מאת: נסים גבאי, ישראל
(המאמר נשלח לאתר ישראלי בלוס אנג'לס ? לבקשתם. הקרדיט לאתר "כאן נעים" שמאמריי אצלו הגיעו לישראלים בחו"ל).
מדינת ישראל ספגה ביום רביעי ה-12.07.06 עוד מכה כואבת ונוראה ? שאין לכמת אותה לשפת אנוש. בהתקפה רצחנית של החיזבאללה בגבול הלבנון, נהרגו 8 חיילי צה"ל, שני חיילים נוספים נחטפו ללבנון, ואחרים נפצעו. המערכה הצבאית נפתחה שוב לכיוון צפון.
אבל זו לא הייתה הרעה היחידה בימים נוראים אלה העוברים עלינו כאן במדינה רווית המלחמות וספוגת הדם. לבטח גם לא האחרונה...
עדיין טובלים אנו בבוץ העזתי כדי לחלץ חייל חטוף קודם שהועבר לעזה ע"י החמאס ? כחלק מהתקפה על טנק ישראלי בו נהרגו עוד שניים מחיילינו.
בין לבין חווים אנו פחד מתמיד ומתמשך בכל פינה ציבורית ברחבי הארץ ? מחשש למטענים ומחבלים מתפוצצים.
גם הרציחות ביהודה ושומרון של כנופיות פלשתיניות ? אינן מפסיקות. כך היה גם רע גורלו של הילד בן ה-18 שנרצח אך לפני שלושה שבועות.
כל הסאגה המפלצתית הזו שנקראת "עימות עם הפלשתינים" ו/או "הסכסוך" ? אמור היה כבר מזמן לקבל פרופורציות והיגיון ? לכאן או לכאן.
אבל ישראל, המדינה שמכריזה ואף מוכיחה על עליונותה בכמעט כל תחום כלכלי ואחר, עומדת חסרת אונים בלשון המעטה כאשר רוצחים את תושביה באכזריות חסרת מעצורים.
כיצד הגענו למצב מטורף זה?!
האם יש אחראים לתוצאות האיומות הללו?!
לשאלות נוקבות אלו ואחרות יש תשובה אחת: ישנם אשמים. האשמים מוכרים לכולנו. האשמים צוחקים לנו בפנים. האשמים לעולם לא יעמדו לדין על מחדליהם ורשלנותם, ולמעשה גורמים בעצם ביצוע העבירות החמורות הללו, לסתירה באשר להתחייבותם לבצע תפקידיהם אליהם נבחרו או מונו.
הדברים להלן יועברו טלגרפית, כי תקצר היריעה לפרט כל הסיבות והאירועים שגרמו למדינת ישראל להגיע עד לנקודה הקריטית הנוכחית בה היא נמצאת.
אריאל שרון ? מנהיג הימין שנבחר ע"י רוב העם להיות ראש הממשלה, קיבל מנדט ברור רק כי האמינו שיוכל להכניע את הפלשתינאים בעוצמתו המנהיגותית. הימים הקשים שעברה המדינה באותם ימים שיטחה בשבילו שטיח אדום לתפקיד שידעו כי יקרין עוצמה ישראלית, דבר שהפלשתינאים כנראה חששו ממנו ? וגם ידעו למה.
אבל האיש בגד במנדט שקיבל.
בגד בחבריו הקרובים.
בגד במפלגתו, ונטש לחלוטין את כל אמונתו בנחרצות מדינת ישראל להלחם באויב.
אריאל שרון קיפל את הבאסטה שלו, ועבר להיות ידידם המסור ביותר של הפלשתינאים ומדינות העולם ? ואף הצליח להחזיר גוש ירוק ופורח בחבל עזה ? ללא תמורה, ותוך הרס מוחלט של כל המתיישבים הגאים שהפריחו את האזור הדרומי הזה.
מדוע עשה זאת?!
רק כדי לצאת מהתסבוכת המשפטית והפלילית שנחקר בה, ולאור גילויי השחיתות הנוראה שהציבור הבין כי ביצע. נכון שהיועץ המשפטי לממשלה סירב להעמידו לדין פלילי כמתחייב מההוכחות שעמדו לנגד עיניו ? אבל חוקי מדינת ישראל המעניקים לו בלעדיות בהחלטתו, מנעו כל דרך להוציא את האמת לאור. כל התיאוריות האחרות לא מחזיקות מים, וכל אחד יודע שזו האמת היחידה מאחורי התפנית הנוראה שעשה אריאל שרון מכל דרכו ? דרך ההינתקות הקשה והמיותרת לחלוטין.
אבל את ההשלכות הקשות באמת לחוסר המנהיגות שהציג אריאל שרון ? כמו את ידיו המלוכלכות בכל מיני פרשיות מסריחות חוקית ו/או מוסרית ? הרגישו ועדיין חווים, תושבי מדינת ישראל כמעט בכל רגע ומעש בחייהם.
לא עזרו כל האיומים הפורחים באוויר שישראל זרקה לעבר הפלשתינאים: "רק תירו רקטה אחת... תקבלו מכה כה אנושה שלא תוכלו לקום ממנה..." היו סתם אמירות של נבחרי עם חסרי חוט שידרה, אך עם רצון עז לשמור על כסאות השררה ותאוות השלטון.
מעבר לכך לא ננקטה שום פעולה מתבקשת ואפקטיבית.
התוצאות היו בהתאם.
החברה הישראלית קרסה ואיבדה אמון ותקווה.
הכלכלה בישראל קירטעה, וממדי העוני גדלו ללא רחם.
נבחרי הציבור שידם קרובה לבכירי המשק העשירים ? נהנו יחדיו במסיבות קוקטייל, ולא יקשה להשוות את האווירה בישראל של השנים האחרונות ? לזו של רומא והמשתאות עם מעייני היין והזנות.
אבל הפוליטיקאים המשיכו לעסוק בשלהם, כאילו והאזרחים שהציבו אותם באותן עמדות מפתח ? אוויר המה.
את מי "בחרו" האזרחים בישראל לראש הממשלה החדש?!
את אהוד אולמרט.
מדוע?!
כי הוא היה יד ימינו של שרון... כי המפלגה החדשה שהקים שרון, לא רצתה זעזועים... וכי העם הטיפש חשב שכבר הגיעו ימות המשיח... ואפשר להחזיר הכול לפלשתינאים ? ובכלל אין צורך אפילו בקבלות מהם...
הדבר היחידי שבלט באיכותו ? הייתה העובדה ש-40% מתושבי המדינה כלל לא הלכו לקלפי !!
כך גם עבדכם הנאמן.
תחילתה של מהפכה?!
אפשר לומר, גם אם ארוכה הדרך.
אבל הציבור מתנתק והולך מהפוליטיקאים ? דבר שבאופן חוקי וטבעי חייב וצריך היה להיות הפוך !!
טירוף הדעת? בלשון המעטה...
כעת הגיע תורו של שר הביטחון.
מי יהיה?...
עמיר פרץ...
אין צורך לצאת בפרץ של אימרות תמיהה וכדומה... כי ככה עובדת הפוליטיקה הישראלית... אחרי הבחירות.
אחרי הבחירות כבר לא צריכים את אישור העם... לשום דבר.
עמיר פרץ שכל ניסיונו הציבורי היה לארגן שביתות הורסות כלכלה... נגד הממשלה... בעזרת האיגודים הגדולים, העשירים והחזקים במשק... הפך בין לילה ממנהיג לכאורה חברתי... לשר הביטחון של מדינת ישראל.
את התוצאות הנוראיות של חוסר ביטחון שכולם ידעו כי יגיעו... אכן חווים אנו ממש בימים אלה.
אז מה אומרים על כך ועל כל דבר אחר ? יתר חברי הכנסת?!
הנה ח"כ שלי יחימוביץ, לשעבר עיתונאית הזועקת חמס נגד כל עוולה ציבורית, כדוגמה. מה היא עושה? מה היא אומרת?
"חייבים לתת להומואים והלסביות לצעוד בגאווה בירושלים".
למה?!
ככה.
מדינה דמוקרטית...
זכות שווה...
לכל מיגזר... גם למיעוטים.
היותה של ירושלים בירה מיוחדת לישראל ואפילו לעולם כולו, עם ציבור דתי גדול, ועם קדושה מיוחדת ? לא ממש מעניין את שלי יחימוביץ.
גם היותם של החריגים הללו (הומואים ולסביות) שנויים מאוד במחלוקת, לא ממש מעניין את לוחמת המיעוטים בישראל ח"כ שלי יחימוביץ.
היא רוצה שגברים השוכבים עם גברים אחרים, ועושים מעשים איומים נגד כל טבע ובריאה ? יהיו אלה שיצעדו בגאווה ויעמדו על פלטפורמות ? בראש חוצות ירושלים.
האם מעשיהם החריגים של ההומואים והלסביות, אינם יכולים להסתכם בד' אמותיהם הפרטיות ו/או בתהלוכות בערים מתירניות שכל קידמה טובה כרעה מתאפשרת להגיע לידי ביטוי ומחאה?!
האם אלה הן בעיותיה המרכזיות של מדינת ישראל בימים אלה?!
מדוע אין להילחם על האמת והנורמות התרבותיות הראויות, במקום להמאיס את הנגע בראש חוצות? האם יש כאן רמיזה עלובה לחינוך המודרני שמאפשר ליותר ויותר חריגים כאלה לנסות ולעבור את הקווים ללא כל חשש ממעשיהם הלא תקינים?!
מדוע לא לטפל בעניינים הכואבים באמת?! המחלות הקשות, העוני, האבטלה, תאונות הדרכים ? במקום ליצור רק מתרסים בין חלקי העם המצוי להזכירנו במלחמה עקובה מדם עם אויב שכל הזמן לומד אותנו ויודע כיצד להכות שוב ללא רחם.
כל הגועל נפש הזה של נבחרים שכל רצונם היה להגיע למעמדם המורם מעם, המבטיח קיום כלכלי הרבה מעבר לממוצע הכללי - מביא את הציבור "לצאת מדעתו" בהבינו שאין לנבחריהם שום כוונה ליצור כאן בישראל אווירה נאותה לחיים סבירים.
למה נגזר עלינו "לחיות" עם תאונות דרכים?! כמומחה תחבורה ש"במקרה" עוסק בתחום יותר מ-30 שנה, אני חייב להעיד שלו קמה וועדת חקירה ממלכתית לבדיקת כל נסיבות התנהלותם של כל שרי התחבורה לדורותיהם, רובם ככולם שעדיין חיים, היו מוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח!!
באותו תחום, ניתן להוסיף את מכת תאונות הרכבות שנדמה כי העניין הפרוץ הזה לא עניין באופן מיוחד מישהו בעל זרוע שלטונית רצינית ? לעשות מעשה. מדוע?!
האם באמת בורכנו במוח יהודי שנון, אבל הפכנו אותו לנמק רק מתאוות בצע ושררה?!
מדוע גרף הטורים הארוכים של מיואשים מובטלים בלשכות העבודה נשאר קבוע ? וכבר אין כוח לספור את שנות הסבל?! האם באמת לא ניתן היה במשך כל כך הרבה שנים לתכנן מפעלים גדולים נוספים לקליטת כל השואפים בערגה לצאת ממעגל האימה של ישיבה הזויה בתוך ד' אמות הבית?!
כמה שנים מדברים על פיתוח הנגב והגליל?! האם ראינו עיר אחת גדולה קמה באותם אזורים רחבים ושוממים המשוועים לכוח אדם עובד, ובכלל?!
כל זה מביא אותנו להיות כסדום ועמורה...
מכאן קצרה הדרך להבין שאין לילדים החיילים שלנו כל סיכוי לחזור בשלום, כאשר הם נשלחים שוב לאותם מקומות מסוכנים חסרי גיבוי - וע"י אותם מנהיגים, כאשר כל ילד בגן יודע שאם יפלו חלל ? אין מי שיזכור אותם רגע אחרי זריקת העיתון לפח ו/או עטיפתו בדגים בשוק.
החינוך הקורס בישראל.
יכול להיות שאת בבואתנו העלובה, ניתן להקרין כסרט על קריסתה של מערכת החינוך בישראל. אם ניקח כדוגמה את שרת החינוך הקודמת לימור ליבנת ומנכ"ליתה הגב' תירוש ? ניווכח עד כמה עלובה הייתה תוכניתם להקמת הדורות הבאים של מדינת ישראל.
שרת החינוך ליבנת שאפה לבסס קידומה הפוליטי, ובהרבה רעש תקשורתי, תוך בזבוז כספי ציבור רבים ? הגישה תוכנית גרנדיוזית לשיקום החינוך בישראל.
מאחר ומהות לא הייתה בו ? יצאה עליבותה מהר מאוד ברבים.
התוכנית קרסה יחד עם השרה שאין איש יודע מה מעשיה היום כחברת כנסת מן השורה. השאלה כמובן איזו שורה...
גם המנכלי"ת, שודרגה. היא הצליחה לקבל מינוי מכובד של חברת כנסת מטעם המפלגה החדשה "קדימה" שרשמה את כל מי שחפצה לשורותיה ? והיא זו שכיום תוקפת את רדידותה של מערכת החינוך...
עם המינוי החדש של שרת החינוך החדשה יולי תמיר, בוטלה כל התוכנית הקודמת, ותוכנית חדשה הונחה לסדר יומנו...
תוכנית?!
ממש לא.
עוד גיבובי מילים שיחזיקו אפילו פחות מהימים הספורים שתכהן השרה יולי תמיר בממשלה, ושוב ניזקק ל"עוד תוכנית"...
מה קורה בינתיים?!
מורים מפוטרים על ימין ועל שמאל.
החינוך כבר מזמן לא חינוך.
התרבות כבר פסה מערינו ובתינו ? והרציחות, הפשע, הזנות והסמים ? IN.
ככה רבותיי לא מנהלים מדינה.
ככה גבירותיי אין שום תקומה למדינה שמצד אחד נאבקת באויבים אכזריים המנסים להשמידה, ומצד שני פנימי יותר ? קורסת על כל מערכותיה, וכשמשון: קורסים כולנו יחד.
איך אומרים?
יהיה טוב...
בהזדמנות זו אני מעלה את זכרה של ויקי חן הי"ד אחייניתה של אשתי הילדה גבאי מנתניה. אחותה רחל חן מתגוררת בלוס אנג'לס כבר שנים רבות, יחד עם בעלה אבי, ובנם אודי. בימים אלה מלאו 4 שנים למתקפה הרצחנית בנמל התעופה בלוס אנג'לס, עת ויקי שימשה כדיילת קרקע של "אל-על".
על הכותב: יליד ישראל בן 59, מנהל ועורך עיתון מקומי לשעבר, מנהל מכירות, מומחה תחבורה ומרצה בכיר לנהגים, פעיל ציבור במגוון תחומים אזרחיים ופוליטיים ? ולמעשה אינו מרפה מנבחרי הציבור המושחתים בישראל כבר עשרות שנים. אפילו בימים אלה ניטשת מערכה משפטית גדולה ביותר של הכותב נגד מדינת ישראל, וטענתו הבסיסית העומדת להגיע להכרעה בביהמ"ש העליון: "מדוע אזרח הלוחם נגד הממסד המושחת בישראל ? מביא עליו את כל הרשויות לנסות ולהכניעו, בניגוד לכל חוק ונורמה?". הכותב אינו חושש להביע את דעתו הנחרצת בכל רגע נגד עיוותים ועוולות כנגד הציבור ? דבר שהעמידו כבר מזמן בחזית הניסיון ליצור חברה טובה יותר בישראל. הכותב אינו רואה כל דרך שתושבי המדינה יוכלו להמשיך לחיות בישראל בצורה סבירה ? כל עוד סירחון הריקבון מהראש אינו עובר כריתה משמעותית.
אזרח ופטריוט מקומי - מהזן שאולי טרם גובש דיו בישראל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
