הכנות לטיול בניו זילנד
ניו זילנד היא מדינת איים באזור הפסיפיק. רחוקה מכל חלקת אדמה אחרת, נראית ניו זילנד כחלקת המשחקים של הבריאה. הרי געש, נופי ירח, יערות גשם, אגמים בלי סוף, נהרות, מפלים, מפרצונים, לווייתנים, כלבי ים, אריות ים, פינגווינים, דולפינים, כולם נאספו להם לאותה חלקה, לאותה מסיבה של הטבע, כאילו כדי לבחון כיצד הם נראים זה לצד זה. קיימות אלפי דרכים שונות לראות ולחוות את המקום הקסום והמופלא הזה.
מטיילים מגיעים ממקומות שונים לתקופות זמן שונות עם סגנון אחר, אמצעים אחרים ורצונות נפרדים. גם אתם תצטרכו למצוא את הקצב שלכם בכדי לשמוע את המוסיקה שבטבע הניו זילנדי. בכל מקום שאליו תפנו, תמיד ימתין מסלול אפשרי. הוא יכול להיות קצר, יכול להיות ארוך, עשוי להיות קל או עלול להיות קשה. האפשרויות כולן שם, זו לצד זו, ההחלטה שלכם מתמצה רק במי מהן לבחור.
איך בונים מסלול - * היכן מתחילים: ההמלצה הראשונה עבור תכנון הטיול היא בחירת נקודות הכניסה והיציאה מניו זילנד כך שאחת תהיה באי הדרומי (כרייסטצ'רץ') והשנייה באי הצפוני (בד"כ אוקלנד).
בצורה זו תשתמשו פעם אחת בלבד בשירותי המעבורת, הנעה בין עיר הבירה וולינגטון, שבאי הצפוני לעיירה הקטנה פיקטון, שבאי הדרומי. * לעולם בעקבות השמש: "חוק האצבע", הנוגע לתכנון הטיול ולשאלה מהיכן מתחילים ואיך מתקדמים הוא "חוק השמש".
האי הצפוני הוא אזור יבש יותר וחם יותר ולכן "גמיש" יותר מבחינת מועדי הטיול. האי הדרומי הוא האיזור הקריר והגשום יותר, בעיקר בצדו המערבי. מסיבה זו המתחילים את הטיול בניו זילנד בראשית עונת הטיולים, קרי אוקטובר-נובמבר, יעדיפו בד"כ להתחיל מהאי הצפוני ולסיים באי הדרומי.
בדיוק מאותה סיבה, אלו המתחילים את הטיול בחצי השני של עונת התיירות, קרי בפברואר-מרץ, יעדיפו בד"כ לעשות סיבוב הפוך - להתחיל באי הדרומי ולסיים באי הצפוני. * חלוקת הזמן: מרבית המטיילים בוחרים לחלק את זמנם בניו זילנד כך ש 2/3 יוקדשו לאי הדרומי ו 1/3 לאי הצפוני. הסיבה לסכמה הזו היא מספרם הגדול של הטרקים באי הדרומי, המהווים נקודת משיכה בולטת עבור מטיילים רבים.
אז מה כדאי לקחת לטרקים ?? (בהנחה שזה טרק עם לינה בבקתה או באוהל)
ביגוד ליום ההליכה - נעלים נוחות , מכנסים נוחים להליכה (עדיף מבד דק שמתייבש במהירות), חולצה מאווררת קצרה (תרמית), חולצה ארוכה , מעיל פליז , מעיל ומכנס לגשם , צעיף , כובע , כפפות . לבוש ללילה - זוג גרביים נוסף , מכנס תרמי / גטקעס / טרנינג , חולצה חמה , שק שינה, קרסוליות (Gaters), מזרן נוח (רצוי רק במידה וישנים באוהל)
אוכל, ציוד בישול * ערכת בישול: גזיה (רק לבקתות שאין בהן גז), סיר קטן, כף/מזלג, קצת תבלינים בסיסיים אפשר לקחת בקופסאות ריקות של פילמים או בשקיות קטנות אטומות.
מומלץ לקחת גזיה עם הברגה המתחברת לבלון גז של 230 גר' בלון עם שסתום ביטחון, בלוני נקר בני 190 גר' קשה יותר להשיג. מומלץ לקנות ערכת בישול הפועלת על אלכוהול. הערכה כוללת כמה סירים. הערכה נוחה לבישול ואפשר להרים איתה ארוחות נפלאות.
