אדם הלוקה במחלת נפש ואינו יכול לתקשר מבחינה נפשית עם סביבתו, לא יכול לתקשר גם איתי, כסנגורית שלו, ומן הסתם אינו מתקשר גם עם בית המשפט. על כן הוא אינו יכול להיחשב מבחינה מעשית כנוכח בבית המשפט, שכן הוא מצוי שם אך ורק בגופו, אולם אינו יכול לתפקד, למסור פרטים או להורות לסנגורו באיזו דרך לנקוט במהלך המשפט. כמובן שהוא גם אינו יכול להודות או לכפור בהאשמות כלפיו.
במצב זה, יש לראותו כמי שאינו נמצא בבית המשפט, ולכן ההליך המשפטי בעניינו פגום ואינו קביל.
כלומר, אדם כזה נמצא על פי חוק במצב של אי כשירות לעמוד לדין .
איך נקבע שהאדם חולה נפש?
חוק סדר דין פלילי אינו מגדיר מהי אותה אי כשירות לעמוד לדין , וכך גם הוראת החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 אינה מגדירה זאת. על כן, לעניין זה נקבע כי על בית המשפט לבחון:
האם הנאשם כשיר להבין את מהות הליכי המשפט? האם הנאשם מסוגל לייפות כוחו של עורך דין פלילי כסנגור שיפעל בשמו? האם הנאשם יוכל להבין מהן העדויות נגדו?
כדי שייקבע כי האדם אכן חולה נפש, ולכן נמצא במצב אי כשירות לעמוד לדין - על בית המשפט לקבוע זאת. כיום אין עדיין הגדרה משפטית למונח מחלת נפש.
מתן הגדרה מדויקת למונח מחלת נפש בלתי אפשרי. הגישה המקובלת טוענת כי מצבי פסיכוזה מהווים מחלת נפש, ואילו הפרעות נפשיות אחרות כגון נוירוזה או פסיכופטיה, אינם נחשבים מחלת נפש. במצבי פסיכוזה יש פגיעה חמורה בכושר תפיסת המציאות ופגם חמור בכושר השיפוט, ולכן ברור מאליו שאדם כזה נמצא במצב אי כשירות לעמוד לדין . לעומת זאת, במצבי נוירוזה או פסיכופטיה אין בעיה כזו.
הקביעה באם מדובר באדם הסובל ממחלת נפש, יכולה להיעשות אך ורק באמצעות אבחנתו של השופט, ולצורך כך הוא נזקק לסיוע אנשי מקצוע דוגמת פסיכיאטרים, שעדותם אמינה על בית המשפט. במקרים רבים אני נתקלת במצבים גבוליים שמולידים חילוקי דעות גם בין המומחים הרפואיים ומקשים גם על ההכרעה המשפטית המתחייבת.
אני מדגישה, כי מסוגלותו של הנאשם להתמצא בהליך המשפטי אינה כוללת דרישה להיותו בעל רמה שכלית כזו שתאפשר לנהל את הגנתו באופן עצמאי, או להבין את ההליך המשפטי לפרטי פרטים. גם אדם בריא, שאינו משפטן, עלול להתקשות להבין את ההליך על בוריו, וייאלץ להיעזר בשירותיו של סניגור.
עו"ד נוגה ויזל בעלת משרד העוסק בתחום הפלילי ומתמחה בעבירות אלימות במשפחה, עבירות מין, עבירות רכוש ועבירות צווארון לבן. עו"ד נוגה ויזל היא בוגרת הפקולטה למשפטים (LL.B) של אוניברסיטת sussex באנגליה משנת 1997 עבדה במשטרת ישראל כתובעת וחוקרת במסגרת התפקיד טיפלה במגוון רחב של תיקי עבירות צווארון כחול ולבן והופיעה פעמים רבות בבתי המשפט. ייצגה את המדינה בבית המשפט השלום לנוער, בכתבי אישום שהוגשו נגד בגירים/ קטינים, ובבית המשפט המחוזי מייעצת משפטית ומסייעת באגודת "תאיר" - מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מיניתhttp://NOGAWIESEL.COM
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
