דף הבית  >>  חינוך ולימודים  >>  עריכה לשונית הרשם | התחבר

אפשר את ה...? 

מאת    [ 06/07/2009 ] [ נצפה 2577 פעמים ]
articles.co.il
   

   
Loading


"אפשר חטיף?" שואל הילד בקמפיין לתזונה נכונה של משרד הבריאות.
"אפשר את התייחסותך?" שואלת הכתבת את שר האוצר;
"אפשר חתימה?" מבקשים מפורסמים מהעוברים ושבים בסרטון שהפיק ארגון גרינפיס נגד הקמת התחנה הפחמית באשקלון;
"אפשר את חיים?" שואל הנער בשיחת טלפון עם אמו של חיים.

אפשר שאלה?
מה קרה לכל הפעלים שאמורים לבוא בין "אפשר" לבין שם העצם? מה קרה ל"לקבל", "לשאול", "לדבר עם?"
גם אחרי שאלת "יכול" נעלם הפועל המשלים:
"אני יכול את המלח?"
"אני יכולה רק שאלה?"
"אני יכול רק חיבוק קטן?" שואל דן תורן את בתו בפרסומת של בנק הפועלים.

בדומה לשאלת "יש מצב", אני רואה מאחורי "אפשר" ו"יכול" זהירות, גישוש, בירור, בדיקת הלך רוח של הצד השני, בדיקת אופציות, הסתרת כוונות. בני האדם הפכו להיות זהירים בדבריהם. אין לדעת כיצד יגיב השומע. הוספת פועל (למשל, "לקבל" או "לשאול") אחרי "אפשר" או "יכול" הופכת את השאלה לעניין מסוים שיש לתת עליו את הדעת. היא עלולה להסגיר את הדובר ולהעיד על רצונו ואולי אף על רגשותיו. השמטת הפועל הופכת את השאלה לעניין אגבי, כללי, לא אישי, שיאפשר הפחתת דיסונאנס במקרה של תשובה שלילית או תשובה לא נעימה. השואל יוכל לשכנע עצמו שממילא השאלה לא הייתה משהו אישי וחשוב, אלא סתם עוד שאלה. הוא יוכל לאזן לעצמו את המצב, לסדר את העניינים כדי לא להרגיש רע.
במאמר על הביטוי "יש מצב" כתבתי שתשובה שלילית לשאלת "יש מצב" (להיכרות למשל) נשמעת פחות פוגעת מתשובה שלילית לשאלה הישירה "האם את רוצה בי?" שכן השואל רק בדק את האופציות. הוא לא ממש השתוקק להכיר את הבחורה. באותו אופן תשובה שלילית לשאלה "אפשר חטיף?" תישמע צורמת פחות מתשובה שלילית לשאלה "אפשר לקבל חטיף?"

ואכן, במקרים שהצגתי בתחילת המאמר התשובות לשאלות היו שליליות:
הילד בפרסומת: "אפשר חטיף?" - האם: "רק אחרי ארוחת הערב".
הכתבת: "אפשר את התייחסותך?" - השר ממשיך ללכת.
דן תורן בפרסומת לבנק הפועלים: "אני יכול רק חיבוק קטן?" - הבת: הבעת פנים של "נראה לך?"

לא רק זהירות יש בשאלה המשמיטה, אלא גם עמדת נחיתות, ביטול עצמי. בתכנית של גיא מרוז ואורלי וילנאי התחפשה צופית גרנט להומלסית:
"סליחה, אפשר אולי כמה שקלים למים?" היא שאלה.
כמובן, היא דילגה על "לקבל", שהייתה הופכת את השאלה שלה לחצופה.
ובאולפן, כשהיא מאופרת, מסורקת ונקייה, הרשתה לעצמה גרנט להשתמש לפחות 5 פעמים ב"לגמרי!". כסלבריטי, מותר לה ואף רצוי שתשתמש במילה הזו. לו הייתה משתמשת בה בעת ההתחזות היא הייתה נחשפת מיד.
"את מרגישה לא נקייה עכשיו?"
"לגמרי!"
כמי שמגלמת את תפקיד הביצ`ית באחת הטלנובלות לא נראה לי שיש בתפקיד של גרנט שאלות של "אפשר" ו"אני יכולה" ללא פעלים, ולא משום שהעברית שם משובחת (להפך), אלא משום שהשמטת הפעלים תבטל את העוצמה והכוחניות שהיא אמורה לגלם בסדרה. כאישה חזקה עליה לבטא שם בקול רם כל מילה: "א-פ-ש-ר ל-ק-ב-ל ת-ש-ו-ב-ה?"

יש עוד "אפשר" אחד. גיליתי אותו במריבות עם בן הזוג שלי. כשהוא כועס עליי הוא לא אומר ישירות "את יכולה לזוז?", אלא "אפשר לזוז?"
זה כל כך מנוכר ומעליב.
"אפשר, אפשר", אני ממלמלת, ומוסיפה מיד בנימה מתרפסת, "אפשר חיבוק?" דברים מעצבנים בשפה העברית

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:
 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

תגיות של המאמר: אפשר את ה,

תגובות למאמר:

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי APA:
    עינת קדם, עריכה לשונית. (06/07/2009).  אפשר את ה...?. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
    נדלה בתאריך:26/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=43467

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי MLA:
    עינת קדם, עריכה לשונית. "אפשר את ה...?" . [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 06/07/2009
    נדלה בתאריך:26/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=43467

  • הרשם כעת לרשימת התפוצה!
    קבל דיוור אוטומטי של מאמרים חדשים
    בנושאי חינוך ולימודים
    דואר אלקטרוני:

     מאמרים אחרונים מאת עריכה לשונית עינת קדם
       טעויות נסלחות ולא נסלחות בשפה העברית
       על עריכה ספרותית ומשלב לשוני
       ספרי הדרכה
       נגישות לנכים היא לא רק גישה למקום. היא הרבה מעבר לכך.
       עריכה לשונית טובה
       חפיש, מתקרבן
       פתח עליו תיבת פנדורה
       כן או כנה
       לא, את קולטת?
       לשאול ולענות בנשימה אחת
       כתיבה ספרותית
       ספקטקל
       הפוך על הפוך: לא בדיוק הכי, לא ממש, לא במיוחד, לא יותר מדי, לא כל כך, לא קל
       למדר, להדיר, להדר ולהאדיר
       בין ש לבין אם ובין אם - 2



     מאמרים נצפים ביותר בקטגוריה עריכה לשונית
       זכר או נקבה?
       כתיבה אקדמית - הדרכה והמלצות
       שפה גבוהה לכאורה
       אילו, אילולא, אילולי, לולא, לולי, אלמלא, אלמלי, לו ועוד
       איזשהו, איזושהי, אי-אילו
       ברכות ונימוסים בשפה הערבית המדוברת
       כתיבת מאמר
       עברית שפה יפה
       הפועל נראה בעבר: בקמץ או בסגול?
       כתיבה יפה וטובה בכתיבה ספרותית
       כתיב חסר היגיון, כתיב מלא בעיות
       לא יאומן או לא ייאמן?
       סגנונות כתיבה ודיבור
       שם הפועל או שם הפעולה?
       שימוש בסלנג בלעז: רענן שקד כסטאדי קייס

    מאמרים

    ©2012 כל הזכויות שמורות

    מורנו'ס - שיווק באינטרנט

    אודותינו
    שאלות נפוצות
    יצירת קשר
    יתרונות לכותבי מאמרים
    מדיניות פרטיות
    רשימת כותבים
    כותבים מומחים
    עלינו בעיתונות
    מאמרים חדשים
    פרסם אצלנו
    לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
    כניסה למערכת
    יתרונות לכותבי מאמרים
    תנאי השירות
    הנחיות עריכה
    לבעלי אתרים:



    מדיה חברתית:
    חלון מאמרים לאתרך
    תנאי שימוש במאמרים
    ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS

    מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב
    טיולים בארץ | רג'ינה - מסעדה כשרה בתל אביב | ספא בצפון | עורך דין פלילי | מדים, בגדי עבודה