בס"ד
מאז ומתמיד היתה קיימת כמיהה בלתי פוסקת של האדם להגיע לדרגות גבוהות של תובנה. לחוש כשותפו של הקב"ה לבניית עולם. לשפר , להוסיף ולחדש כל הזמן - משום "אין בית מדרש ללא חידוש"(חגיגה). האדם מפעיל כל הזמן חכמתו ועוצמתו האינטלקטואלית כדי להכיר טוב יותר את העולם. אנו מוצאים בתנ"ך שפע של אמרות ותפיסות עולם המדגישות חשיבות החכמה:
•
ובלב כל אדם נתתי חכמה ( שמות לא-6)
•
הלא חכמה תיקרא ותבונה תיתן קולה (משלי ח- 1)
•
החכם עינו בראשו ( קהלת ב- 14)
בקהלת החכמה מהווה אחד הנושאים המרכזיים, חמישים ואחת פעמים נזכרות מילים הקשורות לחכמה. כדי להיות חכם צריך לעמול קשה , להתבונן בנעשה סביבנו , ללמוד כל הזמן ולהוסיף חכמה. דרך החכמה ניתן להכיר ולבדוק את העולם,,," ונתתי את ליבי לדרוש ולתור בחכמה, על כל אשר נעשה תחת השמים "( קהלת). כוח החכמה מתבונן באי הוודאות ומנסה להתחבר אל הנסתר. החכמה היא היכולת להתפשט מהידע המוכר ,מהתלות בדברים ידועים ולהתחבר אל "הריק" אל הבלתי מוכר וידוע. החכמה מקשיבה לקולות העולם בכל אתר ואתר. החכמה משלבת את הנפש והנשמה המידע והידע כדי לתור אחרי הנסתר.
את המידע והידע אנו צריכים לחפש " בחוץ" , את החכמה מוצאים בתוכנו. החכמה היא מעבר לחמשת החושים. יש גורמים מפריעים באמצע הדרך- זיהומים אותם על האדם לנקות כדי להגיע לחכמה. אלה הם מחסומים פיזיים שבכוח החכמה לטהר המקום. האדם צריך לדעת ולהכיר בחכמתו בדרך נכונה כי היא יכולה לסייע להרס וגם לבניין.
ביהדות אנו מתפארים כי בזכות החכמה עלינו " להשכיל ולדעת את ד ". בתורה ובמגילות השונות בעיקר במשלי ובקהלת אנו עוסקים רבות בחכמה דרך משלים, מטאפורות וחידות. כך מתקרב האדם יותר אל האלוקים. מכיר טוב יותר את יפי הבריאה. החכמה היא האמצעי דרכו יכול האדם לגלות סתרי העולם , להכיר את התבניות ולברוא עשיה כלבבו. כפי הכתוב (בשמות ל"א-3) "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה".
הנצי"ב בפרושו העמק דבר- מבהיר כי הכל נכלל במעשה המשכן. העולם כולו נברא ב-3- מידות אלו ככתוב " ד בחכמה יסד ארץ , כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו" כך בית המקדש שהשכינה שורה בו.
בהמשך בפסוק ו כתוב" ובלב כל חכם לב נתתי חכמה". בברכות נ"ה כתוב שהקב"ה נותן חכמה למי שיש בו חכמה.כך בדניאל-"יהב חכמתה לחכימין" , הנצי"ב ממשיך ומסביר- החכמה מתפרשת בשתי הוראות. א. שכל וחריצות. ב. לימודים ומדעים.- מה שהעלו כבר אחרים.
במשלי כתוב "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה". ראשית חשוב שהאדם ישכיל בלימודיו, בהתחלה יקנה חכמת אחרים, אחר כך בכל קנינך קנה בינה, להעלות דבר מתוך דבר.
כי החכם בר השכל יודע איך לשמור את ידיעותיו שלא ילכו לשום מקום שאינו ראוי. כתוב "כל חכם לב"- והרי השכל במוח ולא בלב, אלא נראה שיש קשר הדוק בין האינטלגנציה הריגשית והשכלית. כדי להגיע לחכמה עילאית יש להשתלט על הרגש.
המהר"ל וגם הרב קוק מתארים את השלבים הנכונים בהשתלטות האדם על כל העשיה.
השכל---הרגש---הפעולות---הדמיון. החכמה צריכה לגבור על הרגש על הלב.על כן כל חכם לב, חכם המשלב את ריגשותיו הנמצאות בלב בדרך ובנתיב החכם. החכמה מאפשרת לנו איזון בין כל הממדים , גוף , נפש, שכל, רוח ומגיעים להתחדשות רוחנית. החכמה אחראית על ההשראה ועל היצירתיות , היא המביאה ממעמקים הבזקים ורעיונות מופשטים, החכמה מפתחת יכולת להינתק מהיצמדות לדפוסי התנהגות ישנים ותקועים ןלהתקדם ולפרוח.
