ביטוח לאומי - נכות מעבודה - מאמר 6 - תקנה 15 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.

תקנה 15 ? תקנות הביטוח הלאומי בדבר קביעת דרגת נכות                                        

 ראשית יש לציין כי משקלה של תקנה זו מבחינת הנפגע היא משמעותית ביותר ,

 שכן היא מתחשבת לא רק בנזק אשר בנכות אלא איך נזק זה משפיע על הנכה הספציפי .

 אנו יודעים כי סעיפי הליקוי לגבי כל ליקוי וליקוי הם זהים אולם הנכות הספציפית משפיעה במידה שונה מאדם לאדם לכן ההתייחסות היא באופן פרטני לכל מקרה ועל פי לשון הפסיקה :" מן האובייקטיבי אל הסובייקטיבי".

לשון התקנה :

(א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו  שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע , ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ- 20% , ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100% .                                                                                                                                                                                          

(ב ) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו                                                    

(ג) בוטל 

(ד) הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן פגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה.

לדוגמה ? אדם שנקבעו לו אחוזי נכות בגין פגיעה בגב בשיעור 20% , מתוכם הופחת  מצב קודם בשיעור 10% - הפעלת התקנה תהיה רק לגבי 10% שהם תוצאה של הפגיעה בעבודה.

נקודות חשובות -  

*     כאשר מצוין בתקנה כי הועדה"רשאית"- בית הדין הארצי קבע כי הועדה חייבת מיוזמתה שלה , לתת את הדעת לגבי התקנה בדיוק כמו שהיא בודקת מיוזמתה את כל הפריטים שבקשר אליהם היא קובעת אחוזי נכות .

*     הפעלת התקנה- רק במקרה  של קביעת דרגת נכות יציבה .

*        גם אם הנכות הזמנית נמשכת לזמן ארוך , אין מפעילים את התקנה .

*      ההגדלה יכולה להיות  : ברבע , שליש , ומחצית , הגורם המכתיב את שעור

*          ההגדלה - הירידה בהכנסות ומידת הפגיעה בעיסוק ,את הבדיקה לרמת  הירידה והפגיעה בעיסוק , מבצעת ועדת רשות עפ"י תקנה 18 א'  - פקיד תביעות, פקיד שיקום ורופא המוסד.

*     התייחסות למקצועו של הנפגע  -  הועדה תתחשב במקצוע שבו עסק הנפגע ערב הפגיעה  והוא עוסק בו  דרך קבע ועליו פרנסתו, ומי שיש לו יותר מעיסוק אחד , יובא גם המקצוע האחר בחשבון .  לדוגמא -   :1. אדם שעיסוקו חשמלאי והוא גם מורה לחשמל , יובאו בחשבון שני עיסוקיו

*     לעניין איבוד המקצוע .

*       אדם שלמד להיות נגר ואף יש לו תעודת נגר , אבל מזה שנים רבות אינו עוסק   במקצוע , ופרנסתו על עבודה פקידותית , לא יתחשבו במקצועו כנגר לעניין התקנה

*      תלמיד  הלומד מקצוע , ונפגע עת היה בחופשה מהלימודים, לא יתחשבו במקצוע הנלמד לצורך קביעת התקנה . 

*      על  ועדת הרשות לשקול באיזו מידה הפגימה הקונקרטית משפיעה על הנפגע ,  במקצועו במידה רבה יותר מאשר באדם שבעבודתו אין לפגימה משקל מיוחד.   לדוגמה : פגיעה ביד ימין אצל אדם שעבודתו היא פיזית , לה נדרש הפעלת כוח ע"י שתי הידיים , ההתייחסות לגביו תהא שונה מאדם שנפגע גם הוא ביד ומקצועו / עיסוקו אינו תלוי ביכולת שלו להפעיל כוח  ולהמשיך בו  .

*      החלטת הועדה אם להפעיל או לא להפעיל את התקנה , לא תתייחס למה שצפוי בעתיד, אלא עליה להתייחס לעבר  ולהווה , כלומר לזמן הבדיקה .אם בגין הנכות  אינו יכול לחזור לעבודתו  או שהנכות הביאה לירידה ניכרת ....

לדוגמא : הנחה כי הנפגע יכשיר עצמו למקצוע מכניס יותר , אינה בבחינת שיקול לאי הפעלת התקנה . 

*     הנוסח החדש של התקנה  קובע כי הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או כאשר לדעתה הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל  בהכנסותיו .בית הדין עמד על "הסכנה " הסובייקטיבית שבנוסח המתוקן של התקנה המחייב כי כבר בעת הדיון יתקיים אחד התנאים שבתקנה 15 (ב) : " אינו מסוגל" , או "הנכות הביאה לירידה ניכרת ..." . שכן אם הוועדה התקיימה טרם פוטר העובד , ושכרו לא פחת ? לא יהיה מקום ליישם לגביו את התקנה בגין "מקצוע" , אף על פי שברור שבעתיד עלול להפסיד משכרו. כדי למנוע עוול אפשרי ,  על הועדה לשקול את האפשרויות העומדות בפני הנפגע ומה הן ההשלכות העשויות להיות לעתיד ולזמן ארוך .ולא  לזמן מוגבל

אופן בדיקת "הירידה"  בהכנסות .

*     עורכים השוואה בין השכר החודשי הממוצע ברבע השנה שקדם לפגיעה או למועד תחילת הזכאות לגמלה (במחלות מקצוע), לעומת ממוצע השכר החודשי ברבע השנה שקדם לחודש בו דנה הועדה בעניין תקנה 15 .

*     אם חלפה תקופה ארוכה בין מועד הפגיעה/ או הזכאות לגמלה , לבין מועד הדיון בתקנה  15 ? מגדילים את השכר החודשי הממוצע במדד המבוסס על השינויים שחלו בשכר הממוצע במשק .

§         אם חלה ירדה בשכר בין 20% ל- 25% - יגדילו את הנכות ב-רבע

§         אם חלה ירידה בין  בין 26% עד 35% - יגדילו את הנכות ב-שליש

§         ירדה בשכר מעל  36% - תוגדל הנכות ב-חצי כלומר  ב- 50%