הקדמה -
מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?
הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות. נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.
כיצד יוכרו כתאונת עבודה מקרים גבוליים?
אירוע חריג בעבודה, הינו הדרישה המשפטית על מנת להכיר במקרים שאינם תאונה ברורה, כנובעים מהעבודה.
החוק דורש התרחשותה של "תאונה" על מנת שתבוא בגדרה של "תאונת עבודה".
על מנת שאירוע יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק נגרם "תוך כדי" ו"עקב" העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
תאונת עבודה במובנה הקלאסי, משמעותה, אירוע פתאומי וחד פעמי הנראה לעין. באירוע כזה, הסיבה לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחום אותה בזמן ובמקום. כאשר קורית ה"תאונה" תוך כדי העבודה, קם הקשר בין הפגיעה לבין העבודה.
לא בכל פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק בעקבותיו. פגיעות רבות בעבודה, אינן מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של האירוע הגורם לנזק, או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו, ולא ניתן לזהות בבירור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה מסוימת, על ציר הזמן והמקום. כמו כן, לעיתים ניתן לאתר אירוע פתאומי, אך כיון שהוא בא על רקע חולני, הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות שהנזק אירע ללא קשר לעבודה (כגון: אוטם שריר הלב). מצבים אלה דורשים התייחסות מיוחדת.
במקרים של תאונות שאינם תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, יש להוכיח כי השפעת העבודה אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואתיים טבעיים.
מקרים של אוטם שריר הלב
בית הדין לעבודה פיתח ויישם את מבחן "המאמץ המיוחד" או ה"אירוע החריג". על פי מבחן זה יחשב אוטם שריר הלב כנזק שנגרם ב"תאונת עבודה", אם ניתן יהיה לקשור את היווצרותו לעבודה, על ידי הוכחת "מאמץ מיוחד" בלתי רגיל או "אירוע חריג" ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האוטם במועד שבא ולא במועד אחר. קנה המידה לבחינת המאמץ הוא סובייקטיבי. כלומר, השפעתו של האירוע נבחנת ביחס לנפגע עצמו לפי מצבו בעת קרות התאונה.
על פי מבחן זה, נדרש מן העובד להביא ראשית ראיה לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני, והיה עלול לגרום לבוא האוטם או להחישו. כלומר, "אירוע חריג" ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האוטם במועד שבא ולא באחר. קנה המידה לבחינת אותו מאמץ הוא סובייקטיבי. כלומר, השפעתו של האירוע נבחנת ביחס לנפגע עצמו לפי מצבו בעת קרות האירוע.
דרישת ה"אירוע החריג" ממלאת תפקיד כפול. ראשית, תפקיד ראייתי: כיון שהפגיעה נוצרת על רקע קונסיטוטציונלי והקשר הסיבתי בינה לבין העבודה אינו ברור, ה"אירוע החריג" מקל על הוכחת הקשר הסיבתי. שנית, תפקיד מהותי: באמצעות ה"אירוע החריג" מתמלאת דרישת ה"תאונה" שבחוק.
בית הדין מייחס משקל לפרק הזמן שחולף בין ה"אירוע" לבין בוא האוטם. הפסיקה פירשה את המונח ב"סמיכות זמנים" כמתייחס להופעת האוטם ביום האירוע החריג או בסמוך לכך, כשהכוונה היא לימים ספורים. לאחרונה, ניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק דין אשר הכיר באירוע חריג שאירע במסגרת העבודה כגורם להתרחשותו של אוטם שריר הלב כתאונת עבודה, למרות שחלפו 40 יום בין האירוע החריג להתפרצות האוטם.
מדובר בפסק דין יוצא דופן על רקע הפסיקה עד היום. לא ברור אם יהיה ניתן לישם אותו במקרים נוספים.
מתח נפשי מתמשך
מתח נפשי מתמשך, כשלעצמו איננו יכול להיות "אירוע חריג" המספק את תנאי הפתאומיות, ולפיכך הנזק הנפשי שבא בעקבות מתח נפשי ממושך ללא "אירוע חריג" בעבודה אינו בגדר "תאונת עבודה" נזק נפשי כשלעצמו (למשל דיכאון) ו/או ששימש כמחולל להתאבדותו של העובד יוכר כ"תאונת עבודה", רק כאשר קדמו לו "אירועים חריגים".
מחלות גב
על המבוטח להוכיח שהיה אירוע מיוחד או מאמץ בלתי רגיל שניתן לקשור את הופעת כאבי הגב לעבודה..
קיימת אפשרות ליישם את תורת המיקרוטראומה ביחס לכאבי גב רק באותם המקרים שבהם ניתן להצביע על תנועות זעירות, זהות במהותן, אשר חוזרות ונשנות מבחינת התדירות בעבודת המבוטח.
עודד שראל - רופא, פיזיולוג ומשפטן.
משמש כמנהל רפואי בחברת
בר מדיקס - החברה הראשונה למימוש זכויות רפואיות
המסייעת לחולים ונפגעים לקבל מה את מה שמגיע להם בוועדות הרפואיות - ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון (קצין התגמולים), קרן הפנסיה, חברת הביטוח.
בר מדיקס מסייעת בהצלחה מרובה בהליכים לקביעת זכאות כספית, כתוצאה מהבעיה הרפואית - כושר עבודה, נכות רפואית, נכות תפקודית, נכות כללית, שירותים מיוחדים, תקנה 15, נכות מעבודה, מחלת מקצוע, נפגעי איבה, ניידות, פנסיית נכות, פנסיה מוקדמת, מחלות קשות, פגיעה בשירות ביטחון, החמרת מצב, נכות נובעת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
