מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
אנו קוראים בפרשה כך: "ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת" (במדבר י'/יא'), ומגמת הדברים להעיר בקצרה על תאריכים ונומרולוגיה.
פסוק זה, כמו גם פסוקים נוספים מסוגו, לא נתפרשו על ידי המפרשים, לפי שראו בו סוג של 'מקרה'. לאמור, התורה מספרת על מה שקרה במדבר, לצורך הבהרת סדר המסעות: הדגלים והשבטים, אך אין לכך ערך בפני עצמו. ואולם, אם מדובר בעניין 'מקרי', מדוע צריכה התורה ליידע אותנו בפרט שאין לו חשיבות? הטענה היא שכמו שמספרים טעונים לימוד, כך גם מספרים המהווים תאריך טעונים לימוד, ובמקרה זה התאריך 20/2/02 (למניין יציאת מצרים), אינו מקרי כלל, אף שאין מבחינים בכך בקלות.
בפסוק השני בספר דברים כתוב: "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע", ונראה כי יש לכרוך את שני הפסוקים להבהרת העניין. אם כן, בני ישראל יצאו ממדבר סיני ב-20 לחודש והלכו 11 יום, כלומר שהם עמדו מחוץ למדבר סיני בראש החודש השלישי בשנה השניה לצאתם ממצרים. בספר שמות כתוב כי ישראל הגיעו למדבר סיני "בחודש השלישי" (שמות י"ט/א'), וחישוב פשוט יראה כי בני ישראל היו במדבר סיני בדיוק שנה. לאחר שיצאו מסיני הם הגיעו לקדש ומשם הם שלחו את המרגלים, וכתוצאה מכך התחייבו בעונש, לנדוד במדבר, אך אלמלא חטאו, היו מסתיימים נדודיהם במדבר לאחר שנה, שכן קדש מצויה בקצה הדרום-מערבי של ארץ-ישראל.
אם כן, כוונת הכתוב אינה סתם לספר כי בתאריך מסוים נעלה הענן ובני ישראל יצאו למסעיהם. לתאריך זה יש משמעות רק כאשר מסמיכים אותו לתאריך אחר, בראש ספר דברים, ועיון בשני התאריכים מלמד כי אלמלא חטאו בני ישראל היו נדודיהם מסתיימים לאחר שנה במדבר סיני, ואז היו נכנסים לארץ כנען. דומה כי די היה בשנה אחת להכשיר את העם להיכנס לארץ-ישראל, אלא שהמרגלים הראו שלא כך הדבר, ועניין זה יתבאר בשבוע הבא.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
מנכ"ל ארגון "אור לנוער"חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים" מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
