרב, אמנת ג'נבה ה-II, החלת האמנה מס' I על לוחמה ימית, אמנת ג'נבה ה-III, טיפול בשבויי מלחמה (משנת 1929), אמנת ג'נבה ה-IV, טיפול באזרחים בזמן מלחמה. הפרת האמנות וסעיפיהן מובאות לדיון בפני בית הדין הבינלאומי בהאג (על פי אמנת האג משנת 1899 נקבע כי כדורי דו"ם דו"ם הם נשק מסוכן שגורם סבל מיותר ולכן אסור לשימוש).
לאחרונה, הובאה בפני בית הדין בהאג סוגיית בניית גדר הביטחון או ההפרדה, כאשר הנושא העיקרי בדיון היה, בניית הגדר בתוך השטח הפלסטיני ופגיעה באוכלוסיה המקומית, הן ע"י הפקעת אדמות, מניעת תנועה חופשית ועיבוד קרקעות חקלאיות.
בית הדין קבע כי לישראל זכות לגיטימית לבנות גדר ביטחון, אבל רק בתוך ולאורך הגבול הבינלאומי של ישראל שנקבע ב-67.
לציין, כי בג"צ גדר הביטחון - שדן בסוגיה זו קבע ע"י רוב שופטי העליון, כי לישראל זכות חוקית להקים גדר ביטחון, ובאותם מקרים שהגדר מטעמים ביטחוניים מובהקים, חייבת להכנס לשטח פלסטיני, יש למנוע את הפגיעה באוכלוסיה המקומית בצורה מינימלית ומידתית. בכך, סטתה הפסיקה הישראלית, מהחלטת האג, ומאפשרת קו ביטחוני גם מעבר לגבול הבינלאומי, במקרים חריגים על בסיס צורכי ביטחון מובהקים וממשיים.
מבחינה משפטית, ישראל נמצאת במצב אנומלי. היא מותקפת משני צדדים (צפון - דרום) ע"י גופים לא מוכרים בינלאומית, לא ע"י מדינות ולא ע"י צבא סדיר. כלומר: אנו נלחמים נגד גופים, ללא מעצורים כל שהם, ללא כפיפות למדינות מתוכן פועלים, ולחוקי המשפט וכללי המלחמה.
לעומת זאת, דורשות מדינות העולם מישראל איפוק, מידתיות, פרופורציות - ולמעשה לחימה עם יד אחת קשורה לאחור. ישראל, למרות כל הקשיים, ולמרות אי קבלת המגבלות כפשוטן, מנסה להישאר בגבולות המותר והכללים, וזאת משימה לא פשוטה ומסובכת.
כאשר החזבאללה, יורה מתוך אוכלוסיה אזרחית ומסתתר בתוכה, כפי שמוכיחים תצלומי האוויר, יש לצה"ל זכות מלאה לתגובה הולמת.
אוכלוסיה אזרחית שמסתירה, עוזרת, מסייעת לאויב במלחמה, לוקחת על עצמה סיכונים של פגיעה, הרס והרג.
יתירה מכך, לפי האמנות יש מקומות שיש להם חסינות מפני פגיעה, כגון: כנסיות, מסגדים, בתי כנסת, בתי חולים, בתי קברות, אתרים ארכיאולוגיים וכל אתר אחר הנחשב כקדוש ומוכר ככזה.
אבל החריגים לכך ברורים - אם מתוך המקומות המוגנים הנ"ל, מתבצעת פעולה צבאית, מלחמתית, כמו ירי, הפיכת המקומות למפקדות צבאיות, מחסני תחמושת - מותר, לצד השני לפגוע במקומות אלה וביורים או המסתתרים בתוכם.
במלחמת העולם השנייה, היו מקרים רבים של פגיעה במקומות קדושים, כנסיות בתי חולים שהגרמנים הפכו למפקדות, או נקודות תצפית ארטילריות או התמקמו בכוונה, בבתים ליד כנסיות ובתי חולים, כדי לזכות בהגנה של המקומות המוגנים.
לפעמים זה הצליח, ולפעמים לא היתה ברירה אלא לפגוע בהם או בסביבה הקרובה כדי לנטרל את הסכנה.
הדוגמא הבולטת לכך היתה באיטליה. בראש הר מונטה קסינו, בין רומא לנפולי, ישנה כנסייה ידועה, שהפכה לנקודת תצפית ארטילרית ואווירית של הצבא הנאצי - ההר וסביבתו היו מבצר אדיר, קשה למעבר ועקיפה לצבאות הברית, ובו היו קרבות מן המרים ביותר באירופה, כאשר גם הבריגאדה היהודית בתוך הצבא האנגלי לקחה בה חלק.
הכנסייה בשל היותה אתר צבאי, היתה מטרה לגיטימית למרות חסינותה.
במסגרת המבצעים שלנו בעזה, בפעולה שלפני הפעולות האחרונות, נאלצו להרוס בתים בכמות ניכרת, לאורך ציר פילדלפי לצרכים צבאיים, בג"צ דן בסוגיה, ואישר פגיעה ברכוש אזרחי, לצורכי צבא וביצוע משימות מבצעיות בלבד, לאחר שהשתכנע שמדובר בהכרח צבאי מבצעי ממשי וחיוני.
טוב עשתה ישראל שלמרות האירוע הטרגי של קנא 2, לא הפסיקה ולא הגבילה את פעולות צה"ל באוויר וביבשה, אבל טבעי שדורשים יותר זהירות ובדיקה בטרם מעש.
המלחמה בעיראק, יוגוסלביה, קוסובו, צ'צ'ניה ועתה לבנון - מוכיחה פעם נוספת שאמנות ג'נבה וחוקי המלחמה הם מיושנים, מאובנים ולא מתאימים להתפתחויות הפוליטיות צבאיות בעולם המודרני. אין באמנות התייחסות לגופי טרור, למחבלים, למתפוצצים באוטובוסים ומוסדות הומי אדם. אין התייחסות למצב כמו חמאס וחזבאללה, השולטים בשטח, מבלי להיות כפופים לממשלה החוקית ושאלות רבות נוספות הנובעות ממצבים אלה.
יחד עם זאת, זה כמובן לא מפריע, למעצמות כמו רוסיה או ארגון כמו נאט"ו להפציץ מהאוויר משך שבועות בקוסובו, להרוס ולהרוג כ-2000 אזרחים, להרוס את צ'צ'ניה ולהפוך את עיר הבירה גרוזני לעיי חורבות, להטיף לנו מוסר ולדרוש מאיתנו איפוק, (להזכיר את דרזדן - שנחרבה כנקמה על-ידי בנות הברית ולא לצורך צבאי; הצרפתים באנגולה רק לאחרונה כמעשה גמול ובתווך עשרות פעולות דומות במשך השנים האחרונות).
טוב עושה ממשלת ישראל, שממשיכה בלחימה בלחץ על החזבאללה ובדרישה לכוח בינלאומי אפקטיבי שיפקח על דרום לבנון שבשלב א' יהיה אזור מפורז מנשק ואנשי טרור, עד אשר ממשלת לבנון החוקית - תיקח את השליטה על גבולה הדרומי. ואז אולי תשקוט הארץ 40 שנה, אולי 20, 10, 5 - נחיה ונראה.
כהערת סיום:
צריך לציין, כי הפגיעה הקטלנית בכפר גלעדי שגרמה לעשרה או יותר הרוגים אזרחים - היא הנותנת לגיטימציה לתגובת ישראל גם באזורים שיש בהם אזרחים, במידה ומשם נורות הקטיושות. אך מעל הכל בולט הכישלון ההסברתי שלנו לאורך כל תקופת המלחמה על הפגיעות בנפש וברכוש, כאשר אזרחי הצפון נמצאים במקלטים ובמצור מזה כחודש ימים. במקום הסברים מגומגמים דרושה הסברה אקטיבית, פוזיטיבית ומעשית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
