עריכה: רחל קשת
תנו לי לספר לכם על החזרה לאוכף אומרת קוני קירק שמחלת הטרשת הנפוצה אובחנה אצלה בשנת 1992 ובזכות הרכיבה הטיפולית היא חייה חיים פעילים ועדיין משתתפת בתחרויות רכיבה ואפילו זוכה במדליות....
אני סובלת מטרשת נפוצה כבר שמונה שנים, אך למרות זאת זכיתי לברכת האל, ואני מודה לו על יכולתי להמשיך לעשות את הדברים, שאותם אני אוהבת לעשות. רכיבת סוסים היא אחד מהם.
רכיבה כשיטת טיפול אינה זוכה להערכה הראויה לה. היא מחזקת את שרירי רגלי בצורה מדהימה ועוזרת לי לשמור על קלות התנועה. מבחינה נפשית היא עוזרת לי להימלט מהמתחים של חיי היום-יום. וחשוב מכול, היא נותנת לי תחושה שאני מנצחת את הטרשת הנפוצה. היא לימדה אותי לא להתייאש לעולם אלא להתייחס למחלה כאחד המכשולים של החיים, שאין ברירה אלא לקפוץ מעליו... ולהמשיך הלאה עם החלומות שלי.
רכבתי במופעים רבים בבית הספר התיכון, אך, כשהייתי צעירה יותר, לא הייתה לי אף פעם הזדמנות לרכב בתחרות יוקרתית של ניקוד גבוה, עניין רציני ביותר. לאחרונה החלטתי, שכל עוד יש לי הסיכוי לכך, זהו הדבר שאני באמת רוצה לעשותו.
ב North Brevard Horsemanclub in Mims, Florida עמדה להתקיים אליפות הקיץ. נערכו שלושה מופעים, כל אחד במשך יום שלם, פעם בחודש במשך שלושה חודשים, וכל משתתף התחייב להתחרות בכל אירוע בכל התחרויות כדי להיות מועמד לזכות בפרסים.
בעלי, רובי, ואני שכרנו טריילר, העמסנו את סוסי, אפאצ'ה (Apache) בן 12, ויצאנו אל הדרך לתחרות הראשונה. הייתי המומה, כשהגענו לשם. נפשי וגופי התמלאו שמחה וחרדה. הייתה זו הפעם הראשונה שאפאצ'ה עלה לזירה. בלילה...אורות מבהיקים ...קריין קורא בקול רם ...אנשים מוחאים כפיים. לא הייתי בטוחה שיסכים להיכנס לזירה, שלא לדבר על להופיע כמיטב יכולתו. אך איזה סוס! באותו לילה הוא חזר הביתה עם שני סרטים של מקום שני, אחד של מקום שלישי ואחד של מקום רביעי. הוא רץ כמו הרוח והסתובב על המקום, כשעל גבו שק קמח בדמוי רוכבת.
כשהגיע הזמן לתחרות השנייה, אפאצ'ה שוב הציג את רוחו המנצחת. שני סרטים של מקום שני ושלושה של מקום שלישי הודבקו על הטריילר שלנו, כשפנינו הביתה באותו לילה. גם בתי, אנאסיה בת השמונה, קבלה סרטים רבים בזכות סוסה.
כשהגיע מועד התחרות השלישית, היו לי בעיות נוספות עם שיווי המשקל, כוח השרירים והרפלקסים, אך הייתי נחושה לסיים בכל מקרה. כשהגענו היה סוסי נרגש ומוכן. הגיע תורו והוא רץ מהר כל כך שנבהלתי, ולא הייתי בטוחה שאוכל לעצור אותו. הוא התנהג כאילו הופיע ברודיאו כל חייו. כשחצינו את קו הגמר, שיווי משקלי הגיע לנקודת שבר. אפאצ'ה עצר, אך אני לא. אני טסתי באוויר ונחתי על שפת העץ הקשה שבצד הזירה. קרסולי וגאוותי נפגעו מעט. רובי נכנס בשקט לזירה ועזר לי לצלוע ליציאה, כשהסוס הנאמן בעקבותינו.
אחרי האירוע האחרון, והסרט הרביעי של חברי המהימן, העמסנו אותו על הטריילר. כשסגרתי את הדלת החורקת הופתעתי לשמוע, שקוראים את שמי. הלכתי אל עבר תא הקריין בדיוק בזמן כדי לשמוע את המילים "אלופה רזרבית" בעקבות השם שלי. נשארתי ללא מילים. כשצלעתי לתוך הזירה בפעם האחרונה כדי לקבל את הסרט היפה שלי, זלגה דמעה על לחיי.
איני יודעת מה יקרה בהמשך, אך אל תוציאו אותי מהחשבון עדיין! אני עשויה להשתתף גם בתחרות של האזור וגם של המדינה. ותמיד יהיו שם המסלולים השלווים ביער ועל החופים הקרובים לביתי. אימנתי את כל סוסי להגיב על סימנים מהרגל ומהמושב וגם על פקודות מילוליות. לכן, אם אאבד את יכולתי לתקשר איתם באמצעות בעיטות ותנועות סטנדרטיות, אוכל עדיין לרכב מתוך ביטחון שהם יבינו אותי.
קוני קירק, עובדת ביטוח לשעבר, עכשיו בעלת מסעדה בטיטוסויל, פלורידה יחד עם בעלה ושני שותפים נוספים. הטרשת הנפוצה אובחנו אצלה בשנת 1992.
המאמר נכתב באנגלית על ידי Conni Kirk, תורגם ונערך ע"י רחל קשת עבור צוות ביה"ס למטפלים ברכיבה 'סוסים ואנשים, בכרכור.
המאמר נמסר על ידי אתר ספיריט. http://www.spirit.co.il .האתר מיצג שני בתי ספר אשר פועלים תחת קורת גג אחת בכרכור, "המכללה לרפואה הוליסטית" ובית הספר "סוסים ואנשים" למטפלים ברכיבה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