הערכה מחממת הרבה יותר מהר מגזיה ולאורך זמן תחסכו בעזרתה כסף, כיוון שהאלכוהול - חומר הבעירה שלה - מספיק להמון זמן והרבה יותר זול מגז.
אפשר לקנות בכל חנות ציוד, ואם רוצים להתפנק אפשר לקנות ערכה המצופה בטפלון. החברה המוכרת ביותר היא turangi. יעיל בגבהים, לא קופא.
ציוד עזר נוסף * ערכת עזרה ראשונה. * שקיות חזקות אטומות למים שנכנסות בתוך התיק כשכבה נוספת - את כל הציוד שמים בתוכה, וזו ההגנה הטובה ביותר מפני חדירת מים וגשם (צריך לדאוג לסגור כראוי בחלק העליון). התרמיל אולי יירטב חיצונית אבל התכולה תמיד תישאר יבשה. * שקיות פסגור - בכל סופרמרקט, בעמדת הפיצוחים, ישנן שקיות פסגור ב- 4 מידות. מדובר בשקיות טובות ואטומות, המיועדות להכנסת פיצוחים. את השקיות מקבלים בחינם בסופרמרקט, המטייל יכול להשתמש בהן לאחסון מסמכים, ביגוד וכו'. חפצים חשובים יותר כמו מצלמה או אוכל, שחשוב שיישאר יבש, כדאי לשים בשקיות אטומות נוספות - ליתר בטחון. * מקלות הליכה לטיפוס עוזרים מאוד בעליות, אבל הם ממש הצלה בירידות, במיוחד למי שסובל מבעיות בברכיים. הליכה נכונה עם מקל מכוון מורידה כ % 25 עד 30% מעומס על הברכיים, מומלץ בחום.
מים - אנחנו הישראלים, מתורגלים לסחוב ליטרים רבים של מים. בניו זילנד העניין מעט שונה. פעמים רבות תמצאו מסלולים מרובי נחלים ומפלים עם מים זורמים ובד"כ נקיים ביותר, כך שניתן לסחוב בקבוק או שניים ולמלא אותם לאורך הדרך. אך התמונה הפסטורלית הזו עלולה להטעות מעט ביחס לאיכות המים בניו זילנד.
לאורך שבילי המטיילים קיימים אזורים הנגועים באמבות (Giardia), בהם מוכרחים לטהר את המים. לכן, לפני כל טרק, מומלץ להתייעץ עם ה- DOC בנוגע לאיכות וניקיון המים ובכל מקרה להסתובב עם טבליות לטיהור מים.
לפרטים: http://www.biosecurity.govt.nz/didymo
* התמודדות עם זבובי החול (סנד פלייס, sand flies):
למי שמסרב להשתמש בתכשירים הכימיים מבוססי ה-deet, הנה פתרון קל, זול ויעיל: קנו חומר חיטוי detthol באחד מהסופרמקרטים. ערבבו בבקבוק שפריצר את החומר יחד עם שמן זית (חצי חצי). השמן יחזיק את חומר החיטוי על העור שלכם, וריח חומר החיטוי ידחה את הזבובים. בנוסף, אם כבר נעקצתם, החומר מקל במקצת על העקיצות (בצורתו הנקייה בלי השמן הוא מאוד יעיל). אנחנו נהיינו חולים מה-deet ולכן שאלנו מקומיים שנתנו לנו את הפתרון הזה. עוד כמה עצות על סנד פלייס, מתוך אחד הפליירים של ה-DOC הזבובים נמשכים לבגדים כהים, לכן לפחות בלילה, אחרי שסיימתם את ההליכה של אותו יום, עברו לבגדים בהירים ככל האפשר. אם זבוב עקץ אתכם, אל תמעכו אותו אל תוך העקיצה אלא הברישו אותו הצידה בעדינות. מעיכת הזבוב אל תוך העקיצה תשחרר יותר מהרעל לדם שלכם, וככה העקיצה תגרד יותר. בנוסף, מסתבר שזבובי חול נמשכים לריח שנשאר אחרי שחבריהם מתו, מכאן שהריגת הזבוב על עורכם רק תביא עוד מחבריו (כן, זה נוגד את האינטואיציה).
בקתות ולינה בטרקים - אחת החוויות הטובות ביותר שיישארו לי תמיד מניו זילנד אלו הן הבקתות בטרקים.
נקודת ריכוז בסוף כל יום, בצורת בית עץ קטן עם גג אדום, בו נפגשים מטיילים שונים ומשונים מארצות שונות, דוברי שפות זרות. אחרי יום הליכה מעייף, מדליקים ביחד את האח, תופסים פינה שלווה על מזרון, או מבשלים ארוחת ערב.
תמיד תכנסו ותזכו לקבל חיוכים מכל הכיוונים ואם רק תרצו, תמצאו את עצמכם שקועים בשיחה קולחת (האנגלית פחות, אבל למי אכפת...)
הבקתות נשמרות נקיות ונעימות בזכות הפקחים (Wardens), שהם עובדי ה- DOC (וזה לא אומר שלכם, כמטיילים, אין אחריות בנושא!!) פקחים אלו לעיתים נמצאים בבקתה על בסיס קבוע ולעיתים הם רק מבקרים בה מדי מספר ימים. הם אלו האחראים על תפעול הבקתה, והם האלו המשמשים כתובת בכל מקרה של בעיה במהלך הטרק.
דירוג סוגי הבקתות - ה- DOC מדרגים את הבקתות על פי חלוקה לקטגוריות: 1. בקתות בטרקים המרכזיים, הקרויים גרייט ווקס (Great Walks): עלות 40$ ללילה (תלוי בטרק עצמו ובאיכות הבקתה). בבקתות אלה תמיד יהיו גז, מים, אח, מזרונים ושירותים נקיים ברמה טובה. 2. רוב הבקתות בטרקים המכונים באק קאונטרי טרק (Back Country Track): עלות כ 1- עד 12 דולר ניו זילנדי. בקתה כזו כוללת מזרונים לשינה, אח, שירותים ובד"כ כיור עם מים זורמים (מי גשם שנאגרו). 3. בקתות ישנות ופשוטות: עלות כ 7 - 8 דולר בד"כ אין כיור בבקתה. לפעמים יש חבית מי גשם שנאגרו, אך לעתים תדרשו להביא מים מהנחל הקרוב.
כרטיסים 1. כרטיסים לקטגוריה הראשונה (גרייט ווקס) יש לקנות ספציפית עבור כל טרק במשרדי ה-DOC. את הכרטיסים תדרשו להציג לפקח (Warden) בבקתה.
שימו לב שהמקומות מוזמנים ברב הטרקים ולפעמים תדרשו להזמין זמן רב מראש (מספר המיטות מוגבל!). 2. כל שאר הכרטיסים הם בבחינת "פאסים" כלליים ועליכם לקנותם במשרדי ה- DOC . כמות הכרטיסים שיש לקנות היא בהתאם לבקתות בהם תשנו. אם יצאתם לטרק של 2 לילות בבקתות מהקטגוריה השנייה, קנו 4 כרטיסים . כרטיסים אלו תופסים בכל הטרקים מקטגוריה 2, ולכן במידה וקניתם ולא השתמשתם במהלך טרק מסוים, תמיד תוכלו להשתמש בטרק הבא. את הכרטיסים יש לתת לפקחים (Wardens) במידה והם נמצאים במקום, או לשים בתיבה המיועדת לכך. המקומות בבקתה אינם מוזמנים מראש, ומנוהלים בשיטת המגיע הראשון זוכה. Annual Hut Pass- שווה לקנות במידה ותעשו טרקים רבים עם בקתות מקטגוריות 2/3 .
במידה ומתכננים לעשות טרקים שונים וללון לפחות 9 לילות בבקתות מסוג זה הכרטיס משתלם, ככל שעושים יותר טרקים ולינות (מקטגוריה 2) הכדאיות עולה.
הכרטיס תקף למשך שנה וניתן לרוכשו בכל משרדי ה- DOC. הכרטיס הוא אישי עם פרטי הרוכש. אוהלים - כמעט בכל הבקתות תוכלו להקים אוהל בשטח המיועד לכך ולהשתמש בשירותי הבקתה בעבור מחיר זול יותר (לא תמיד ניתן בבקתות מהקטגוריה הראשונה, יש לבדוק עם ה-DOC). על פוסום, עכברים ואוהלים - אם אתם ישנים באוהל בזמן טרק, יתכן שתתקלו בלילה בפוסום (possums) או בעכברים, שינסו להגיע לאוכל שלכם - בין אם הוא בתיק או בתוך האוהל. לכן, רצוי להשאיר את האוכל בבקתה. אם זה לא אפשרי, השאירו את האוכל עמוק בתיק, וסגרו טוב טוב את כל הכיסים. במקרה כזה יתכן שעדיין תזכו לביקור מאחת החיות, גם אם היא לא תגיע בסופו של דבר לאוכל עצמו.
על מנת למנוע אפילו מפגש שכזה, אפשר להשתמש בספריי נגד יתושים המכיל DEET על התיק. מומלץ לרסס גם את האוהל כדי למנוע מעכברים לטפס עליו ולהפריע למנוחתכם.
מידע, מפות ורישום מלבד רכישת אוכל ואריזת הציוד, ישנם מספר דברים נוספים שחשוב לעשות לפני הטרק. מידע ומפות - גשו למשרדי ה- DOC הקרובים על מנת לקבל את כל המידע הדרוש על הטרק: 1. מפות מסלולים והערכת זמן כללית לכל חלק במסלול. המפות כוללות תיאור מפורט של המסלול והסבר כללי על אזור הטרק. 2. רכישת כרטיסים לבקתות ואתרי קמפינג. 3. גז: וודאו עם אנשי ה- DOC לגבי אספקת גז בבקתה כי חבל לסחוב אם אין צורך. 4. את כל המידע הדרוש לצורך הטרקים תמצאו במשרדי ה- DOC, או אם ברשותכם אחד ממדריכי הטיולים (אני השתמשתי ב- Tramping in New Zealand). בכל מקרה המידע שמספק ה- DOC מספיק בהחלט. 5. חניית הרכב לפני טרק: הלונלי פלנט (טרמפינג, הנ"ל) וגם בעלי העסקים באזורי הטרקים טוענים כי לא בטוח להשאיר את האוטו בחנייה למשך זמן הטרק, כי יש פריצות. לכן, הם ימליצו להשאיר את הרכב בחניון כזה או אחר ויגבו ממכם כסף.
מניסיוננו, אין סכנה שכזאת. ניו זילנד היא אחת המדינות הבטוחות בעולם, ואנחנו חנינו בכניסה למספר רב של טרקים ולא קרה כלום. בנוסף, אי אפשר לדעת אם יפרצו לכם את האוטו בחניון ה"מוגן" או לא, כיוון שהחניונים הם לא באמת מוגנים וכנראה שגם הפורצים יודעים לזהות את החניונים האלו. פשוט תדאגו לקחת את כל דברי הערך מהמכונית, ובמקרה הכי נורא תחזרו לחלון פרוץ ומינוס כמה תחתונים.
תחזיות מזג אוויר - מזג האוויר יכול להשפיע על הטרק לכיוונים שונים, לכן נסו להתאים בין מזג האוויר לאופי המסלול ( ביום גשום /מושלג/ קר כדי לוותר על חציית רכס הרים או טיפוס קשה) בנוסף, במשרד ה- DOC ימליצו לדחות את הטרק עקב מז"א.
באופן כללי, מזג האוויר בניו זילנד מאוד לא צפוי לכן מומלץ לקחת יותר אוכל מהמתוכנן ולהפעיל שיקול דעת: אם גשום - אולי עדיף להישאר בבקתה ולא להתבאס בהליכה בגשם.
רישום - Intention forms - (רלוונטי רק לטרקים שאינם בקטגורית ה- Great Walks בהם נרשמים אוטומטית עם קניית הכרטיס). לפני היציאה לטרק, ה- DOC ממליץ, מטעמי בטיחות, למלא טופס לגבי הפרטים האישיים ולמספר הימים המתוכנן.
בנוסף, בבקתות ישנו ספר (Intention Book) שמבצע מעקב על המטיילים כך שבמידה וקורה משהו יוכלו עובדי ה- DOC לאתר מטיילים בצורה מדויקת ביותר.
טיול מוצלח ומהנה מראובן אתר
אתר טיולים
ניו זילנד היא מדינת איים באזור הפסיפיק. רחוקה מכל חלקת אדמה אחרת, נראית ניו זילנד כחלקת המשחקים של הבריאה. הרי געש, נופי ירח, יערות גשם, אגמים בלי סוף, נהרות, מפלים, מפרצונים, לווייתנים, כלבי ים, אריות ים, פינגווינים, דולפינים, כולם נאספו להם לאותה חלקה, לאותה מסיבה של הטבע, כאילו כדי לבחון כיצד הם נראים זה לצד זה. קיימות אלפי דרכים שונות לראות ולחוות את המקום הקסום והמופלא הזה.
מטיילים מגיעים ממקומות שונים לתקופות זמן שונות עם סגנון אחר, אמצעים אחרים ורצונות נפרדים. גם אתם תצטרכו למצוא את הקצב שלכם בכדי לשמוע את המוסיקה שבטבע הניו זילנדי. בכל מקום שאליו תפנו, תמיד ימתין מסלול אפשרי. הוא יכול להיות קצר, יכול להיות ארוך, עשוי להיות קל או עלול להיות קשה. האפשרויות כולן שם, זו לצד זו, ההחלטה שלכם מתמצה רק במי מהן לבחור.
איך בונים מסלול - * היכן מתחילים: ההמלצה הראשונה עבור תכנון הטיול היא בחירת נקודות הכניסה והיציאה מניו זילנד כך שאחת תהיה באי הדרומי (כרייסטצ'רץ') והשנייה באי הצפוני (בד"כ אוקלנד).
בצורה זו תשתמשו פעם אחת בלבד בשירותי המעבורת, הנעה בין עיר הבירה וולינגטון, שבאי הצפוני לעיירה הקטנה פיקטון, שבאי הדרומי. * לעולם בעקבות השמש: "חוק האצבע", הנוגע לתכנון הטיול ולשאלה מהיכן מתחילים ואיך מתקדמים הוא "חוק השמש".
האי הצפוני הוא אזור יבש יותר וחם יותר ולכן "גמיש" יותר מבחינת מועדי הטיול. האי הדרומי הוא האיזור הקריר והגשום יותר, בעיקר בצדו המערבי. מסיבה זו המתחילים את הטיול בניו זילנד בראשית עונת הטיולים, קרי אוקטובר-נובמבר, יעדיפו בד"כ להתחיל מהאי הצפוני ולסיים באי הדרומי.
בדיוק מאותה סיבה, אלו המתחילים את הטיול בחצי השני של עונת התיירות, קרי בפברואר-מרץ, יעדיפו בד"כ לעשות סיבוב הפוך - להתחיל באי הדרומי ולסיים באי הצפוני. * חלוקת הזמן: מרבית המטיילים בוחרים לחלק את זמנם בניו זילנד כך ש 2/3 יוקדשו לאי הדרומי ו 1/3 לאי הצפוני. הסיבה לסכמה הזו היא מספרם הגדול של הטרקים באי הדרומי, המהווים נקודת משיכה בולטת עבור מטיילים רבים.
אז מה כדאי לקחת לטרקים ?? (בהנחה שזה טרק עם לינה בבקתה או באוהל)
ביגוד ליום ההליכה - נעלים נוחות , מכנסים נוחים להליכה (עדיף מבד דק שמתייבש במהירות), חולצה מאווררת קצרה (תרמית), חולצה ארוכה , מעיל פליז , מעיל ומכנס לגשם , צעיף , כובע , כפפות . לבוש ללילה - זוג גרביים נוסף , מכנס תרמי / גטקעס / טרנינג , חולצה חמה , שק שינה, קרסוליות (Gaters), מזרן נוח (רצוי רק במידה וישנים באוהל)
אוכל, ציוד בישול * ערכת בישול: גזיה (רק לבקתות שאין בהן גז), סיר קטן, כף/מזלג, קצת תבלינים בסיסיים אפשר לקחת בקופסאות ריקות של פילמים או בשקיות קטנות אטומות.
מומלץ לקחת גזיה עם הברגה המתחברת לבלון גז של 230 גר' בלון עם שסתום ביטחון, בלוני נקר בני 190 גר' קשה יותר להשיג. מומלץ לקנות ערכת בישול הפועלת על אלכוהול. הערכה כוללת כמה סירים. הערכה נוחה לבישול ואפשר להרים איתה ארוחות נפלאות.
הערכה מחממת הרבה יותר מהר מגזיה ולאורך זמן תחסכו בעזרתה כסף, כיוון שהאלכוהול - חומר הבעירה שלה - מספיק להמון זמן והרבה יותר זול מגז.
אפשר לקנות בכל חנות ציוד, ואם רוצים להתפנק אפשר לקנות ערכה המצופה בטפלון. החברה המוכרת ביותר היא turangi. יעיל בגבהים, לא קופא.
ציוד עזר נוסף * ערכת עזרה ראשונה. * שקיות חזקות אטומות למים שנכנסות בתוך התיק כשכבה נוספת - את כל הציוד שמים בתוכה, וזו ההגנה הטובה ביותר מפני חדירת מים וגשם (צריך לדאוג לסגור כראוי בחלק העליון). התרמיל אולי יירטב חיצונית אבל התכולה תמיד תישאר יבשה. * שקיות פסגור - בכל סופרמרקט, בעמדת הפיצוחים, ישנן שקיות פסגור ב- 4 מידות. מדובר בשקיות טובות ואטומות, המיועדות להכנסת פיצוחים. את השקיות מקבלים בחינם בסופרמרקט, המטייל יכול להשתמש בהן לאחסון מסמכים, ביגוד וכו'. חפצים חשובים יותר כמו מצלמה או אוכל, שחשוב שיישאר יבש, כדאי לשים בשקיות אטומות נוספות - ליתר בטחון. * מקלות הליכה לטיפוס עוזרים מאוד בעליות, אבל הם ממש הצלה בירידות, במיוחד למי שסובל מבעיות בברכיים. הליכה נכונה עם מקל מכוון מורידה כ % 25 עד 30% מעומס על הברכיים, מומלץ בחום.
מים - אנחנו הישראלים, מתורגלים לסחוב ליטרים רבים של מים. בניו זילנד העניין מעט שונה. פעמים רבות תמצאו מסלולים מרובי נחלים ומפלים עם מים זורמים ובד"כ נקיים ביותר, כך שניתן לסחוב בקבוק או שניים ולמלא אותם לאורך הדרך. אך התמונה הפסטורלית הזו עלולה להטעות מעט ביחס לאיכות המים בניו זילנד.
לאורך שבילי המטיילים קיימים אזורים הנגועים באמבות (Giardia), בהם מוכרחים לטהר את המים. לכן, לפני כל טרק, מומלץ להתייעץ עם ה- DOC בנוגע לאיכות וניקיון המים ובכל מקרה להסתובב עם טבליות לטיהור מים.
לפרטים: http://www.biosecurity.govt.nz/didymo
* התמודדות עם זבובי החול (סנד פלייס, sand flies):
למי שמסרב להשתמש בתכשירים הכימיים מבוססי ה-deet, הנה פתרון קל, זול ויעיל: קנו חומר חיטוי detthol באחד מהסופרמקרטים. ערבבו בבקבוק שפריצר את החומר יחד עם שמן זית (חצי חצי). השמן יחזיק את חומר החיטוי על העור שלכם, וריח חומר החיטוי ידחה את הזבובים. בנוסף, אם כבר נעקצתם, החומר מקל במקצת על העקיצות (בצורתו הנקייה בלי השמן הוא מאוד יעיל). אנחנו נהיינו חולים מה-deet ולכן שאלנו מקומיים שנתנו לנו את הפתרון הזה. עוד כמה עצות על סנד פלייס, מתוך אחד הפליירים של ה-DOC הזבובים נמשכים לבגדים כהים, לכן לפחות בלילה, אחרי שסיימתם את ההליכה של אותו יום, עברו לבגדים בהירים ככל האפשר. אם זבוב עקץ אתכם, אל תמעכו אותו אל תוך העקיצה אלא הברישו אותו הצידה בעדינות. מעיכת הזבוב אל תוך העקיצה תשחרר יותר מהרעל לדם שלכם, וככה העקיצה תגרד יותר. בנוסף, מסתבר שזבובי חול נמשכים לריח שנשאר אחרי שחבריהם מתו, מכאן שהריגת הזבוב על עורכם רק תביא עוד מחבריו (כן, זה נוגד את האינטואיציה).
בקתות ולינה בטרקים - אחת החוויות הטובות ביותר שיישארו לי תמיד מניו זילנד אלו הן הבקתות בטרקים.
נקודת ריכוז בסוף כל יום, בצורת בית עץ קטן עם גג אדום, בו נפגשים מטיילים שונים ומשונים מארצות שונות, דוברי שפות זרות. אחרי יום הליכה מעייף, מדליקים ביחד את האח, תופסים פינה שלווה על מזרון, או מבשלים ארוחת ערב.
תמיד תכנסו ותזכו לקבל חיוכים מכל הכיוונים ואם רק תרצו, תמצאו את עצמכם שקועים בשיחה קולחת (האנגלית פחות, אבל למי אכפת...)
הבקתות נשמרות נקיות ונעימות בזכות הפקחים (Wardens), שהם עובדי ה- DOC (וזה לא אומר שלכם, כמטיילים, אין אחריות בנושא!!) פקחים אלו לעיתים נמצאים בבקתה על בסיס קבוע ולעיתים הם רק מבקרים בה מדי מספר ימים. הם אלו האחראים על תפעול הבקתה, והם האלו המשמשים כתובת בכל מקרה של בעיה במהלך הטרק.
דירוג סוגי הבקתות - ה- DOC מדרגים את הבקתות על פי חלוקה לקטגוריות: 1. בקתות בטרקים המרכזיים, הקרויים גרייט ווקס (Great Walks): עלות 40$ ללילה (תלוי בטרק עצמו ובאיכות הבקתה). בבקתות אלה תמיד יהיו גז, מים, אח, מזרונים ושירותים נקיים ברמה טובה. 2. רוב הבקתות בטרקים המכונים באק קאונטרי טרק (Back Country Track): עלות כ 1- עד 12 דולר ניו זילנדי. בקתה כזו כוללת מזרונים לשינה, אח, שירותים ובד"כ כיור עם מים זורמים (מי גשם שנאגרו). 3. בקתות ישנות ופשוטות: עלות כ 7 - 8 דולר בד"כ אין כיור בבקתה. לפעמים יש חבית מי גשם שנאגרו, אך לעתים תדרשו להביא מים מהנחל הקרוב.
כרטיסים 1. כרטיסים לקטגוריה הראשונה (גרייט ווקס) יש לקנות ספציפית עבור כל טרק במשרדי ה-DOC. את הכרטיסים תדרשו להציג לפקח (Warden) בבקתה.
שימו לב שהמקומות מוזמנים ברב הטרקים ולפעמים תדרשו להזמין זמן רב מראש (מספר המיטות מוגבל!). 2. כל שאר הכרטיסים הם בבחינת "פאסים" כלליים ועליכם לקנותם במשרדי ה- DOC . כמות הכרטיסים שיש לקנות היא בהתאם לבקתות בהם תשנו. אם יצאתם לטרק של 2 לילות בבקתות מהקטגוריה השנייה, קנו 4 כרטיסים . כרטיסים אלו תופסים בכל הטרקים מקטגוריה 2, ולכן במידה וקניתם ולא השתמשתם במהלך טרק מסוים, תמיד תוכלו להשתמש בטרק הבא. את הכרטיסים יש לתת לפקחים (Wardens) במידה והם נמצאים במקום, או לשים בתיבה המיועדת לכך. המקומות בבקתה אינם מוזמנים מראש, ומנוהלים בשיטת המגיע הראשון זוכה. Annual Hut Pass- שווה לקנות במידה ותעשו טרקים רבים עם בקתות מקטגוריות 2/3 .
במידה ומתכננים לעשות טרקים שונים וללון לפחות 9 לילות בבקתות מסוג זה הכרטיס משתלם, ככל שעושים יותר טרקים ולינות (מקטגוריה 2) הכדאיות עולה.
הכרטיס תקף למשך שנה וניתן לרוכשו בכל משרדי ה- DOC. הכרטיס הוא אישי עם פרטי הרוכש. אוהלים - כמעט בכל הבקתות תוכלו להקים אוהל בשטח המיועד לכך ולהשתמש בשירותי הבקתה בעבור מחיר זול יותר (לא תמיד ניתן בבקתות מהקטגוריה הראשונה, יש לבדוק עם ה-DOC). על פוסום, עכברים ואוהלים - אם אתם ישנים באוהל בזמן טרק, יתכן שתתקלו בלילה בפוסום (possums) או בעכברים, שינסו להגיע לאוכל שלכם - בין אם הוא בתיק או בתוך האוהל. לכן, רצוי להשאיר את האוכל בבקתה. אם זה לא אפשרי, השאירו את האוכל עמוק בתיק, וסגרו טוב טוב את כל הכיסים. במקרה כזה יתכן שעדיין תזכו לביקור מאחת החיות, גם אם היא לא תגיע בסופו של דבר לאוכל עצמו.
