שאלה
מהי שפיות?
תשובה.
פירוש המילה שפיות היא, צלילות, בהירות, תקינות.
כלומר, הצלילות, הבהירות והתקינות משקפים את היכולת של בן האנוש לתרגם את עצמו, כלומר את זהותו האמיתית באופן הברור, הצלול ובהיר, כך שתתאפשר לו היכולת לתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי באופן הברור, הצלול והבהיר.
השינוי מאי שפיות לשפיות, זהו מעבר מבן אנוש שחי בבלבול רגשי, מחשבתי עם הדמיונות שנלווים אל הרגשות, ושאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי את חייו באופן אינסטינקטיבי ומתנהג באופן אוטומטי, לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, ומבין שהוא האחראי הבלעדי לתכנון חייו, כשהמהות והמטרה לחייו מובנים לו, הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית.
לכן, התנהגותו של בן האנוש היא בהתאם לרמת המודעות שלו, אם הוא בשלב השפיות, ואז היכולת שלו להבין את עצמו ברורה לו, או בשלב האי שפיות, ואז היכולת שלו להבין את עצמו מוגבלת.
כלומר, יכולת השפיות נובעת בעצם, מכך שבן האנוש תיקן את עצמו, את אישיותו והשתנה, ביצע לעצמו את הטרנספורמציה, את השינוי.
הגורם העיקרי לאי שפיותו של בן האנוש, ולהתנהגותו שמשתנה ושאינה יציבה ושהיא אינה רגועה, אלה הם הרגשות הפנימיים שבו.
הפעלת הרגשות הפנימיים לא מאפשרים לבן האנוש לתרגם באופן הברור את עצמו, את זהותו האמיתית, ואת היכולת שלו לתרגם את המציאות האמיתית בה הוא חי.
כדי לתקן, ולהביא את הגוף הפיזי לשינוי שיאפשר את השפיות מבחינה תודעתית והתנהגותית, צריך להבין מהם אותם התיקונים האישיים שעל בן האנוש לבצע, ולבצע אותם.
בן אנוש רגוע, כלומר כשהוא אינו מפעיל את הרגשות הפנימיים שבו הוא מחובר לעצמו.
נטרול הרגש שמאפשר את הרוגע הפנימי וההתחברות לאני העצמי, זהו תהליך של למידה על מכלול הרגשות הפנימיים שקיימים בנו, ושאיתם נולדנו ושאיתם אנחנו חיים באופן אינסטינקטיבי ומתנהגים באופן אוטומטי, שנלמד ונעשה מתוך ניסיון החיים והידע שצברנו על עצמנו במהלך חיינו, ונטרול הרגשות הפנימיים צריך להיעשות מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, ולא מתוך הדחקה, כי כשמדחיקים אז הרגש עדיין קיים.
כמובן שכדי להביא את הגוף הפיזי למצב של רוגע, עלינו לחיות באורח חיים בריא.
אורח חיים בריא זהו אורח חיים שהוא רגוע ושלוו, שקשור להבנה במגוון רחב של נושאים שקשורים לכך, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות, שמירה על טמפרטורת הגוף, לחיות ללא לחץ של זמן, ועוד.
חינכו, תכנתו ואילפו אותנו שיש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת היא, להפעיל את גופנו הפיזי באמצעות הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שימחה, תשוקה ועוד.
אפשרות שנייה היא, להפעיל את גופנו הפיזי גם עם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדות, דיכאון, ייאוש, כעס ועוד.
אבל ישנה אפשרות שלישית, להפעיל את הגוף הפיזי שלנו ללא הרגש שגורם לנו להרגשה הטובה, וללא הרגש שגורם לנו להרגשה הרעה, וזהו הרוגע הפנימי, וזהו השקט הפנימי, וזו זהותנו האמיתית.
שאלה:
האם יש מישהו כיום שלמד והתפתח והגיע לרמת מודעות מתקדמת זו?
כלומר, האם יש מישהו, כיום ברמת המודעות של האנושות שהוא בעל שפיות?
האם האנשים, כמו למשל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שקובעים מי הוא בעל שפיות ומי לא, הם בעלי שפיות, שיכולים לכוון את המטופלים שלהם לכיוון השפיות?
