ארץ לא שלמה - עם שלם
כתב: נמרוד נוי , 15/5/2005
בימים אלו כשענין ההפרדה בינינו לבין הפשלתינאים מחלחל גם אל בין שורות הליכוד ועל הפרק ניצבת החלטת ממשלה על התנתקות מרצועת עזה כדאי לכולנו, ובעיקר לימין הדתי-חרדי-קיצוני שבקרבנו ולמתישבים ביו"ש ובחבל עזה, לקרוא את דבריו של פרופסור יחזקאל דרור על הערך: אהבת ארץ ישראל, שלמותה ויישובה כפי שמופיעים בספרו המרתק חידוש הציונות.
"המובנים המופשטים של אהבת ארץ ישראל שלמותה ויישובה הם בחזקת ערכי נצח של היהדות, אך אין הם צמודים לגבולות טריטוריאלים מוגדרים. לעומת זאת במסגרת של ערכי ציונות מכווני מעשה, יש לתת לערך הזה משמעות טריטוריאלית קונקרטית ולשעבדו למציאות ולאילוצי הבציעות.
"על פי תפיסת ארץ ישראל ביהדות, כפי שהתפתחה עם הזמן, מוצע להבין את המושג של ארץ ישראל כבעל מהות רוחנית וסמלית עם משמעויות תרבותיות, דתיות ערכיות והיסטוריות. הערך מבטא שאיפה מתמדת של "אהבת ארץ ישראל ויישובה" שאף פעם לא באה ולא יכולה לבוא על סיפוקה המלא.
"הורדת יישובים עלולה להביא לדה לגיטימציה של עצם הזכות לארץ ישראל ובכך לפגוע בבסיס הציונות. יחד עם זאת קיימת חובה לנטוש יישובים עם הדבר חיוני למימוש ערכים חשובים יותר, כמו השלום. ככך מוצע לראות את הערך כקובע חובה על תנאי ולא חובה ללא תנאי כמעט.
ניתן לומר כיום כי הציונות הגיעה אל סף מיצוי היסוד הקרקעי שבחזונה. מכלול הנתונים הגיאופוליטיים הקיימים באזור ובעולם מצביעים על כך כי הגבולות הסופיים של המדינה יתייצבו בקרבת הקו הירוק, בדומה למתווה קלינטון ותוכניתו של אהוד ברק שבתשתיתם רעיון ההפרדה בינינו לבין הפלשתינאים בנוסח שתי מדינות לשני העמים. מתווה זה כולל בתוכו גם את מרכיב ריכוז מירב היישובים היהודיים ביהודה ושומרון סביב גושי התיישבות וגם דרכים לפתרון שאלת ירושלים ברוח רעיון ההפרדה בין העמים.
נחישותה של קבוצת אנשים, רבה ככל שתהייה, דוגמת גוש אמונים, על מפעל ההתיישבות היהודית שלה ברחבי יהודה ושומרון, בנסיבות ההיסטוריות הקיימות ובנתונים האזוריים, היא בחזקת משב רוח משיחי. המחשבה כי אנו יכולים לתמרן את העולם כולו, מן תכנון מטפיסי שכזה, היא כפירה בעיקר וחילול שם שמיים המסכנים את המפעל הציוני כולו.
עם כל הצער והכאב שניתן לחוש כלפי המתישבים בשטחים, ההבנה למצוקתם ולגודל המשבר הפוקד אותם, יש לשים את הדברים על השולחן ולאומרם באופן ברור וצלול. לעיתים כאשר רוצים לנצח במלחמה כולה יש לסגת בקרב זה או אחר. על מנהיגות המתישבים ומובילי הציבור הימיני-דתי-חרדי-קיצוני התומך בהם מוטלת אחריות מדרגה עליונה להוביל את קהלם בדרך הקשה של הכרה כי זה מה שניתן להשיג - 'זה מה יש', ואם לא רוצים לאבד את המפעל הציוני כולו יש לחרוג מן המעגל הסגור הפנימי שלהם ולהיפתח אל עבר תפיסות ממשות, תובנות חיים וכלי שיפוט והערכה החורגים מתפיסת עולמם הדתית. יש להפסיק מיד את מסע האיומים של ציבור המתישבים על המערכת הפוליטית ועל יסודות הקיום של מדינת ישראל כולה.
"תחזיקו אותנו חזק", אומרים מנהיגי המתישבים. "אנו מתנגדים ל'סרבנות' ובעד הדברות עם הרוב הקובע אבל במידה ודעתנו לא תתקבל הציבור שלנו עשוי להבעיר תבערה גדולה". בנקודה זו יש להזכיר למתישבים כי נוכחותם בשטחים תלויה בתמיכת מדינת ישראל והגנתה עליהם, ושאם מיעוט קיצוני-מורד מקרבם ישבור את כללי המשחק הדמוקרטי של הכרעת הרוב ויפרוץ את הסכרים כולם, במקרה קיצוני זה תעמוד בפני מדינת ישראל האפשרות של התנתקות חד צדדית מהם.
הנני סבור שברגע שמתווה קלינטון הונח על השולחן קבל עולם ועדה, אף שהוצג כנון פייפר, ויסודותיו מקובלים כיום על רוב הציבור הישראלי, הסתיים ברמה העקרונית פרק מאוד חשוב בתהליך האזורי לשלום. מעתה עוברת עיקר האחריות אל הצד השני: על הערבים להשלים עם עצם קיומה של מדינת ישראל באזור ולחדול מלראות בה נטע זר היושב על אדמות איסלם ערביות; העולם הערבי אחראי לפתרון הבעיה הפלשתינאית יותר מאשר ישראל ועליו להפסיק להשתמש בה כאמצעי הפועל בשירותו נגד ישראל; עתידה ושגשוגה של המדינה הפלשתינית, לכשתקום במסגרת הסכמי השלום, מותנה בשילובה בהסכמים מדיניים ופוליטיים עם ממלכת ירדן; בעיית הפליטים חייבת להיפתר בעיקרה במסגרת מדינת ערב השונות; מצריים תהיה חייבת להקצות שטחים בצפון סיני לאורך הים כפוטנציאל התפתחות לתושבי רצועת עזה; ההסתה נגד ישראל חייבת להפסק.
מדינה אינה רק כברת ארץ גבולות סביב לה. מעתה יש לכוון את האנרגיות החיוביות של הדור הצעיר במדינה אל עבר ערכים של בניית חברת מופת, חיי תרבות ויצירה ברמה גבוהה, בניית משק משגשג, אחריות לקיום משמעותי הולך וגובר של העם היהודי והיהדות בארץ ובתפוצות, והשתלבות בתהליכים עולמיים כלכליים ותרבותיים.
טענות גוש אמונים והימין הקיצוני התומך בהם, כולל נציגיו בכנסת, על כך שמהלכיו של אריק שרון בנושא תוכנית ההתנתקות מעזה אינם לגיטימיים, והדיבורים על קרע בעם ואיום בסרבנות ובמלחמת אחים הם ניסיון לכפות בכוח ובאמצעים אי לגלים את דעת המיעוט על דעת הרוב. זה ניסיון לפוטש, המנצל את חולשת המערכת הפוליטית כפי שהיא קיימת היום, שיש לבולמו בהקדם. כזו היא גם דרישתם למשאל-עם המנומקת על ידם ברצונם למנוע קרע בין חלקיו ומלחמת אחים בעודם מנהלים במקביל מסע שלוח רסן של דה לגיטימציה של מפלגת העבודה והשמאל.
נמרוד נוי
מרצה על 'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' בפני פורומים שונים ומקיים שיח משתתפים על הדברים (להזמנות - 3611500 052).
פיתוח עיסקי וייעוץ ארגוני ואסטרטגי
בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול
בוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
חבר לשעבר בפורום האסטרטגי של המועצה הציונית בישראל בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור
רב תחומי וקורא (ספרות יפה וספרים ומאמרים העוסקים בשאלות חברה ומדינה ובתחומים רלוונטיים נוספים) וכותב מאמרים ועבודות מקצועיות.
3611500 052
http://nimrodbd@zahav.net.il"> http://nimrodbd@zahav.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
