ישראלים 

ירושלים העיר והמיתוס לא מפסיקה להמציא את עצמה כל יום מחדש.
ישראלינק 2-777 מטיילת בקריית הלאום .

היא עדין מצליחה להפתיע אותי למרות שאנחנו מחוברות כבר שנים. נוכחתי לגלות שכול טיול נטול מסלול , מוביל לגילויים מרתקים.השבוע גיליתי תופעה חדשה בלב קריית הלאום. מאחורי המקום שפעם קראו לו משרד החוץ "נולד" אתר עלייה לרגל .

לצד סמלינו , הכנסת המנורה וגן הוורדים אגב,בתוכו מוצבים עדין מספר אוהלים של חסרי בית שכבר מזמן איבדו את דקת "התהילה" שלהם בחדשות של שמונה . מול הכנסת השסועה שלנו עמדו תחת צמרות העצים שתי קבוצות, טיולי סוף שנה של בתי ספר ,נערים ונערות מלאים בחדוות נעורים. אך תהום פעורה ביניהם. תמצית הבעיה שלנו התקבצה ממש לנגד עניי. לא נוצר קשר ביין שתי החבורות רק מבטים הוחלפו ספק מבטים סקרניים ספק מבטים חשדניים ילדים יהודים וילדים ערבים קיץ 2009.

המשכתי לצעוד וגיליתי גן עדן או אם תרצו חולה קטנה .מסתבר שגם לנו יש בעיר תחנה לחקר ציפורים . היא הוקמה ב 1994 ע"י קבוצה של חובבי טבע שאימצו את האתר. מדובר במודל ראשון מסוגו של פיתוח ושימור. אתר טבע קהילתי עבור תושבי העיר התחנה משתרעת על כ-5 דונם. גיליתי אגם קטן מעשה-ידי-אדם, שסביבו שתלו צמחי גדה שתפסו נפח במשך השנים עד שיצרו סבך אמיתי ששכנע את בעלי החיים הגרים בסביבה להימלט לכאן. נחשים ולטאות שמאסו בעשן המנגלים והמכוניות של גן "סאקר" או בתרגום חופשי לאנגלית "גן המוצץ" .

גם חבורה שלמה של דרבנים הפכה את המקום לבית אבל לא רק חיות מקומיות מצאו כאן מקלט. השמועה נפוצה ברחבי עולם וציפורים שנודדות מעל העיר המסתורית ירושלים, מצאו כאן "זולה שופרא דה שופרא " .

ישבתי בתוך מסתור הבנוי כולו עץ ומהחלון הרחב הבטתי באגמון במפל ובצבי המים הגדולים בשפע הגומא וכמובן בציפורים לראות ולא להאמין .

בעודי חולמת וצופה בנס, הגיע קבוצת ילדים מוגבלים מרותקים לכיסאות גלגלים כל אחד מהם מלווה באישה רבת חסד מטפלות מסורות שניסו לאפשר לילדים המוגבלים .... לעוף.

פרסתי את כנפיי והמשכתי במסע ליקוט הרשמים, גיליתי בית קברות קטן וישן הנקרא "שיח' באדר" קברו בו בתקופת המצור על ירושלים ובמלחמת העצמאות. מסתבר שטמון שם רבי גדליה משה גולדמן, האדמו"ר מזוועהיל. לאחרונה חלם אחד מחסידיו, שהבא אל קברו שלוש פעמים (בימים שני, חמישי ושני!) ויבקש ברכה על מישהו זולתו - זולתו יזכה בברכה. מאז פוקדים אותו עולי רגל , לתדהמתי לבית הקבורות מגיעים רבים גברים נשים דתיים וחילוניים . אפילו כבר העמידו בכניסה דודים שחורים עם ברז בקצה על האחד כתוב מיץ פטל ועל השני מי-שתייה ונא לא ליטול ידיים והשוקת המיועדת לנטילה כמובן שאינה מחוברת לשום מאגר מים . וכך ניתן לראות את בנות ובני ישראל עומדים חסרי אונים מול האמונה הדורשת לשטוף את הטומאה בצאתך מבית קברות, לבין הכתוב על השלט. ..דילמות בקריית הלאום.

בסמוך לבית הקברות יש עץ מעוטר בשקיות ניילון מחיזור נוסח ירושלים. מסתבר שיש אמונה שחלקים בתוכנו משוכנעים שהיא פגאנית .לצד קברי צדיקים מוצאים עץ במקרה שלנו עץ שקד שנמצא סמוך לשער הכניסה ועליו נהוגים לקשור פריט השייך לכם ..מסתבר שאנשים לא מפקירים דברים יקרי ערך על העץ וכך מיטב שקיות הפלסטיק של כל רשתות השיווק הפכו לפריט המועדף על המאמינים . השקית הבולטת ביותר על העץ, היא השקית של "רמי לוי שיווק השקמה" טייקון ירושלמי ,שצמח בשוק מחנה יהודה והיום נמצא כמעט בכל מטבח בארץ. רמי לוי מנווט את צמיחתו תוך מודעות חברתית והצלת מפעלים כושלים. לאחרונה הציל את מפעל עוף העמק מסגירה ישראליניק 777 מודה למר לוי ומאחלת לו ישר כוח.

החלטתי לצאת לטיול בקריית הלאום ביום בו נערך תרגיל מוגנות של העורף הישראלי לכל תרחיש אפשרי. "איזה פחד " ...לשם כך בשעה 11 בבוקר בדיוק הופעלו הצופרים סירנות עלות ויורדות מילאו את הרחובות. היינו אמורים לדמות מצב אמת ,אבל כולנו נשארו אדישים אף אחד לא רץ לשום מקום .מה זה אומר עלינו ?יש לכם רעיונות תכתבו לי . התחלתי את המסלול היום בדרך "שערי משפט" זה הרחוב ממנו פניתי ונכנסתי לעולם קסום של דילמות , טבע קדמון ולקחתי חלק בבניית מיתוס בלב העיר. מסקנה מתבקשת היא שתאפשרו לעצמכם בכל הזדמנות כמה שעות של שיטוט בטיול נטול מסלול.אני משוכנעת שגם אצלכם בנכר תוכלו למצוא הפתעות בכל מיני פינות נסתרות .

http://www.laisrael.net הוא הפורטל המוביל לישראלים בעולם
ומעוניינים בקשר עם הקהילה היהודית והישראלים בעולםבקרו באתר www.laisrael.net

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי