יהושע גלזר (שאת כנויו "שייע" נשאו רבים בדבקות לאורך ימים) נולד בארץ ישראל ב-1927 ובילה את ילדותו בתל אביב הקטנה. החל לשחק בקבוצת הילדים "מכבי מיכאל ת"א" וממנה עבר לקבוצת הבוגרים. זכה עם קבוצתו באליפות הליגה הראשונה אחרי קום המדינה ומאז זיכה אותה בשלל תארים בזכות כושר ההבקעה שלו. את ראשית דרכו עשה דווקא כמגן אך עד מהרה התקדם לעמדת החלוץ המרכזי וזכה באורח קבע ב"חולצה מספר 9" שזה גם שם החוברת האוטוביוגרפית שכתב בשנות ה-50 עם העיתונאי יזהר ברנר. בחוברת זו ניכר חוש ההומור שלו שבא לידי בטוי על המגרש ומחוצה לו. גלזר, שצורף לנבחרת הלאומית מיד עם הצטרפותו לקבוצת הבוגרים של "מכבי ת"א", הבקיע 18 שערים במסגרת 32 משחקים בין-לאומיים בהם שיחק. ממוצע גבוה ביותר שלמעשה אף כדורגלן ישראלי לא הגיע אליו. אחד המשחקים הבלתי נשכחים שלו היה נגד נבחרתה של ברית-המועצות ב-1956 באיצטדיון רמת-גן.
רגע השיא במשחק (שהתקיים באיצטדיון הלאומי ברמת-גן לעיני 60000 צופים) היה כשהובקע שערו של השוער הרוסי האגדי לב יאשין בנגיחה אדירה לבין חיבורי הקורות , ויצר שוויון תוצאה 1:1.
עד היום מצטמרר מי שמקשיב להקלטה ההסטורית של השדר הבלתי נשכח נחמיה בן-אברהם מהמשחק, לאחר הבקעת השער של נחום סטלמך. וכך זה נשמע - בן-אברהם על רקע צהלות הצופים: "אני מעביר את מיקרופון לרשות הקהל...!".
למרות שישראל הפסידה באותו משחק בתוצאה 2:1, נחשבה התוצאה להישג של הנבחרת, במיוחד לאור התוצאה בברית המועצות (תבוסה של 5:0) באיצטדיון ע"ש לנין. משחק זה היה מעין דו-קרב בין דוד לגולית ובעצם נבחרתה של ישראל היתה קרובה ליצור סנסציה על-ידי השוואת התוצאה לקראת סיום המשחק. כשתי דקות לקראת הסיום פרץ "שייע" לכוון השער של יאשין ופתאום נוכח לדעת שהוא ניצב יחיד נגדו ובינו לבין השער מפריד רק השוער. גלזר מרוב התרגשות בעט בעוצמה ישר לידיו של יאשין במקום לכוון לצידי השער. את אנחת האכזבה של הקהל העצום אין לשכוח, אך גם את דבריו של מרכיב הנבחרת דאז(כן היתה מין פונקציה כזאת ב"עידן הפיפטי פיפטי"): "טוב שגלזר החמיץ את השער, אחרת היינו צריכים לראות אותו בנבחרת עוד דור לפחות!". אכן היו כאלה שהפופולריות של גלזר היתה להם לזרא, בלוריתו המתנפנפת (הסמל המסחרי שלו) והברקותיו על המגרש וליצנותו מחוצה לו, לא חיפו על היותו שחקן עצל מעט שנראה שהיה מחכה רק לקבל את הכדור ולפרוץ לשער.
גלזר פרש מהמשחק בגיל 35 והמשיך לעבוד באגד שם היתה לו מנייה, שקיבל כדי שלא יעזוב לקבוצה טורקית שחפצה ביקרו. עד היום זוכרים לו בעיקר את האפיזודה הבאה:
לאחר משחק הנבחרת במוסקבה בו היא ספגה חמישה שערים ללא מענה, ביקרו השחקנים במאוזוליאום על-שם לנין. הם עברו על פני סטלין שהיה חנוט שם וידו פרושה עם חמש אצבעותיו קדימה. גלזר הלץ מייד פרץ בקריאה: "איך הוא חזה מראש שנקבל חמישייה?...".
יהושע גלזר קיבל את התואר "חלוץ היובל" במלאת 50 למדינה, יחד עם חברו לנבחרת השוער יעקב חודורוב והחלוץ נחום סטלמך.
מוסיקאי חובב מדע ואסטרונומיה עוסק בחידונאות בעל שני אתרי טריויה http://www.trivia-liraz.co.il
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.
כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.
כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