על מנת למנוע אפילו מפגש שכזה, אפשר להשתמש בספריי נגד יתושים המכיל DEET על התיק. מומלץ לרסס גם את האוהל כדי למנוע מעכברים לטפס עליו ולהפריע למנוחתכם.
מידע, מפות ורישום מלבד רכישת אוכל ואריזת הציוד, ישנם מספר דברים נוספים שחשוב לעשות לפני הטרק. מידע ומפות - גשו למשרדי ה- DOC הקרובים על מנת לקבל את כל המידע הדרוש על הטרק: 1. מפות מסלולים והערכת זמן כללית לכל חלק במסלול. המפות כוללות תיאור מפורט של המסלול והסבר כללי על אזור הטרק. 2. רכישת כרטיסים לבקתות ואתרי קמפינג. 3. גז: וודאו עם אנשי ה- DOC לגבי אספקת גז בבקתה כי חבל לסחוב אם אין צורך. 4. את כל המידע הדרוש לצורך הטרקים תמצאו במשרדי ה- DOC, או אם ברשותכם אחד ממדריכי הטיולים (אני השתמשתי ב- Tramping in New Zealand). בכל מקרה המידע שמספק ה- DOC מספיק בהחלט. 5. חניית הרכב לפני טרק: הלונלי פלנט (טרמפינג, הנ"ל) וגם בעלי העסקים באזורי הטרקים טוענים כי לא בטוח להשאיר את האוטו בחנייה למשך זמן הטרק, כי יש פריצות. לכן, הם ימליצו להשאיר את הרכב בחניון כזה או אחר ויגבו ממכם כסף.
מניסיוננו, אין סכנה שכזאת. ניו זילנד היא אחת המדינות הבטוחות בעולם, ואנחנו חנינו בכניסה למספר רב של טרקים ולא קרה כלום. בנוסף, אי אפשר לדעת אם יפרצו לכם את האוטו בחניון ה"מוגן" או לא, כיוון שהחניונים הם לא באמת מוגנים וכנראה שגם הפורצים יודעים לזהות את החניונים האלו. פשוט תדאגו לקחת את כל דברי הערך מהמכונית, ובמקרה הכי נורא תחזרו לחלון פרוץ ומינוס כמה תחתונים.
תחזיות מזג אוויר - מזג האוויר יכול להשפיע על הטרק לכיוונים שונים, לכן נסו להתאים בין מזג האוויר לאופי המסלול ( ביום גשום /מושלג/ קר כדי לוותר על חציית רכס הרים או טיפוס קשה) בנוסף, במשרד ה- DOC ימליצו לדחות את הטרק עקב מז"א.
באופן כללי, מזג האוויר בניו זילנד מאוד לא צפוי לכן מומלץ לקחת יותר אוכל מהמתוכנן ולהפעיל שיקול דעת: אם גשום - אולי עדיף להישאר בבקתה ולא להתבאס בהליכה בגשם.
רישום - Intention forms - (רלוונטי רק לטרקים שאינם בקטגורית ה- Great Walks בהם נרשמים אוטומטית עם קניית הכרטיס). לפני היציאה לטרק, ה- DOC ממליץ, מטעמי בטיחות, למלא טופס לגבי הפרטים האישיים ולמספר הימים המתוכנן.
בנוסף, בבקתות ישנו ספר (Intention Book) שמבצע מעקב על המטיילים כך שבמידה וקורה משהו יוכלו עובדי ה- DOC לאתר מטיילים בצורה מדויקת ביותר.
טיול מוצלח ומהנה מראובן אתר
אתר טיולים
אני מדריך טיולים בארץ למעלה מ 40 שנה ומטייל הרבה בעולם הרחב, לאורך השנים הצטברו אצלי מסלולים רבים ומידע שאני דואג לעדכנו. בין יתר עיסוקי אני מנהל חנות לציוד טיולים ועוזר למטיילים בהכנת מסלולי טיולים.
ציוד מחנאות
ציוד מחנאות
