נומרולוגיה קבלית - בחירת שם, שינוי, החלפה ותוספת - אוריה זמיר 

בס"ד

נומרולוגיה קבלית – בחירת שם לילוד – בדיקה, שינוי או תוספת שמות – אוריה זמיר.

יש ופונים אלי זוגות או יחידים ומבקשים עזרה בבחירת שם לבנם / בתם הנולד/ת. אני במענה מבקש שימציאו לי כמה שמות ואעזור להם לבחור את המתאים מבין השמות.

על-פי רוב הורים שוקלים במשך זמן קצר מספר שמות שעל הפרק ובוחרים אחד מהם, כמעט ללא קושי. באורח פלא, גם אם היתה בתחילה אי הסכמה, הרי שמרגע שהסכימו על שם, שניהם מקבלים אותו בהסכמה ושמחה.

השם נבחר למעשה ע"י נשמת הילוד, לאחר ארבעים ימי הריון, אז נכנסת הנפש לגוף העובר וכבר מתקיימת בו שלמות מסויימת. השם הינו "כלי העבודה" או התיקון אותו בא אותו ילוד לתקן בעולמנו. השם אמור לייצג את האדם על תכונותיו, יתרונותיו וכישוריו כמו גם על מוגבלויותיו וחסרונותיו.  הנשמה יודעת בדיוק מה תיקון עליו לתקן והשם ישקף זאת.

דוגמא א' : אם אדם נקרא אריה במילרע (כמו החיה) ומציג עצמו כאריה במילעיל, הרי שהוא מחטיא את המטרה. השם אריה "נגזר" ממילת "יראה", ואכן האריה מכונה "מלך החיות" ולא בכדי. הידעתם כי האריה הינו בעל החיים היחידי שיעדיף להלחם ולהסתכן במות, כאשר עדת צבועים תוקפת אותו ומנסה לחטוף את טרפו. על-פי רוב ינצח האריה בקרב המר בגלל נחישותו ואומץ ליבו, אך אם לא ניצח, יגזר דינו למוות.

דוגמא ב' : בחורה בשם "יפה" במילרע, המציגה עצמה כ"יפה" במילעיל, מונעת מעצמה הקרנת יופי פנימי החוצה. יש מי שנבוכה לומר "יפה" כפי שיש לומר ובזאת לא תעורר איש להבחין ביופיה הפנימי (הדבר קשה אף יותר, אם אינה יפה כלל ועיקר והחיצוניות משמעותית לגביה).

מקורות והסברים :

(בראשית ב) יט : ויצר יהו"ה אלהי"ם מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו :
(רש"י) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה וגו' . סרסהו ופרשהו כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו לעולם : (שמו לעולם, שנאמר : (ירמיה יג)  כג : היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע )  

שם כ : ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו :
(רש"י) ולאדם לא מצא עזר. כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה, אמר לכלם יש בן זוג ולי אין בן זוג.

(שכן שם האדם מעיד גם על חסרונותיו ואילו שמות בני הזוג מעידים על שלימות הזוג, שכן הם משלימים הדדית האחד את האחר).

(כתוב "ויצר" ביו"ד אחת, שיש בחיה רק יצר אחד. ונקראת הבהמה, בהמה אותיות "בה-מה", משמע מה שאתה רואה, זה מה שיש, בה נמצא כל מה שיש בה ואין חלק רוחני גבוה. להבדיל לאשר נאמר על האדם "וייצר" בשני יודי"ם, שיש בו יצר הטוב ויצר הרע.

וגם כתוב "ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו", משמע הקב"ה יצר את בעלי החיים שלמים בגופם, תכונותיהם

ומנהגם. ומצפה הקב"ה שהאדם יתבונן היטב בחיה, יעמוד על טיבה ותכונותיה ויקרא לה בשם הולם, כפי שהזכרנו למעלה, אריה – לשון יראה, דב – מדובב את הטרף, נמלה – בריה חרוצה, שביתה נראה כמו נמל ימי,

חתול – שמחתל את צרכיו, כלב – שהוא כמו לב וכיוצא באלה עוד רבים.

מובא בספר הבהיר : וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, כלומר הוא גופו הוי כך, ומנלן דשמו גופו הוי דכתיב (משלי י' ז) זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב, אטו שמו ירקב אלא גופו, הכי נמי גופו : עד כאן.

* ומוסיף לנו ספר הבהיר כי השם והגוף חד המה, משמע כשם שהשם הוא כלי התיקון, כך גם הגוף.

בשלב הבא, לאחר שהמציאו ההורים מספר שמות, אני מבקש מהם לתאר את התכונות הרצויות להם בילד.

וכך כשבידי השמות והתכונות הרצויות, אני בודקם ומסביר להורים איזה שם הולם יותר את רצונותיהם (רצונותיהם לכאורה, שהרי גם המחשבות על תכונות רצויות כמו השמות, מגיעות להם מהרך הנולד) למעשה איני ממליץ להם במפורש על שם מסויים.

לסיכום אוסיף כי כאשר "בוחרים" לרך הילוד שם על שמו של אחר (ידוע) כמו סב, או דמות מקראית, הרי שחלק מתכונותיו ילווה גם את הילד המדובר. ועל זאת הדרך יש גם לבחור סנדק ראוי לתוארו.

זהר הקדוש : בראשית תרי שב''א, ואינון תרין נקודין תרי יצירות, דאתמר בהון (בראשית ב יט) וייצר יהו''ה אלהי''ם מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכו'. תא חזי כמה נשמתין וכמה ציורין צייר קודשא בריך הוא בדיוקנא דמרכבות דלעילא, דאינון חיות הקדש, דירתין בני נשא נשמתין מנייהו, ואייתי קודשא בריך הוא לאדם בגלגולא על כלהו, לראות מה יקרא לו, ולא אשכח עזר בהון, הדא הוא דכתיב (שם יח) ולאדם לא מצא עזר כנגדו, ואיהו קרא לון לכל חד שמהן כפום חילא דלעילא, דאתמר בהון (ישעיה מ כו) המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא, לכל חיה ומלאך ואופן קרא לון בשם ידוע, לכל חד על מתכונתו בעבודתו ובמשמרתו.

• נדמה לי כי מאמר הזהר הקדוש ברור די הצורך, על-כן לא אפרשו ולא אבארו.

קהלת ז א : טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו:
(רש"י) טוב שם משמן טוב . יפה לאדם שם טוב משמן טוב , וביום המות טוב השם מיום הולדו לכך הוקש שם טוב לשמן יותר משאר משקין שהשמן אתה נותן לתוכו מים והוא צף ועולה וניכר אבל שאר משקין אתה נותן לתוכן מים והם בולעים , טוב שם משמן טוב שמן טוב יורד למטה שנאמר ( תהלים קלג ) כשמן הטוב היורד על הזקן שם טוב עולה למעלה שנאמר ( בראשית יב ) ואגדלה שמך , שמן טוב לשעה ושם טוב לעולם שנאמר ( תהלים עב ) יהי שמו לעולם , שמן טוב הולך מקיתון לטרקלין ולא יותר ושם טוב לסוף העולם אמר רבי יהודה ברבי סימון מצינו בעלי שמן טוב נכנסו למקום החיים ויצאו שרופי' והם נדב ואביהוא שנמשחו בשמן המשחה ומצינו בעלי שם טוב שנכנסו למקום המיתה ויצאו חיים חנניה מישאל ועזריה שיצאו מכבשן האש : ויום המות מיום הולדו . נולדה מרים אין הכל יודעין מה היא מתה נסתלקה הבאר וכן אהרן בעמוד ענן וכן משה במן :

(מצודת דוד) טוב שם . שם טוב היוצא לאדם מרחוק בעבור מעשיו ההגונים הוא יותר טוב משמן הטוב הנודף ריח טוב למרחוק , כי שמן הטוב דרכו להפיג ריחו בכל עת והוא הולך וחסור , אבל שם טוב דרכו ללכת ולהתגבר בכל פעם : ויום המות . יותר טוב לאדם יום המות מיום הולדו , כי השם הטוב שיצא לו בחייו לא יפסק אחר המיתה , אבל ביום הולדו אין ידוע עדיין אם יזכה לשם טוב ואם יתקיים השם :

* אף כאן לא ארחיב. שהרי כבר נאמר ונכתב, קהלת ב יד : החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך..........

בברכת אהבת ישראל, אוריה זמיר.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי