אחרי עשר שנים 

אחרי עשר שנים





עשר שנים ויותר עברו בשתיקה,
ולא ראיתיך. נעלמת, יום אחד את הלכת.
והחלטת שדי, בלי מילים את הלכת.
מכתב לא השארת, שום סימן.

עשר שנים ויותר
ואני עוד זוכר את קולך ועיניך
את גופך הקופץ משמחה.
החיוך השלם שנסוך על פניך,
את ליבך המלא אהבה.

עשר שנים ויותר
עובר ברחוב שבו גרת.
מגשש אחרי כל סימן שיוביל אותי אליך.
ידעתי שלא לנצח תחכי לי,
אפילו שרציתי בך יותר מכל -
אך לא העזתי.
יום ועוד יום את ציפית לתשובה ממני,
והיא לא הגיעה.
פתע הלכת בלי מילים .
לא הסברת, לא אמרת..... נעלמת.

עשר שנים ויותר כבר חלפו,
ופניי כבר מלאו בקמטי דאגה,
בקמטים של עצבות,
וליבי סימני געגוע.
רבים האנשים המקיפים את חיי
ועדיין בדידות עצומה.

אחרי עשר שנים ויותר בלי מילים
צבט בי ליבי בכאב.
הקול ששמעתי היה כה מוכר
ורגליי אז קפאו במקומם.
סבבתי אחור, את עמדת מרחק נגיעה.
את דיברת עם האיש בחנות,
לא הבחנת בי, מביט בך
פעור פה עם עיניים קרועות.

אחרי עשר שנים ויותר
את עדיין דומה ואולי קצת אחרת.
חום פשט בגופי
וצמרמורת עברה כשהבחנתי
בילדה שעמדה לצידך.
ילדה כבת עשר שנים.

בלי מילים את הלכת,
לפני עשר שנים ואולי קצת יותר.
לא השארת לי סימן, לא מכתב
אך לקחת איתך את נצח אהבתי -
מזכרת בשר ודם.




- קלריס - בת 31 . אמא לשני ילדים. מנהלת חנות, ואוהבת לכתוב
כותבת מגיל 10. בוגרת מגמת ספרות 5 יחידות.
דו"אל - klarisc1@walla.com
האתר שלי - www.klarisbd.fav.co.il
קלריס

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי