ביטוח לאומי - נכות מעבודה - מאמר 3 - כיצד להגיש תביעה? מהי החקירה של חוקרי הביטוח הלאומי? 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.

 הבקשה לקבלת הכרה כנפגע תאונת עבודה:

יש לדווח למעסיק על התאונה קרוב ככל האפשר לזמן התרחשות התאונה. המעסיק ממלא טופס הפניה לטיפול רפואי (טופס ב.ל. 250). בטופס יש לציין כי מדובר בתאונת עבודה. את הטופס יש להעביר לקופ"ח.

הנפגע פונה לקופ"ח/מרפאה/בית חולים לקבלת טיפול ראשוני. בכל קבלת טיפול רפואי חשוב לציין בפני הגורם המטפל כי מדובר בתאונת עבודה. הרופא ממלא תעודה ראשונה לנפגע בעבודה (טופס ב.ל. 54).

לשם הכרה כנפגע בתאונת עבודה יש להגיש לביטוח לאומי: טופס הודעה על פגיעה בעבודה (ב.ל. 211) ולצרף את טופס ב.ל. 250  וב.ל. 54 ואישורים רפואיים על הפגיעה.

בעקבות כך תקבל הודעה מביטוח לאומי אם הוכרת כנפגע תאונת עבודה או נידחת.

במקרה של הכרה: עליך להגיש טופס תביעה לקביעת דרגת נכות (ב.ל. 200) ותוזמן לביטוח לאומי לוועדה רפואית שתקבע את גובה הנכות וגובה הפיצוי המגיע לך.

במקרה של דחייה: קיימת האפשרות להגיש כתב תביעה לבית דין לעבודה תוך 6 חודשים מיום הדחייה.

 המועד להגשת תביעה לנכות מעבודה

חשוב לזכור ! - קיזוז בגין איחור בהגשת התביעה

איחור של יותר משנה בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי גורר בדרך כלל קיזוז מהמענק שתקבל/י.

לכן: יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הפציעה, או בסמוך לגילוי המחלה, היכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע.

 המקרה לא הוכר כתאונת עבודה

על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, לדחות את התביעה, ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה בהליך של "תובענה".

את הערעור יש להגיש תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעת הדחייה.

 חקירה על ידי חוקרי המוסד לביטוח לאומי

פקיד התביעות הדן בעניינך רשאי להפנותו לחקירה על ידי היחידה לחקירות של המוסד לביטוח לאומי. לא תמיד התיק מופנה לחקירה.  המטרה בדרך כלל לאמת עובדות. כמו כן לבדוק את הנסיבות בהן קרה האירוע, תנאי העבודה, שגרת העבודה. החוקר לעיתים מדבר עם עדים לאירוע ועם הממונה על העובד, או בעל בית העסק. המטרה לוודא למה נחשף העובד, האם יש אמצעי מיגון, האם התאונה הייתה בנסיבות חריגות לשגרת העבודה על פי החוק והפסיקה (למשל - התרגזות שהובילה להתקף לב, הרמת משא שגרמה לנזק לגב), האם התאונה הייתה לפי הגדרות החוק והפסיקה בדרך אל מקום העבודה או בחזרה הביתה.

 פרט לחקירה שלך, החוקר יראיין את הנוגעים בדבר לפי ראות עיניו. מענה של התובע = הנפגע לחוקר, הינו תנאי להשלמת עמדת המוסד לביטוח לאומי, האם הוא מכיר באירוע כנובע מהעבודה. חוסר שיתוף פעולה בדרך כלל מעכב את התיק, או מביא לאי הכרה. חשוב לציין שהחקירה הינה בדרך כלל גלוייה. התובע= הנפגע מקבל מראש הזמנה לפגישה עם החוקר.

 החוקר ממלא טופס חקירה. הוא שואל שאלות רבות בדרך כלל. מטרתו לוודא ולחפש, האם יש נתונים שיכולים להביא לכך שהמוסד לביטוח לאומי לא יכיר באירוע / מחלה.

 בסוף החקירה הוא יבקש ממך לחתום על נכונות הכתוב. חשוב להבין שלמסמך יש משמעות משפטית. קשה מאד לשכנע שופט, אם הדבר יגיע לדיון בבית הדין האזורי לעבודה, שהעדות החתומה שלך בפני החוקר לא מהווה גרסה שלך. עדות שונה בפני השופט יכולה להיחשב כשינוי גרסה שלך ולהוות משקל נגדך בדיון. לכן חשוב לקרוא את אשר נכתב ולוודא שהכתוב משקף את דבריך. יש לזכור שהדקויות של החוק לא ידועים לך. לכן יש להתייעץ עם איש מקצוע לפני העדות, על מנת להימנע מטעויות. אין כאן חלילה הכוונה לחוסר אמירת אמת. הכוונה לדעת מה יש להדגיש באזני החוקר.

 זכותו של התובע = הנפגע לבקש ולקבל העתק החקירה. בדרך כלל הדבר נעשה ללא בקשות חוזרות ונשנות.