אל אלבומה השלישי של רונה קינן, "שירים ליואל", אי אפשר להתייחס כלכל אלבום אחר. אי אפשר לחפש בו להיטים או לדבר על טרקים בולטים משום שלפנינו דיסק שונה לחלוטין.
"שירים ליואל" הוא ביוגרפיה,סיפור חיים של אדם שמתחיל במוסיקת קברט קרקסית באביב תל אביבי במחצית הראשונה של המאה ה20 וממשיך דרך ילדות בצל השואה, אהבה ראשונה,חלומות בוסה נובה בצל קרב,זוועות מלחמה,בעיות שינה,דיכאון ומסתיים בקמילה איטית אל הסוף.
רונה קינן ממשיכה באלבום הזה רצף בו התחילו פוליקר ב"אפר ואבק" וארצי ב"חום יולי אוגוסט" לפני למעלה מעשרים שנה בו היצירה מבטאת כאבים שעוברים בין שני דורות במשפחה ומטילים צל כבד, הפעם של דור הקמת המדינה,על דור ילדי שנות השבעים והשמונים.
קינן עם עיבודים מדוייקים של יוני סילבר והפקה מוסיקלית יצירתית של אסף תלמודי,מגישה כאן ברגישות ובהומור (הכולל אזכור ל"אושר" מ"ארץ טרופית יפה")גם יחד דיסק שאינו קל לעיכול אך בהחלט כזה שמספר סיפור שקשה להתנתק ממנו.
בשלש מלים:רגיש ועדין להפליא.
מורה לאנגלית ולתאטרון בתיכון רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
