ביטוח לאומי - נכות מעבודה - מאמר 4 - דמי פגיעה, שיקום מקצועי 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.

דמי פגיעה - הזכאות לדמי פגיעה בעבודה ? ב- 91 היום הראשונים לאחר הפגיעה

התנאים המזכים בדמי פגיעה הם:

1. הנפגע אינו יכול לחזור לעבודתו וגם לא לעבודה מתאימה אחרת,
2. המבוטח  לא עבד למעשה בתקופה האמורה,
3. המבוטח נזקק לטיפול רפואי, שיקום או להחלמה.

המבוטח "לא עבד למעשה" בתקופה האמורה

עבודה כלשהי שעסק בה המבוטח, בין אם הוא עצמאי ובין שכיר, בתקופת אי הכושר, שוללת זכאותו לתשלום דמי פגיעה, אף אם עסק בה באופן חלקי ואינה      עבודתו הרגילה.

קיום התנאי "לא עבד למעשה" ? המבחן לעובד שכיר      

• הצהרתו של הנפגע בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה, על מועד חזרתו לעבודה (סעיף ג' בטופס "פרטי הפגיעה").
• אישור המעביד על מועד החזרה לעבודה.
• הצהרת הנפגע בטופס הבקשה לקביעת דרגת נכות

קיום התנאי "לא עבד למעשה"- המבחן בעובד עצמאי

• הצהרה בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה (סעיף ד' פירוט העיסוקים). ההצהרה מתייחסת לתקופת אי הכושר עד למועד הגשת התביעה לדמי פגיעה.
• חקירה במקרה הצורך בעסקו של העובד
• הודעה בכתב המהווה אף היא כמעין הצהרה.

שיעור דמי הפגיעה ליום -

למבוטח שכיר ולמבוטח עצמאי- 75% מההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב- 90 ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום.

                                 השכר ב- 3 החודשים האחרונים שקדמו לפגיעה X 75%

                                                                                    90

דמי פגיעה חייבים בניכוי מס הכנסה ודמי ביטוח בריאות.

ניתן לקבל דמי פגיעה לכל היותר בעד 91 ימים. דמי הפגיעה משולמים בשיעור של 75% מהשכר ברוטו, בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, ועד למקסימום תקרה של דמי פגיעה. 

בעד יום הפגיעה עצמו לא משלמים דמי פגיעה (למבוטח השכיר ישלם המעביד את שכר אותו היום).

בעד 9 ימי הזכאות הראשונים- דמי הפגיעה ישולמו אך ורק לשכירים (המעסיקים  חייבים להחזיר את התשלום, בגין תקופה זו, למוסד לביטוח הלאומי).

שיקום מקצועי לנכה מעבודה

נכה עבודה זכאי לשיקום מקצועי, בעזרת שירותי השיקום של המוסד לביטוח לאומי, במידה ומתקיימים בו התנאים הבאים:

1. נקבעה לו דרגת נכות מעבודה בשיעור 10% לפחות.
2. עקב הפגיעה בעבודה אינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת או לעבוד בעבודה מתאימה אחרת.
3.  או שהוא זקוק להכשרה מקצועית מיוחדת כדי שיהיה מסוגל לשוב לעבודתו.
4. הוא מתאים וזקוק לשיקום מקצועי.

במסגרת השיקום זכאי המבוטח:

1. ללימוד מקצוע-
2. לדמי שיקום- לכיסוי הוצאות המחיה שלו בזמן לימוד המקצוע,
3. לקצבה חודשית בסכום שהיה מקבל אילו הייתה דרגת נכותו מעבודה 100%,
4. הוצאות שכר לימוד ומכשירי לימוד והוצאות נסיעה אל מקום הלימודים וממנו. 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי