צילום-אלי ליאון
"קבוצת התיאטרון הירושלמי" הנה קבוצה ותיקה שהוקמה במסגרת תיאטרון הפרינג' ע"י גבריאלה לב, שהיא כעת גם המנהלת האמנותית של הקבוצה,עליזה עליון ישראלי המנוחה ואח' וממוקמת בירושליים.
המיוחד שבקבוצה שהיא מנוהלת כולה ע"י נשים.
ההצגה "רונדו"הוצגה לראשונה במסגרת פסטיבל ישראל 2008 וכעת התקימה הבכורה התל אביבית שלה בתיאטרון הערבי עברי ביפו.
תוכן ההצגה בקיצור הנו:כיתה מוזמנת על ידי אחד התלמידים דאז כדי להודיע על חתונתו בסוף המפגש. הוא נשאר רווק משך כ20 שנה ומאז וגם כעת אין לו כלה.הכלה דמיונית כי הוא אוהב להיות לבד ... אך בכל זאת רוצה להתחתן.
הכיתה נפגשת על חוף הים אליה מצורפים זמרת, נגנים ועוד וכל אחד מספר על מה שקרה לו,על חלומותיו ומצבו הנוכחי.
עליזה עליון ישראלי כתבה את המחזה המקורי. יש בו תוכן חשוב רב,אמירות חשובות,החבורה נפגשת ודנה על מצב הילדים אחרי השרות הצבאי והטיול הגדול לחו"ל, הם נסעו ולא חזרו כי מה יש להם לעשות כאן.
יש הרבה פיוט ,זכרונות,תקוה לעתיד, הכל מתערבב בייחד כי החיים הם רונדו אחד גדול.
למרות הדברים החשובים הנאמרים בהצגה, לא התוכן עושה אותה אלא עצם ההתרחשויות שבה.
זהו חזיון מלא התרחשויות,צבעוני ביותר,רב משתתפים,הרבה מוסיקה,ריקוד,תנועה, חוויות מסוגים שונים,רעננות.
הבימוי של גבריאלה לב תופס אותך מתחילת החזיון, מרתק אותך לכיסא ואינו מרפה ממך עד סופו כאשר אין בו רגע משעמם,רגע מיותר,רגע ללא התרחשות וחוויה מענינת.
כל אחד מספר את סיפורו. יש זכרונות של חיים שעברו ואינם עוד,מצטערים על מעשים שעשו או לא עשו בעבר כי "מי אנחנו ילדים של פליטים המחפשים אהבה".
במבט לאחור רואים איך החלומות התרסקו, התנפצו ולא התגשמו למרות שהיו פשוטים מאוד.
בן נהרג ,אך החיים נמשכים ומוכרחים לרקוד.
במפגש מתגלים כל הסודות שלא סיפרו עליהם שנים, מתגלים כל השאיפות שהתגשמו או לא התגשמו,כל האיסורים עליהם עברו ולא התחשבו בהם.
מפחיד להשאר לבד ובכל זאת יש הרוצים להיות לבד,להיות עם עצמם,לחשוב על החיים שלהם ושלנו.למה התחתננו .אין רצון יותר להיות עם בן או בת הזוג . יש גבר שאוהבים אותו ויש גבר שמתחתנים איתו וזה אף פעם לא אותו אחד.
כל פרט הוא עולם שלם בפני עצמו אך בהתקבצם יחד הם בכל זאת חבורה של אוהבים,חבורה של מכירים.
אמנם זו כיתה וכל אחד מספר את סיפורו הוא אך היא-הכיתה משקפת את כולנו את סיפור חיי כולנו.
כל זה ישנו במחזה אך כאמור העיקר החזיון,התמונות ההמוניות עם השירה,עם המוסיקה ובמערכה השניה החתונה כאשר הרווק שהזמין את כל החבורה מתחתן.
הקהל משנה במערכה זו את מקום ישיבתו.הבמה מעוצבת בצורה שונה ולא מקובלת.
הצופים יושבים לאורך הבמה והעלילה מתרחשת על המסלול הלבן באמצע כמקובל בתצוגות האופנה.
זאת הצגה ויזואלית מאוד ואחראי לויזואליות זו ,התאורה והתפאורה סרגי ווקנין.המלחין והמנהל המוסיקלי הוא אבישי פיש והכוראוגרפיה שהיא חלק חשוב ביותר להצלחת החזיון נעשתה ע"י אן ברסלב.עיצבה את התלבושות הנאות נאוה שטר.
ההצגה היא כאמור רבת משתתפים .המשחק טוב מאוד כאשר חלק מהמשתתפים בכוונה משחקים בצורה תיאטרלית מאוד.
זהו מחזה ריאליסטי הגובל בעצם בדמיון והסוריאליזם. הישג מרשים של הבמאית והשחקנים.
הפקה שהיא מלאת אווירה,פיוט,אקטואליות.
זאת חויה מיוחדת קודם מבחינת הבימוי ולאחר מכן מבחינת התוכן.לדעתי הבימוי הוא זה שהפך את המחזה לבילתי שיגרתי ,למיוחד,לחויה ולשוה צפיה ולא רק פעם אחת.
רונדו הנו ריקוד שאנו רוקדים במעגל, דבר שבסופו של דבר חוזר על עצמו כמו המחזוריות שבחיים.
לראות או לא לראות:חזיון מרהיב,חוויה אסתטית צבעונית מרשימה.
נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון, 25/6/2009 10:15
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
