סחרוף ומוכיח,כל אחד לחוד ושניהם יחד,לקחו על עצמם משימה מורכבת ביותר- להעביר טקסטים בני אלף שנה בקירוב עם עברית ארכאית לשפה מוסיקלית עכשווית ומושכת.
ניתן לציין לטובה בין השאר, את הבלדה האפוקליפטית "האימה תתכבד" שנועלת את האלבום בו סחרוף משתף פעולה עם הרב יהודה עובדיה פתיה מהרכב הפיוטים אנסמבל היונה. עוד בולט באלבום זה "תבורך מבלי קצה" בסגנון רוק בריטי של שנות השמונים ואת שיר הפתיחה "בחייכם אדומי השפתות" הכוחני עם מפגן כלי הקשה מרשים של זוהר פרסקו ולהקת "עץ הדקל".
אבל הפנינה בכתר האלבום המורכב כל כך, מוסיקלית,טקסטואלית ותרבותית הוא ההמנון בהתהוות "ובכן היה לאין", מעין אקרוסטיכון,רצף אותיות האלף בית שכולו מדבר על חדלון וחוסר בליווי לחן מבריק של סחרוף והפקה מוסיקלית מרגשת של מוכיח.
מלבד היות אלבום זה יוצא דופן באיכותו,הוא מהווה דחיפה אדירה למודעות לתקופת שיא בתרבות היהודית- מקווה שקהל המורים לספרות יאמץ דיסק זה לחיקו.
בשלוש מלים:מלאכת מחשבת אמיתית.
מורה לאנגלית ולתאטרון בתיכון רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
