מאת: צבי גיל
המדדים בקרב הציבור הם מד-חום של מצב רוח רגעי . יותר משהם משקפים מצב,הם יוצרים אווירה.
זה שנים שעיתון "הארץ", מפרסם את "מדד השלום" ,סקר שנערך על ידי הפרופסורים תמר הרמן ואפרים יער.הסקר מתבצע אחת לחודש במסגרת אינדקס "מדד השלום" מטעם "מרכז תמי שטינמץ" למחקרי שלום ותוכנית אוונס לחקר סכסוכים,באוניברסיטת תל אביב.הסקר התחיל בשנת 1994 ואיסוף הנתונים מתבצע באמצעות רעיונות טלפוניים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל במגזר היהודי והערבי. הוא כולל 570 מרואיינים.
הממצא העיקרי של המדגם לחודש יוני 2006 הוא שההתנתקות מעזה נתפסת כטעות.זאת כתוצאה מירי הקאסאמים המתמשך על שדרות וחטיפת החייל גלעד שליט.אך מאידך מחצית הנסקרים תומכים במו"מ עם החמאס על שחרור החייל.אשר להתכנסות רק 38% תומכים בה כיום.עוד מגלה הסקר ש- 52% סבורים שתפקודו של ראש הממשלה,אהוד אולמרט הוא טוב ואילו רק 38% מעריכים כך את תפקודו של שר הביטחון עמיר פרץ.אילו המדד נערך לאחר האירועים בצפון,אין כל ספק שהמניות של פרץ, בדומה לאלה בבורסה, היו גולשות.
אינני מומחה למדדים ולמשאלים כלשהם,טלפוניים,או ביתיים,אך אין לנו כל מכשיר אחר למדוד
את דעת הקהל.ודעת הקהל,במובן זה, היא לא עניין סטאטי.הוא כמשב רוח.משום כך הכותרת "מדד השלום" היא אומנם כותרת מושכת אך לא מדויקת. כותרת נכונה יותר הייתה "מצב הרוח".שכן זה מה שמשקף המדד,שאילו נערך לא פעם בחודש אלא פעם בשבוע ,היו תנודות בדעת הקהל. כמו שינויים שנצפים במכ"ם כאשר המטוס נכנס לעננות כבדה, או לכיסי אוויר,אשר בסופו של דבר,הוא ייצא מהם,בין אם הוא ישנה גובה או שיכנס לאטמוספרה שקטה ללא עננים.ככה גם התנודות בתחושת הקהל שמגיב על אירועים אינטנסיביים במדינה שלנו, שאין דומה להם ברוב חלקי העולם.
עם זאת ניתן בהחלט ללמוד , מרצף של מדדים,שהקהל הוא פסימי לגבי המצב והיכולת של ההנהגה המדינית להתמודד אתו.במדד השלום בחודש אפריל השנה שליש מן המרואיינים לא האמינו ביכולתה של הממשלה להתמודד לא בתחום המדיני ביטחוני ולא בתחום הכלכלי ?חברתי.זאת,למרות שהרוב לא היה משנה את הצבעתו בבחירות לכנסת.
כאן טמון ה- catch מספר אחד. אם זמן קצר לאחר הבחירות אינך נותן אמון במשלה שאתה בחרת,מדוע אתה לא מצטער על האופן שבו בחרת את המפלגה? האם אתה קובע שזה מה יש,ואין לך זמן לטפח מנהיגות חלופית?במאמר ב"הארץ" ב- 16.2.2003 מציין גדעון לוי שלפי סקר של חברת "דיאלוג" 54% מן האוכלוסייה תומכים בפרוק ההתנחלויות בשטחים אף שלא נוקפים אצבע כדי לקדם את המהלך.בדיוק כמו שמרביתם- 58% ע"פ "מדד השלום" תומכים בהקמת מדינה פלשתינאית אבל לא עושים דבר למימושה.רוצה לומר אלה דיבורים שלא מחייבים את המבטאים אותם.זה יותר אופייני לציבור הישראלי.הוא מעדיף לשבת על ספסלי הצופים.
כפי שציינתי,אני לא מומחה לסקרים ולמדדים,אבל אני מבין יותר במנוח הפסיכולוגי- חברתי
של "נקיטת עמדה"."עמדה" או attitude היא שלב לפני קבלת החלטה,כלומר מימוש העמדה הלכה למעשה, כמו בבחירות.במילים אחרות,אין דבר רע בסקר,אך יש משהו חסר בנסקרים.הם משקפים תחושות בטן.אין להפחית מערכן של תחושות בטן כשם שאין לזלזל בכאבי בטן.אך נקיטת עמדה הוא עניין של הראש ולא של הבטן או כול אבר אחר.
עמיר פרץ?- נו באמת.
