חוק נפגעי פעולות איבה - מאמר 1 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית     http://www.barmedics.co.il

 מי זכאי לתגמולים לנפגעי איבה ? (מיהו "נפגע" על פי החוק)

אזרח או תושב ישראל, שנפגע בפעולת איבה בישראל ומחוצה לה,

מי שנכנס לישראל כחוק ונפגע בפעולת איבה בישראל,

תושב חוץ שנפגע בפעולות איבה בחו"ל "תוך כדי" ו"עקב" עבודתו אצל מעביד ישראלי (שאושר לענין זה).

 מהי "פגיעת איבה"?

פגיעה עקב פעולות איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולות איבה של כוחות אויב או בנסיבות שהיה בהן חשש סביר לפעולות איבה, וכן פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולות איבה או מנשק שהיה מיועד נגד פעולות איבה

 הגשת התביעה

תנאי מוקדם להגשת תביעה לפי החוק הינה אישור הרשות המאשרת, המתמנה על ידי שר הביטחון, כי הפגיעה היא פגיעת איבה, כהגדרת החוק.

ערעור על החלטת הרשות המאשרת- מוגש לבית המשפט המחוזי, תוך 60 יום מהיום שנמסרה לתובע ההחלטה. החלטת וועדת העררים סופית.

לאחר שהרשות המאשרת אישרה כי הפגיעה הינה פגיעת איבה, צריך התובע להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי הינו בגדר "נפגע".

את התביעה לתגמול, למוסד לביטוח לאומי, יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה, על גבי טופס מיוחד (טופס בל/581).

לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

• 
תעודות רפואיות על אי כושר לעבוד, חתומות בידי רופא הפועל מטעם שירות רפואי מוסמך (קופות חולים מוכרות או שירותי בריאות ממשלתיים),


• 
אישורים על השכר בשלושת החודשים שלפני הפגיעה,


• 
אישור מתחנת משטרה מקומית או אישור מצה"ל אם הפגיעה אירעה ביו"ש,


• 
עצמאי ימציא בנוסף לאמור את הצהרתו למס הכנסה (לגבי השנה השוטפת והשנה שקדמה לפגיעתו).

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה

ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי, תוך 6 חודשים מהיום בו נמסרה לתובע החלטת המוסד, לבית הדין האזורי לעבודה.

התובע רשאי לבקש סיוע משפטי מלשכת הסיוע המשפטי. הסיוע ניתן חינם.

קביעת דרגת נכות

את הבקשה יש להגיש על גבי טופס נפרד.

קביעת דרגת הנכות נקבעת על ידי וועדה רפואית הפועלת על ידי המוסד לביטוח לאומי. דרגת הנכות נקבעת בהתאם למבחנים והכללים הנהוגים ביחס לחוק הנכים מאידך- המועדים ותנאי הגשת הערר הינם לפי חוק הביטוח הלאומי .

הנכות מחושבת בצורה משוקללת.

ערעור על קביעת דרגת הנכות

הן המוסד לביטוח לאומי והן הנפגע רשאים לערער על החלטת הוועדה לוועדה הרפואית לעררים, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית. (במקרים מיוחדים ובהסכמת המוסד, תוך 60 יום)

סמכויות הוועדה הרפואית לעררים-

הוועדה הרפואית לעררים מוסמכת לאשר את החלטת הוועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה, וזאת בין שהתבקשה לעשות כן ובין שלא, בין שהערר הוגש על ידי התובע ובין על ידי המוסד.

על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בשאלות חוק בלבד לבית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

דיון מחודש במצב הרפואי (החמרת מצב)

נכה רשאי לבקש דיון מחדש במצבו אם חלפו 6 חודשים מיום החלטת הוועדה הרפואית האחרונה בדבר הנכות. לבקשה יש לצרף אישור מרופא מוסמך המעיד על החמרה.

המוסד לביטוח לאומי רשאי אף הוא להורות על בדיקת הנכה פעם בשנה. במידה ולמוסד יש יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת הנכות- הוא רשאי להורות על בדיקה אם חלפו 6 חודשים מיום הקביעה האחרונה של הוועדה.