"תגיד", גער בו המנהל, "אתה חושב שאני מטומטם? אתה חושב שלא שמתי לב? אומרים 'שאני גר אצלה', לא 'אצלה אני גר' - שאני-גר-אצלה!"
מה שהרגיז את המנהל עד כדי כך שלא נתן את דעתו לבעיה האמתית, הפריע גם לאבא בנדויד. בשנת 1965 פרסם בנדויד מדריך קצרצר "לתקנת לשון העיתונים" ובו תיקוני לשון וסגנון בעברית. את השמטת ש' הזיקה במשפטים כגון "הבית בו גרתי", הוא זיהה כהשפעה אנגלית, הואיל ובאנגלית אפשר להשמיט ש' [The house (that) he lived in].
לעומתו, יצחק אבינרי, מחבר היצירה הנרחבת "יד הלשון" שהתפרסמה חודשים ספורים בלבד לפני רשימת התיקונים הראשונה של בנדויד, לא הוטרד כלל ממשפטי זיקה ללא ש', והוא עצמו השתמש בצורה הזאת בספרו.
משפט זיקה מתאפיין במילת הזיקה ש' או אשר. במאמר זה אדון במשפטי זיקה עם לוואי (נותן פרטים נוספים על שם העצם) הכוללים הטיות שונות של מילות יחס כגון:
את - אותו, אותה, אותם, אותן וכו'.
על - עליו, עליהן, עליה וכו'.
אל - אליהן, אלינו וכו'
ב - בו, בה, בהם, בהן וכו'
אחרי - אחריו, אחריהם וכו'
מן - ממנו, מהן וכו'.
לדוגמה: סבתי, אליה אני נוסע בכל שבוע, גרה בחדרה.
סבתי = נושא;
גרה = נשוא (זהו משפט שמני מאחר שאין בו פועל);
1. שאליה אני נוסע בכל שבוע
2. שאני נוסע אליה בכל שבוע
3. שבכל שבוע אני נוסע אליה
פסוקיות אלה (ויש אפשרויות נוספות) הן אפשרויות לסדר שונה של מילים שצירופן הוא "לוואי". ההחלטה לאיזו מילה יש להצמיד את ש' הזיקה תלויה בדגש שהכותב בוחר לתת לאותה מילה ולסדר המילים בפסוקית.
כיצד נחבר בין המילים "העמוד" "עליו" "מתנוסס" "הדגל"?
אפשרות אחת היא בלשון המקרא: העמוד אשר הדגל מתנוסס עליו.
אפשרות שנייה היא בלשון חכמים: העמוד שהדגל מתנוסס עליו.
אפשרות שלישית היא בלשון של ימינו: העמוד שעליו מתנוסס הדגל.
אפשרות רביעית, מודרנית, פופולרית אך לא תקנית, היא: העמוד עליו מתנוסס הדגל. רבים מעדיפים להשתמש בצורה החסכונית הזאת, שאף נשמעת גבוהה יותר, לעומת השי"ן התקנית אך הארכאית והמעצבנת.
התקן הקפדני מחייב לשעבד בשי"ן, ועורכים שמרנים יראו בשימוש הזה שהשתרש שערורייה או ניסיון ליצור רושם של שפה יפה לכאורה, שמקורה בטעות. אבל המציאות היא שרוב הציבור אינו עומד בגזירה. יש הרואים בהשמטת השי"ן עניין סגנוני הנתון לבחירה, יש שאינם מודעים לתקן, ויש גם כאלה שמתרעמים על הוספת השי"ן ורואים בכך הנמכה של השפה, שעם הזמן הצליחה לקבוע לה מעמד של "תקן לא רשמי". לקוחה שלי העיפה לי את השי"נים שהוספתי בטקסט שלה: "מה זה הדבר הזה? אני לא רוצה את זה אצלי!" היא קבעה בנחרצות.
אין זה פלא, אם כן, שאת רשימתו של אלי גיא "המספר אותו חייגת מחובר" (קישור למטה) הוא מסיים במשפט: "כשעליי לערוך טקסט כזה, אני מוסיף את השי"ן, אבל אני עושה זאת ביד רועדת ובמבוכת מה". לנושאים נוספים באתר עריכה לשונית
אלי גיא על שי"ן הזיקה: המספר אותו חייגת מחובר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