לכך אפשר להוסיף שיש כאן אלמנט של ציפיות שמגשימות את עצמן.כמו היחס אל עמיר פרץ.בנקודה זאת לי אין כל ספק שיש כאן הרבה יותר דעה קדומה מאשר שיקול דעת וידע לגבי תפקודו של פרץ כשר הביטחון. האם שר הביטחון הקודם שאול מופז,רמטכ"ל בעבר היה מתפקד טוב יותר? אני מסופק.פרץ כפי שמעידים האנשים שעובדים אתו,הן במשרד הביטחון והן בממשלה ובכנסת,לומד מהר,שולט בחומר,ועומד בפני מצבים שמעטים מקרב שרי הביטחון עמדו בפניהם,מבחינת מורכבות הסוגיה.שכן לא מדובר כאן בניהול מערכה של צבא מול צבא,אלא במערכה משולבת,ביטחונית,מדינית,פסיכולוגית,בכמה זירות,כלפי חוץ ופנים.ועוד לא השתלטנו במערכה אחת בדרום וצצה חדשה בצפון.היכן שר הביטחון מעד על פי המדד של הנשאלים, ואיפה אהוד אולמרט צלח את המכשולים.בהופעות פומביות בארץ ובחוץ? בכך אין בכוונתי לתת ציון רע לראש הממשלה.להיפך.לדעתי הוא פועל טוב במצבי לחץ.אך את פרץ מלווה דעה קדומה, לאו דווקא על רקע המוצא שלו אלא על רקע העבר הלא ביטחוני שלו ,על רקע היותו peacenik .והנה הוא נקלע למערבולת שהוא לא אחראי לה.אפילו "פוסק הדור" בעיתונות, יואל מרקוס ("הארץ")נתן לעמיר פרץ, לפני כמה ימים, ציון טוב אולי כמעט טוב מאוד. הוא צטט מדברי שר הביטחון ש."לפעמים עדיף להמתין ולחכות לטעות של הצד השני".הוא הוסיף: דברי טעם ראשונים ששמעה האוזן מפי שר הביטחון.הטעם של מרקוס,כמובן, ועל טעם וריח של מרקוס אין להתווכח. אבל לא כל הציבור קורא את מרקוס בכלל ואת המאמר הזה בפרט.
ציבור זה קובע שפרץ עונה ל"ציפיות" שלו,כלומר להעדר ציפיות. משום כך את "האשראי" הזה הוא מקבל.מה אמרנו? אמרנו שהוא לא קורץ מן החומר של שר ביטחון.והנה עינכם הרואות.גם הגנרלים במפלגתו שלו, מפלגת העבודה חושבים ככה.ואגב, הגנרלים במפלגת העבודה.יש שם יותר מפעילי ג'ילוטינה מאשר ראשים לערוף.במהדורת "מבט" ביום ד' דיווח כתבנו בכנסת ניצן חן את ה"חדשות" של מחר, כלומר של היום.בוועדת החוץ והביטחון ,סיפר הכתב, ידרשו להדיח את שר הביטחון עמיר פרץ.פרץ אחראי לפשלות הצבאיות הן בדרום והן בצפון בדיוק כמו ששרת החינוך אחראית,מיניסטריאלית,לכך שבחלון בבית ספר בירוחם לא תוקן מעקה בחלון,וכתוצאה מזה תלמיד נפל ונהרג בדיעבד שמעתי חלק מדברי השר בוועדת החוץ והוא דיבר בהחלטיות ובתבונה.איש לא יאשים את חברי הכנסת בנבערות מדעת,אבל בציבור היא קיימת וניזונה מאווירה זאת.חלק מן הח"כים שלנו לוקים בבולימיה וברעב לחשיפה בולעים בשקיקה אנשים שמופיעים בפניהם ואינם לרוחם,מעין קניבלים בנפש.
אשר לסקרים.בין השאלות ששואלים את הבן אדם בסקר טלפוני כשהוא עומד לצאת לתיאטרון, או לפגישה,יש כנראה שאלה: האם אתה שבע רצון מתפקודו של שר הביטחון.התשובה היא: לא.למעשה הוא לא מרוצה מן המציאות,בדיוק כמו שלא היה מרוצה ממנה בחודש אפריל,אך מציאות מלבישים על אנשים.הרי מישהו אשם במצב- נכון? ואם המישהו הזה הוא ציווילי ולא גנרל בדימוס,אין ספק שזה מחדל אישי.
משום כך מדדים כאלה אף שאין לשלול את ערכם, ובוודאי לא של האקדמאים שעורכים אותם במסגרת מוסד מכובד ורציני, הם גירוי,עכשווי ועתידי, שכן הם לא רק משקפים מצב רוח רגעי אלא יש בהם זרעים אשר מנביטים בעתיד דעות ואף מעשים, גם חיוביים וגם שליליים כמו חיזוק סטיריוטיפים,ודעות קדומות.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
