בהחלטה חדשנית בערעור, אשר נתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי, נקבע כי נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן טעמים מיוחדים להפחתה מהמינימום של שנתיים פסילה בפועל (!).
כב' בית המשפט נימק את החלטתו, בין השאר, בעובדה כי נהיגה בשכרות הינה גורם מרכזי לגרימתן של תאונות דרכים, המסכנות את זכותם של האזרחים להגנה על שלמות גופם ורכושם. "מחובתם של בתי המשפט להשית על נאשם, המורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, פסילת המינימום, הקבועה בסעיף 39א לפקודה. אין לסטות מפסילת המינימום האמורה לקולא, אלא בנסיבות חריגות ומפורשות בפסק הדין".
שיקולי הגמול וההרתעה גוברים על פני שיקומו של הנאשם ונסיבותיו האישיות, ככל שמדובר בעבירות חמורות , ובפרט בעבירות המעמידות חייהם של חפים מפשע (וקניינם) בסכנה. כאלה הן עבירות הנהיגה בשכרות, הקבועות בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ומחייבות, כשם שהובהר, בגמול הולם ובהרתעה יעילה, לבל תבוצענה בשנית על ידי מי מן הנאשמים או על ידי ציבור הנהגים בכללותו"
(החלטה בערעור מיום 21.5.09).
איתן עדי, עו"ד
http://www.eytan-adi.co.il
law109@gmail.com
משרדנו ממוקם במרכז תל אביב ועוסק בתחום האזרחי פלילי. במשרד מחלקה לגבייית חובות דרך הוצאה לפועל וכן מחלקה העוסקת בתחום הנזיקין ומשפחה. עורך דין איתן עדי הינו בוגר האוניברסיטה בקרימינולוגיה וחברה, בעל רשיון הוראה במדעה"ח ומגשר מוסמך.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