כדי להכיר את ההתנהגות של האחרים דרושה תבונה. כדי להכיר את ההתנהגות שלי דרושה חכמה.
מבין כתבי הקודש נחשב ספר משלי כאחד מבין " הכתובים הגדולים" תהילים, משלי, איוב.הרואה ספר משלי יצפה לחכמה. הוא אף נתכנה ספר החכמה. כך קראו רבי סעדיה גאון. רש"י מדגיש שקהלת ומשלי הם ספרי חכמה. בפרוש דעת מקרא לספר משלי מבהירים כי במקרא משמשת החכמה לציון ארבעה דברים:
•
אינטלקט , פיקחות, באמצעות החכמה עושים משפט ומנהיגים מדינה.
•
כישרון מעשה בענפי טכנולוגיה- כך בנו את המשכן.
•
התורה וחכמת המוסר- הדרך לעשיה נכונה בין אדם למקום ובין אדם לחברו.ככתוב בתהילים קי"א "ראשית חכמה יראת ד".
•
החכמה האלוקית, בריאת העולם והנהגתו.
ערכה העיקרי של החכמה היא המוסר , היושר, הצדק, האמת. שהרי בדרכים עקלקלות יכולה החכמה להובילו אל עברי פי פחת ולתהום עמוקה.
היות והכל צפוי אך הרשות נתונה, האדם הוא אוטונומי, מתוך ראיה אופטימית עלינו להבין כי ניתן וצריך לחנך לחכמה- מתוך יראת שמים לימוד תורה וקיום מצוות.החכם מדגיש כי יש ערך לעושרו של האדם רק אם הוא הושג בדרכי יושר ובחריצות כפיים. הכעס, העצלות והשקר הם מידותיו של הכסיל, הקנאה הגאווה הקמצנות והליצנות אף הם אינם ממידותיו של החכם. החכם יודע היטב להשתמש בפיו, הפה שהוא צינור המחשבה יכול לגרום למוות, "המוות והחיים ביד הלשון" ( משלי י"ח- כ"א). הפה יכול להפיק מרגליות של חכמה בינה ודעת. הרעות , האחוה, הנאמנות, לחבר לרע אף הם קשורים לחכם.
החכם הוא אדם יוזם מוליך ומנהיג, הוא משכנע אחרים בדרך הישר ומשדלו לעשות רק טוב. חשיבות החכמה בחיי יום יום מובילה את כולם לרמות גבוהות של עשיה. כל עוד החכם הוא גם מנהיג המשפיע על אחרים.
מערכת החינוך והבית - ההורים, צריכים להשקיע המיטב בהעשרת החכם הנבון, היינו יש לטפח כל אדם על פי יכולתו, אך עיקר המעשה החינוכי חייב להתמקד בטיפוח המצויינים.
בעדוד הרובד העליון לרכישת חכמה עוד ועוד... הפוטנציאל של החכמה קיים אצל המצויינים ועלינו למלא אותו תוכן , לדאוג לאמצעי איתגור מקסימליים כדי שחכמתו תתמלא.שלב אחרי שלב. אנו נכין את התשתית ואת הכלים והחכם בחכמתו יידע לנצל היטב כל המוגש לו בצורה האיכותית ביותר.
מכמה מזמורי תהילים ניתן ללמוד שדברי חכמה והגות היו לעיתים מלווים אצל החכמים בכלי נגינה , שירה במליצה ובחידות. כך הם השפיעו על האנשים גם באמצעים אומנותיים , רטוריים ובכלי נגינה. עלינו לפתח בכל מוסד יסודי ועל יסודי "בית מדרש לחכמה" שהרי טובה חכמה מגבורה, החכם יתעל את הגבורה לנתיב הנכון.
החכם מצווה לאהוב את החכמה. האהבה תרקיע שחקים אם אנו מורים והורים נכין להם לחכמים את הקרקע להגברת האהבה. הרוגע, השקט, היוזמה, הנאמנות, הענוה, העידוד והשבח, התיגמול והערכה, הנחישות , הכבוד, היחס, זקיפות הקומה, החריצות, אהבת הרע והרבה חוויות של הצלחה.
התירגול בחכמה יגביר את עוצמת החכמה ולא בכדי אחת משש השאלות שאדם נשאל בבית דין של מעלה היא " האם פלפלת בחכמה".
הגברת החכמה לחכמים היא משימת הדור שלנו-בכל בית יוקדש בית מדרש לחכמים וכך בכל מוסדות החינוך.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
