* מאת: עו"ד אברהם פכטר
האם התקשורת ממלאת את תפקידה כראוי? הוויכוח כבר נמצא בעיצומו: פרשנים, עסקנים ועמך ישראל, משמיעים את קולם וביקורתם השונה, על ההתנהלות הדיווחים, הברברת המיותרת, אך בעיקר על הביקורת הישירה והמרומזת, על טעויות בשיקול דעת, על מהלכים שגויים צבאית וטקטית, על הפעלה לא נכונה של יחידות, ומודיעין שטח לא מספק ולא טוב.
ביקורת, זה דבר חשוב חיוני ומפרה. ביקורת לא מרוסנת, לא אחראית ולא בדוקה וללא בסיס עובדתי איתן, היא פוגענית, מזיקה ומביאה נזק בלתי הפיך - לחיים, למתים, לפצועים ומשפחותיהם.
הדוגמאות לצערי רבות מדי, ונתייחס לעיקריות שבהן.
א. האם יחידת אגוז, שנכנסה לכפר מרון א-ראס, טעתה כשנכנסה ביום ולא בלילה וספגה אש ונפגעים.
ב. האם יחידת גולני שנכנסה לכפר בינת גבייל, היתה מוכנה לסוג לחימה זה, היתה מתודרכת, עם מודיעין - ובכלל אולי לא היה צריך להכנס עם רגלים לכפר ולספוג אבידות כואבות, אלא לכסותה באש ארטילרית ואווירית.
ג. מה לגבי המודיעין הכללי על דרום לבנון, והתשתית של החזבאללה, כוחם, התארגנותם, מבצריהם וכלי נשקם.
שאלות רבות, חלקן מתחכמות וחלקן מן ההפטרה. ובכן, לידיעת המומחים הפרשנים והספקנים - אין מודיעין בעולם (וישראל נמצאת בראש הרשימה של מודיעין מעולה), שיודע הכל, רואה הכל ומעריך נכון ב-100% את האוייב על כל תנועותיו. מה עוד, שאנו עסקינן, בגוף לא מאורגן, חצי אזרחי, על בסיס אידיאולוגי דתי, פונדמנטליסטי קיצוני, ממודר, הפועל ומתנהל בשיטות של לוחמי גרילה בתוך אוכלוסיה אזרחית אוהדת - ראה תצלומי אוויר שמפרסם דובר צה"ל.
לדעת, בדיוק מה קורה על בוריה, צריך למנות איש מוסד/מודיעין ישראלי לסגנו של נסראללה. אבל, אם ננתח את רוב המהלכים, שנעשו עד היום כגון: ההפצצות המאסיביות בכל הגזרה, של חיל האוויר, במאות גיחות מבצעיות, והיכולת לפגוע בתשתיות ובאנשים, לרבות "חיסולים ממוקדים" - תוך כדי לחימה, הרי לכם הישגים מודיעיניים מרשימים, המצביעים על ידע רב בתחום, הרבה מעבר לנראה בשטח החיצוני, והרבה מעבר לדיווחים הספקנים של חלק מן העיתונאים.
הפרשנים הרבים, שממלאים את כלי התקשורת ובמיוחד, קצינים בכירים ששרתו ביחידות מבצעיות ביניהן של חיל המודיעין (יחידה 8200), הדגישו את הבסיס הרחב והידע הרב שנצטבר במודיעין על האוייב ופעולותיו, שהביאו גם הפעם ליתרון מבצעי של חיל האוויר, תותחנים, חיל הים וחילות היבשה. וכל זאת למרות כתבות ומומחים סוג ב' הן מפורשי הצבא ועיתונאים שכבר פרסמו כתבות על מחדלים, טעויות והתנהלות כושלת.
הפתגם השגור "שמי שלא עושה לא טועה" - נכון גם הפעם וביתר שאת.
כבר כתבתי על כך, שתחילת המלחמה, עם חטיפתם של שני חיילי המילואים ופגיעה ביתר אנשי הצוות של שני ההאמרים, בשטח מת ללא תצפית, ופגיעה בחיילים נוספים שניסו מאוחר מדי, לנסות ולמנוע את התקרית תוך כניסה ללבנון, היתה תוצאה של רשלנות מבצעית וחיילות גרועה, כאשר המחדל מוביל ומצביע על מפקד הגזרה ואלוף הפיקוד שהצטרכו לתת על כך הסבר בפני וועדת חקירה. אבל לא של תא"ל מפיקוד צפון - אלא אלוף מהמטכ"ל או במילואים, שהרי הכשל מתחיל מהקודקוד העליון ומטה - ושם צריך לחפש את האשם. אבל, כל זאת יש לעשות אחרי המלחמה ובסיום המבצע. כנ"ל, לגבי טעויות והערכות שגויות, אם היו בהפעלת הכוחות בבינת גבייל, מרואן א-ראס וההפצצות של חיל האוויר.
מסתבר שקללת כפר קנא, ממלחמת לבנון הקודמת עדיין רודפת את צה"ל. גם אז היה מדובר בטעות של פגז והפעם זה נראה כטעות של טיל אווירי. אז היה פרס והפעם פרץ וזה ההומור הדק והעוקצני של ההיסטוריה. גם אם חיל האוויר יוכל להוכיח ולהסביר, שהבניין הספציפי או זה שלידו, שימש את החזבאללה ויורי הקטיושות על נהריה וקרית-שמונה, העולם לא יקבל זאת. העיתונות העולמית לא תמצא לכך הצדקה, שהרי התמונות של ההרס, הקברים הרבים, הגופות של נשים וילדים לא יכולים לעבור ברשתות העולמיות מבלי לעורר זעם והתנגדות לישראל.
גם אם העולם מבין ומסכים שלישראל היתה זכות להגיב על חטיפת החיילים, ושילוח יותר מאלף קטיושות לעורף הישראלי, כולל הרוגים, פצועים ונזקי רכוש, עדיין התמונות ההמוניות של הרס וחורבן רבעים שלמים אך במיוחד הקרבנות האנושיים עושים את שלהם והמאזן פועל לרעתנו, בנוסף לסלידה וההתנגדות שיש לישראל גם מקודם, בחלק של הציבור האירופי. והשאלה היא - איפה היה כל העולם בזמן מלחמת האזרחים ביוגוסלביה בהפצצות של נאט"ו על קוסובו, בהן נהרגו כ-2000 איש?
ולמרות המצב הבינלאומי, הלא מזהיר הקיים והמצפה לנו בעתיד, אסור להתייאש להרים ידיים ולהרפות מן המטרות שניתן להשיג מהמלחמה הנוכחית. פגיעה בתשתיות, במורל במבנה של החזבללה. דחיקתם והרחקתם מהשליטה בדרום לבנון לרבות הקרבנות הרבים שנגרמו להם, האוכלוסיה האזרחית השיעית התומכת, שנאלצה לנדוד צפונה, ושלחלקם לא יהיה לאן לחזור.
אמנם נסראללה עדיין שומר לפחות תקשורתית על מורל גבוה, אבל נאומיו כיום פחות עליזים, מתלהמים, שחצניים, ומגלים בהם רמזים וסימנים של השלמה עם המצב החדש, בו הראשוניות וההובלה, עוברת ממנו לממשלת לבנון ולמדינות הקהילייה האירופית.
הפרשנים, מספרים לנו, שנסראללה רואה במלחמה עד עכשיו ניצחון שלו, על החזקת מעמד אי שבירה ואי ניצחון מוחץ ומכריע.
אסור לנו לנהל את מהלכינו ולשפוט את הישגנו לפי הפרשנות של החזבאללה או של החמאס בעזה. מבחינתם - הם ניצחו בכל החזיתות ובכל הפרמטרים - יבושם להם.
גם כשנהרגו 50 מחבלים - והם הצליחו לפגוע בטנק אחד או נגמ"ש - זה תמיד נחשב כניצחון מזהיר וסיבה לחגיגות ניצחון. זה חשוב להם מוראלית ופסיכולוגית, אותנו זה לא צריך להדאיג. ישראל צריכה לפעול ולהתנהל עפ"י מעשייה הישגיה ומטרותיה.
המלחמה תסתיים בהקדם - בהסדר, בגיבוי בינלאומי, ואם אולמרט יעמוד על דעתו וקווי המדיניות שהציג, יש כל הסיכויים שמלחמת לבנון מס' 2 תהיה עם תוצאות חיוביות בהרבה מקודמתה.
ולסיום ניתן לומר: פרשת כפר קנא המצערת והטרגית היא נגזרת מהצורך להילחם באוייב שמסתתר בתוך אוכלוסיה אזרחית, כפי שמוכיחים בבירור תצלומי חיל האוויר. אבל זה ניתן פתח לשונאי ישראל, משמיציה ומהרסיה מבחוץ וכואב יותר מבפנים, להשמיע קול מתוך תסכול, שנאת אחים, עם כיסוי ומעטה אינטלקטואלי פוליטי אוטיסטי הזוי.
ובאשר לקצין הסרבני הראשון של מלחמה זו, יש לשלול את דרגתו, להעיף אותו מהצבא - ולהדביק לו חותמת של ס"ג - סרבן גיוס על המצח לשכמותו בהווה ובעתיד.
ונסיים בהצהרה האלמותית של גליליאו-גלילי, לפני שהועלה למוקד ע"י האינקוויזיציה "ואף פי כן נוע תנוע".
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