האם יש מישהו שיכול ברמת המודעות כיום, להחליט ולשפוט בן אנוש אחר, ולאבחן אותו, ולהחליט האם הוא בעל שפיות, או שלא?
האם ניתן לקבוע אם בן האנוש הוא נורמאלי, או שהוא לא נורמאלי על פי הקריטריונים של שפוי או לא שפוי?
מסקנה:
ישנם אנשים שחושבים שהם יכולים לאבחן, להחליט ולשפוט אנשים אחרים על פי שפיותם או אי שפיותם.
ישנם אנשים שניתנה להם הסמכות החוקית לעשות זאת על סמך מה שלמדו והתואר שקיבלו מהמערכת הממסדית.
להבנתי אין כיום בעולם ברמת המודעות הקיימת בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, לאף אחד את היכולת להיות שפוי, ולחיות ולתרגם נכון את עצמו, את זהותו האמיתית, ואת המציאות האמיתית שבה הוא חי, שיכול להצהיר על שפיותם או אי שפיותם של אנשים.
סיכום:
שפיות זהו מצב שבו בן האנוש הוא רגוע, נטול רגשות פנימיים, מתוך מודעות לכך, רציונאלי וענייני, שמודע לעצמו ולעצם קיומו, והאחראי הבלעדי לתכנון חייו.
אי שפיות זהו מצב שבו שבן האנוש חי ומתנהג בהתאם לרגשותיו הפנימיים, מחשבותיו ודמיונותיו, שנובעים מאותם הרגשות הפנימיים שבו, שגורמים לו למצבי הזיה ולקונפליקטים פנימיים, ניגודים פנימיים, והוא אינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי במציאויות שהן אשליה, כאשר התנהגותו של בן האנוש שחי על פי רגשותיו נובעת מכל מיני קולות פנימיים, ואין סוף מחשבות ודמיונות.
המעבר מאי שפיות לשפיות זהו תהליך שעל בן האנוש להבין ולעבור עם עצמו ובעצמו, כמובן בעזרתם של האנשים שסביבו שמשמשים לו כהשתקפות למעשיו.
מהות החיים היא המעבר מאי שפיות לשפיות, מאי מודעות עצמית, וחיים שהם מתוך אינסטינקט והתנהגות שנעשית באופן אוטומטי, שאיתם נולדים וחיים, והמעבר למודעות עצמית.
לכן, צריך להבין את התנהגותם שלפעמים מתפרשת כהתנהגות שהיא אינה שפויה, או לא נורמאלית מבחינה חברתית, שמאבחנת, שופטת ומקטלגת את מי ששפוי ומי שאינו שפוי, ואף מרחיקה אותו מהחברה.
ההתייחסות לנושא צרכה להיות לא מי שפוי ומי אינו שפוי, אלא עניינית, רציונאלית להבנת רמת המודעות, ולא רגשית, אמוציונאלית ולא עניינית שלא מאפשרת המשך ההתפתחות, כיוון שבן האנוש עובר תהליך עם עצמו, ותהליך זה הוא אינו קל, אך לתהליך זה יש מהות ומטרה בחיים.
חשוב ללמוד ולסלוח לאנשים שטעו, כי חברה שלא סולחת לאנשים שמוגדרים שאינם שפויים, בעצם פוגעת בעצמה, ועוצרת את עצמה מלמידה והתפתחות אישית וחברתית לרמה מתקדמת יותר, ומאפשרת לטעויות לחזור על עצמן, ומונעת מעצמה מעבר לשלב התפתחותי מתקדם יותר.
המסר במאמר:
כאשר בן האנוש יתקן את עצמו וישתנה, ויהיה רגוע, רציונאלי וענייני, שזוהי זהותו האמיתית, ולא כמו כיום שהוא רגיש, אמוציונאלי ולא ענייני, שאינו יודע מהי זהותו האמיתית, רק אז יהיה ניתן להתחיל להבין מהי שפיות, צלילות ובהירות.
יוסי קרמר - מלווה להתפתחות אישית.
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
כניסה לבלוג שלי בדמרקר - http://yosikramer.cafe.themarker.com/
טלפון - 04-8224276.
טלפון + פקס - 04-8224275.
יוסי קרמר - מלווה ומכוון למודעות והתפתחות.
לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון + פקס - 04-8224275.
טלפון - 04-8224276.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



