רגישות המגשר בגישור גירושין - תיאורית הגמישות המחשבתית - אוריה זמיר 

בס"ד.

רגישות המגשר בגישור גירושין - מאת אוריה זמיר.

מאמר נוסף ב"תיאורית הגמישות המחשבתית" של אוריה זמיר.

אין זאת יד המקרה שאת המילים רגש, גשר וגרש (גירושין) מרכיבות אותן אותיות, אם-כי בסדר שונה.
גשר רגשי אמור להתחשב ברגישותן של שלוש נקודות. שתי נקודות שיא (הנקודות המצריכות גישור)
ונקודת השפל (הנקודות הנמוכה שבין שתי הנקודות המצריכות גישור).

בגישור אחר, כמו גישור קהילתי ועסקי, עניין הרגש, הנקמה והאגו תופסים מקום קטן ועוצמות חלשות יחסית בדר"כ. שכן הנושא המרכזי בהם הינו האינטרס הכספי (רכושי כלשהו) ו/או התפקודי-מעמדי.

אינטרסים אלו קלים באופן יחסי לגישור. אך בל נטעה בהקלת ראש, גם כאן קיימים אלמנטים רגשיים, לפעמים עמוקים ששורשם בעבר הרחוק.

בגישור עסקי או קהילתי, ההכרח בקיום קשר מתמשך לאחר ישוב המחלוקות לא תמיד קיים, ואף אם קיים, הרי שמרגע שיושבה המחלוקת אין לכאורה בסיס לרגשות טעונים ולצורך בנקמה.
אין כאן "חרדת נטישה", או צורך מתמשך "בתשומת-לב", אין כאן ילדים בתווך (להבדיל מגירושין, בהם יש צורך מתמשך להגן בהווה ובעתיד על האינטרסים הכלכליים, חינוכיים ורגשיים שלהם.
בהליך גירושין, משמשים הילדים לעיתים ככלי, כאשר אחד מהצדדים או שניהם גם יחד מתיימרים להגן על האינטרסים שלהם, ובשם ההגנה עליהם המטרה מקדשת אמצעים ושריפת גשרים).

מניסיוני בתחומיי הייעוץ, טיפול וגישור עולה כי ככל שהרגשות תופסים מקום נכבד ומשמעותי יותר במורכבות המחלוקת, כך עמוק יותר מיקומה של נקודת השפל (הנקודה האמצעית שבין שתי נקודות השיא - או בין שני המגושרים).

ניקח לדוגמא אדם שצריך לקפוץ לנקודה שבמרחק כמטר אחד ממקום עומדו. אם העומק שבין שתי הנקודות קטן, נניח מטר אחד, הרי שהוא יקפוץ ללא כל חשש.
אך אם התהום המשתרעת בין שתי הנקודות הינה בעומק של כאלף מטרים, למרות שהמרחק הינו מטר אחד (בין שתי נקודות השיא), הפחד יאחז בו. אדם המתבונן לתהום נבהל והפחד אוחז בו, גם אם הוא נמצא במקום מוגן יחסית (כמו המצאות בקרונית רכבל, או מעלית שקופה).

משמעות הדברים הינה, שלעיתים המרחק שבין שני המגושרים והאינטרסים שלהם משפיע הרבה פחות מעומק הרגשות התופסים חלק באווירה שבין המגושרים.

חשיפת העניינים והאינטרסים ע"י המגשר, צריך שתביא בחשבון באופן משמעותי את עומק הרגשות התופסים חלק במערכת היחסים שבין הצדדים המגושרים בגישור גירושין.

"אחיזת העיניים" שבחשיפת האינטרסים הכלכליים והאחרים (אותם מנדבים בני הזוג בנדיבות ובמהירות גדולים יחסית), יכולה להביא את המגשר לטעות ו"לרוץ" למציאת פתרון.

פתרון שכזה לא "יחזיק מים" בטווח הרחוק, שכן המשקעים הרגשיים שבין המגושרים יעלו ויציפו חדשות לבקרים (והקשר העתידי שביניהם מחוייב המציאות).

על המגשר לגלות "גמישות מחשבתית" (אף אם הוא עו"ד שאינו מנוסה די הצורך בהבנת הדינמיקה הרגשית והמשקעים הממלאים את מערכת היחסים הוירטואלית שהיתה, הווה ותהיה לעד בין הזוג המתגרש, גם כאשר אין ילדים בתווך - ראה ערך "האקס המיתולוגי"). עליו לזכור כי בשונה ממערכות יחסים אחרות (עסקי, קהילתי וכד') מערכת היחסים שבין המתגרשים, לעולם לא תחדל, אלא תשנה צורה ומבנה מעת לעת והאינטרס המרכזי שבה "הרגשות" יתקיים תמיד ברקע חייהם.

לסיכום : חלק הארי בעבודת המגשר בגישור גירושין הינם הקשבה, אבחון וגישור רגשי. משעשה את אלה באופן תקין ומספק, יוכל לפנות (תוך סיכוי סביר להצלחה) לגישור מעל הפערים המוצהרים.

בברכת גישור מוצלח - אוריה זמיר

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי